תקשורת במרחב החינוכי- מתחילים

• טיפוח והעצמה של מורים מתחילים ללמידה/הוראה דיאלוגית, מאתגרת ומשמעותית.
• טיפוח יכולתם של מורים מתחילים להפוך לבני אדם קשובים, מכילים, ומעניקים כבוד לתלמידיהם ולקהילתם תוך כדי שיפור יכולתם לעבודה בקבוצות קטנות ופרטניות.
• פיתוח תקשרת יעילה במרחב החינוכי תוך קיום שיח פתוח ופורה בין מורים מתחילים-תלמידים כמנוף לבניית קשר משמעותי והיכרות עמוקה.
• פיתוח תקשרת מיטבית עם תלמידים במטרה לספק להם תמיכה רגשית עקבית ומכילה.
• טיפוח השיח הפדגוגי ושיפור התרבות התקשורתית בין מורים מתחילים למערכת החינוך/בית הספר הקולט וההיפך.
• יצירת מפגשים חווייתיים, מצמיחים ומתגמלים בין מורים מתחילים מורים-ותיקים, בין מורים-תלמידים, ובין הורים-מורים.
• חשיפה לדילמות חינוכיות חברתיות  וקונפליקטים בתהליכי תקשרת בבית הספר.
• הקניית כלים ומיומנויות ליישום דרכי תקשרת שונות בבית הספר כמרחב חינוכי  לומד וצומח.
• עידוד שימוש במתודות תקשורתיות מכוונות ומקדמות ליצירת השפעה חינוכית מיטבית ומשמעותית.
• הקניית כלים לחשיבה ביקורתית והתבוננות רפלקטיבית כבסיס לפיתוח השקפת עולם חינוכית שוויונית.
• פיתוח וגיבוש זהות אישית ומקצועית במטרה לחולל שינוי במערכת החינוך והקהילה.
• פיתוח גישת חיים אחראית מכבדת ואכפתית בקהילות חינוך, באמצעות תקשרת לשיפור האקלים החינוכי.

• גישות מרכזיות בחינוך לסביבה תקשורתית בהקשרים של הומניזם, זכויות האדם, דמוקרטיה, שונות, כבוד הדדי והשלכות למערכת החינוך כמערכת רב-תרבותית.
• דיאלוג פנימי כבסיס להתבוננות ולהעצמה אישית.
• תקשרת בין מורים-תלמידים, מורים עמיתים, מורים-הורים.
• השיח המאתגר כפרקטיקה בעיצוב חיים חינוכיים.
• מתודות תקשורתית ככלים לניתוח סיטואציות מחיי היום יום המקצועיים של מורים.
• פיתוח מנהיגות חינוכית והובלת תהליכי שינוי וצמיחה ברמה האישית וברמה הבית ספרית והקהילתית.

• אבניון, י' (2007). יחסים אישיים: שלושה דגמים של דו-שיח בין מורים לתלמידים. החינוך וסביבתו, כט, עמ' 39.
• אלוני, נ' ((1998). להיות אדם: דרכים בחינוך הומניסטי. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.
• אריסטו (1936). פוליטיקה. תרגם ח"י רות. ירושלים: מגנס.
• בובר, מ' (תשמ"ד). על חינוך האופי. בתוך: תעודה ויעוד, כרך ב'. ירושלים: הספרייה הציונית.
• גד, י' (2006). מחוויות מפתח לנקודות מפנה- על עוצמת ההשפעה החינוכית. ספריית הפועלים בסדרת "מחשבות על החינוך".
• גורביץ, ז' (2002). על הגבול הדק בין זהות לאחרות. בתוך: ח. דויטש ומ. בן-ששון (עורכים): האחר – בין אדם לעצמו ולזולתו. ידיעות אחרונות, סידרת יהדות כאן ועכשיו, עמ' 51-37
• גור זאב, א' (1997). בעיית היסוד של החינוך הביקורתי בימינו. עיונים בחינוך, כרך 2. אוניברסיטת חיפה.
• דרום, ד' (1989). אקלים של צמיחה. תל אביב: ספריית פועלים.
• זילברשטיין, מ' וכץ, פ' (1998). מורה גדול, מומחה ומקצוען: שלוש זוויות ראייה לבחינת דמותו של המורה אשר. דפים, 26, עמ' 53-71.
• שור, א' ופרירה, ' (1990). פדגוגיה של שחרור. תל אביב: מפרש.
• שפירא, מ' (2000). מהלכן של קבוצות דיאלוג: תיאוריה ומעשה. בתוך: ש. אוסטרוף (עורכת). דיאלוג ומנהיגות על קווי השבר של החברה הישראלית. ירושלים: ג'וינט- מכון ברוקדייל, עמ' 41-62
• תדמור, י' (2007). חינוך כחוויה קיומית. הוצאת ספרים אקדמית עמק יזרעאל ומכון מופ"ת. פרק ה'.
• Burbules, N. (1993). Dialogue in Teaching: Theory and Practice. New York: Teachers College Press.
• Gadotti, M. (1996). Pedagogy of Praxis. New York Suny Press.
• Rocha, M. (1997). A Ladder of Powerment. Journal of Planning Education and Reachrch, 17(1), 31-44.
• אתר משרד החינוך: "אופק חדש", סטאז'
• www.education.gov.il

מוכר ללימודי חובה-גמול עם ציון*

*בכפוף לאישור משרד החינוך.