אירועים
כללי כתיבה APA
במעוף ומעשה נהוגים כללי הכתיבה של האגודה הפסיכולוגית האמריקנית (APA). יש לשמור על כללים אלה על פי ההנחיות המפורטות במדריך הפרסום של ה-APA (מהדורה V, 2001). תמצית הכללים הללו מופיעה להלן. הקפדה עליהם תמנע את החזרת כתב היד למחבר לפני העברתו לשיפוט או את הכנתו לדפוס, אם התקבל כבר לפרסום. מומלץ מאוד להיעזר בהנחיות ובטיפים שבאתר APA :
http://www.apastyle.org
יש להקפיד במיוחד על רישום נכון של ההפניות בגוף הטקסט ושל רשימת המקורות. בין השאר, נא לשים לב לכללים הבאים:
א. הפניות בטקסט:
1. שמות מחברים לועזיים הנזכרים מחוץ לסוגריים ייכתבו בתעתיק עברי, מלוּוים בהפניות בתוך סוגריים שייכתבו בלועזית, עם שנת פרסום, לפי סדר ABC (ראו דוגמה בהמשך). כשמוזכרים יחדיו בתוך סוגריים שמות מחברים בעברית ובלועזית השמות העבריים יבואו קודם, בסדר א"ב. בהקשר זה, אין לכתוב ר' או "ראה" כתרגום ל-"see", אלא "ראו".
2. הפרדה בין הפניות למקורות של מחברים שונים הנזכרים יחד תיעשה בנקודה-פסיק, לצורך הפרדה בין הפניות למקורות של אותו מחבר יוטל פסיק בין שנות הפרסום (לדוגמה: זהבי, 1983, 1986; כהן, 1993; מזור, 1997).
3. בהפניה לעמודים ספציפיים במקור לועזי, יש להשתמש ב-p. לעמוד בודד וב-pp. לשני עמודים או יותר (לדוגמה: Nowak, 2006, p. 234; Reber, 2004, pp. 34-36); אין להפריד את השנה ממספרי העמודים בנקודתיים. בהפניה למקור עברי, רישום מספרי העמודים זהה בשני המקרים (לדוגמה: שגיב, 2005, עמ' 17; תירוש, 2001, עמ' 23-21). עוד על כך ראו בסעיף 3.34, במדריך APA.
4. ציטוטים ארוכים (40 מילים או יותר), יובאו כפסקה נפרדת, ללא מירכאות.
5. אם להפניה אחת המופיעה בסוגריים יש כמה מחברים, יש להשתמש בסימן & לפני השם האחרון ולא במילה and.
6. פסיק יוטל לפני שם אחרון בלועזית, אך לא בעברית (ראו דוגמאות להלן).
7. אם יש שני מחברים שונים, בעלי אותו שם משפחה, יש לרשום בטקסט גם את האות הראשונה של שמם הפרטי, לפני שם המשפחה, אף אם פרסומיהם אינם מאותה שנה.
8. אם יש שני מחברים לפריט, יש להזכיר את שניהם בכל הפניה; אם יש שלושה, ארבעה או חמישה, יש להזכיר את כולם בהפניה הראשונה, ומן ההפניה השנייה ואילך יש לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת "et al.". אם יש שישה מחברים או יותר, יש לרשום את שם המחבר הראשון בתוספת "et al." כבר בהפניה הראשונה.
אם יש שני פרסומים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף א (בעברית) או a (באנגלית) לפרסום הראשון, ב או b לפרסום השני, וכך הלאה (לבנטון, 2005א, 2005ב; Maye, 2007a, 2007b), בהתאם לרישום ברשימת המקורות. אם יש שני פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה אך אחד בעברית ואחד בלועזית, אין להוסיף להם אותיות.
10. תקשורת אישית (personal communication) תצוין בטקסט, עם תאריך מדויק ככל האפשר, ולא ברשימת המקורות, כיוון שזהו מקור שאיננו ניתן לשחזור. לעומת זאת, ציטוט מתקשורת אלקטרונית (e-mail) או ממאגרי מידע ממוחשבים (למשל ב-internet) מחייב אזכור ברשימת המקורות, כמודגם בפירוט בעמודים 281-268 במדריך APA.
ב. ברשימת המקורות:
1. נהוג sentence style בלועזית (Capital רק בתחילת כותרת מאמר או ספר ולאחר נקודתיים, ולא בראש כל מילה עיקרית).
2. דרוש רישום מלא של פרטי המקורות (בספר: שם ההוצאה ומקומה; במאמר או פרק בקובץ ערוך: מספרי עמודים).
3. יש לרשום עבור כל המחברים, לאחר כל שם משפחה, את ראשי התיבות של השם הפרטי, ואחר-כך, בסוגריים, את שנת הפרסום. אם הפריט הוא ספר ערוך יש להוסיף "(עורך)". או ".(Ed.)" (ללא מרכאות) לפני שנת הפרסום. אם הפריט הוא ערוך, יש לרשום את ראשי התיבות של שמות העורכים לפני שנת הפרסום. עבור עורכים, יש לרשום את ראשי התיבות של שמותיהם לפני שם המשפחה (ראשי תיבות בעברית נכתבים בגרש או בגרשיים, ולא בנקודה; למשל – כספי, מ' – ולא כספי, מ.; עגנון, ש"י – ולא עגנון, ש.י.).
4. יש להבליט באות מודגשת (bold) בעברית ובאות נטויה (italic) באנגלית את כל שמות הפרסומים: כתב עת (כולל מספר כרך), ספרים, הרצאות שניתנו בכנסים, כותרת של עבודות גמר ודוקטורט, כתבי יד שלא פורסמו, שמות סרטים, הקלטות ותוכנות מחשב.
5. ברישום הרצאות ומאמרים שהוגשו בכנסים יש להקפיד לרשום הן את השנה שבה נערך הכנס והן את החודש.
6. ברישום כתב עת, אין לכתוב מספר חוברת בתוך כרך (אלא אם מספור העמודים מתחיל מ-1 בכל חוברת בנפרד), ואין לרשום pp. לפני ציון מספרי העמודים של המאמר.
7. לפני שם מחבר (או עורך) אחרון יופיע הסימן &, ולא המילה and.
8. אין להשתמש במירכאות בצִדי כותרות ספרים, פרקים או מאמרים.
9. יש להקפיד על רישום אלף-ביתי מדויק (Lancet לפני Lane ו-Coleman, J. S. לפני Coleman, S. J.); הֵ"א הידיעה והמילה "The" אינן נחשבות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תירשם באות ל', ו-The Carnegie Foundation יירשם באות C). כאשר יש כמה פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה יש לרשום אותם לפי סדר ABC של המילה העיקרית הראשונה של הכותרת, ולהוסיף בצמוד לשנת הפרסום אות מזהה (א, ב... או a, b...) החל מן הראשון שבהם.
ג. יש להקפיד על הדברים הבאים:
1. זהות באיות שמות המחברים ושנת הפרסום בין ההפניה בטקסט לבין רשימת המקורות. בעת עריכת כתב היד, רשימת המקורות תהא הקובעת, ועל המחברים יהיה לוודא את נכונות הפרטים בעת ההגהה.
2. הופעת המקורות: יש לוודא שכל הפניה הנזכרת בטקסט מצויה ברשימת המקורות, ולהפך. פריטים שאינם מופיעים הן בטקסט והן ברשימת המקורות, יימחקו.
יש להקפיד במיוחד על רישום נכון של ההפניות בגוף הטקסט ושל רשימת המקורות. בין השאר, נא לשים לב לכללים הבאים:
א. הפניות בטקסט:
1. שמות מחברים לועזיים הנזכרים מחוץ לסוגריים ייכתבו בתעתיק עברי, מלוּוים בהפניות בתוך סוגריים שייכתבו בלועזית, עם שנת פרסום, לפי סדר ABC (ראו דוגמה בהמשך). כשמוזכרים יחדיו בתוך סוגריים שמות מחברים בעברית ובלועזית השמות העבריים יבואו קודם, בסדר א"ב. בהקשר זה, אין לכתוב ר' או "ראה" כתרגום ל-"see", אלא "ראו".
2. הפרדה בין הפניות למקורות של מחברים שונים הנזכרים יחד תיעשה בנקודה-פסיק, לצורך הפרדה בין הפניות למקורות של אותו מחבר יוטל פסיק בין שנות הפרסום (לדוגמה: זהבי, 1983, 1986; כהן, 1993; מזור, 1997).
3. בהפניה לעמודים ספציפיים במקור לועזי, יש להשתמש ב-p. לעמוד בודד וב-pp. לשני עמודים או יותר (לדוגמה: Nowak, 2006, p. 234; Reber, 2004, pp. 34-36); אין להפריד את השנה ממספרי העמודים בנקודתיים. בהפניה למקור עברי, רישום מספרי העמודים זהה בשני המקרים (לדוגמה: שגיב, 2005, עמ' 17; תירוש, 2001, עמ' 23-21). עוד על כך ראו בסעיף 3.34, במדריך APA.
4. ציטוטים ארוכים (40 מילים או יותר), יובאו כפסקה נפרדת, ללא מירכאות.
5. אם להפניה אחת המופיעה בסוגריים יש כמה מחברים, יש להשתמש בסימן & לפני השם האחרון ולא במילה and.
6. פסיק יוטל לפני שם אחרון בלועזית, אך לא בעברית (ראו דוגמאות להלן).
7. אם יש שני מחברים שונים, בעלי אותו שם משפחה, יש לרשום בטקסט גם את האות הראשונה של שמם הפרטי, לפני שם המשפחה, אף אם פרסומיהם אינם מאותה שנה.
8. אם יש שני מחברים לפריט, יש להזכיר את שניהם בכל הפניה; אם יש שלושה, ארבעה או חמישה, יש להזכיר את כולם בהפניה הראשונה, ומן ההפניה השנייה ואילך יש לכתוב את שם המחבר הראשון בתוספת "et al.". אם יש שישה מחברים או יותר, יש לרשום את שם המחבר הראשון בתוספת "et al." כבר בהפניה הראשונה.
אם יש שני פרסומים או יותר של אותו מחבר מאותה שנה, יש להוסיף א (בעברית) או a (באנגלית) לפרסום הראשון, ב או b לפרסום השני, וכך הלאה (לבנטון, 2005א, 2005ב; Maye, 2007a, 2007b), בהתאם לרישום ברשימת המקורות. אם יש שני פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה אך אחד בעברית ואחד בלועזית, אין להוסיף להם אותיות.
10. תקשורת אישית (personal communication) תצוין בטקסט, עם תאריך מדויק ככל האפשר, ולא ברשימת המקורות, כיוון שזהו מקור שאיננו ניתן לשחזור. לעומת זאת, ציטוט מתקשורת אלקטרונית (e-mail) או ממאגרי מידע ממוחשבים (למשל ב-internet) מחייב אזכור ברשימת המקורות, כמודגם בפירוט בעמודים 281-268 במדריך APA.
ב. ברשימת המקורות:
1. נהוג sentence style בלועזית (Capital רק בתחילת כותרת מאמר או ספר ולאחר נקודתיים, ולא בראש כל מילה עיקרית).
2. דרוש רישום מלא של פרטי המקורות (בספר: שם ההוצאה ומקומה; במאמר או פרק בקובץ ערוך: מספרי עמודים).
3. יש לרשום עבור כל המחברים, לאחר כל שם משפחה, את ראשי התיבות של השם הפרטי, ואחר-כך, בסוגריים, את שנת הפרסום. אם הפריט הוא ספר ערוך יש להוסיף "(עורך)". או ".(Ed.)" (ללא מרכאות) לפני שנת הפרסום. אם הפריט הוא ערוך, יש לרשום את ראשי התיבות של שמות העורכים לפני שנת הפרסום. עבור עורכים, יש לרשום את ראשי התיבות של שמותיהם לפני שם המשפחה (ראשי תיבות בעברית נכתבים בגרש או בגרשיים, ולא בנקודה; למשל – כספי, מ' – ולא כספי, מ.; עגנון, ש"י – ולא עגנון, ש.י.).
4. יש להבליט באות מודגשת (bold) בעברית ובאות נטויה (italic) באנגלית את כל שמות הפרסומים: כתב עת (כולל מספר כרך), ספרים, הרצאות שניתנו בכנסים, כותרת של עבודות גמר ודוקטורט, כתבי יד שלא פורסמו, שמות סרטים, הקלטות ותוכנות מחשב.
5. ברישום הרצאות ומאמרים שהוגשו בכנסים יש להקפיד לרשום הן את השנה שבה נערך הכנס והן את החודש.
6. ברישום כתב עת, אין לכתוב מספר חוברת בתוך כרך (אלא אם מספור העמודים מתחיל מ-1 בכל חוברת בנפרד), ואין לרשום pp. לפני ציון מספרי העמודים של המאמר.
7. לפני שם מחבר (או עורך) אחרון יופיע הסימן &, ולא המילה and.
8. אין להשתמש במירכאות בצִדי כותרות ספרים, פרקים או מאמרים.
9. יש להקפיד על רישום אלף-ביתי מדויק (Lancet לפני Lane ו-Coleman, J. S. לפני Coleman, S. J.); הֵ"א הידיעה והמילה "The" אינן נחשבות (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תירשם באות ל', ו-The Carnegie Foundation יירשם באות C). כאשר יש כמה פרסומים של אותו מחבר מאותה שנה יש לרשום אותם לפי סדר ABC של המילה העיקרית הראשונה של הכותרת, ולהוסיף בצמוד לשנת הפרסום אות מזהה (א, ב... או a, b...) החל מן הראשון שבהם.
ג. יש להקפיד על הדברים הבאים:
1. זהות באיות שמות המחברים ושנת הפרסום בין ההפניה בטקסט לבין רשימת המקורות. בעת עריכת כתב היד, רשימת המקורות תהא הקובעת, ועל המחברים יהיה לוודא את נכונות הפרטים בעת ההגהה.
2. הופעת המקורות: יש לוודא שכל הפניה הנזכרת בטקסט מצויה ברשימת המקורות, ולהפך. פריטים שאינם מופיעים הן בטקסט והן ברשימת המקורות, יימחקו.
ד. להלן דוגמאות לאופן הרישום של סוגי המקורות הנפוצים:
1) בטקסט: "לוין, פלג ומוסרי (2002) וכן מתאוס, בס וסטנאלי (Mathews, Buss, & Staneley) מצאו..."
שימו לב: כשיש מספר הפניות בלועזית, סדר ABC יהיה משמאל לימין. כלומר, לאחר פתיחת סוגריים (סוגר ימני בכתב עברי) יש לעבור לכתיבה משמאל לימין, לרשום את כל ההפניות בלועזית, לחזור לכתיבה מימין לשמאל, ולסיים בסוגר שמאלי בכתב עברי.
2) ברשימת המקורות (יש להשתמש בפסקה תלויה, דהיינו שורה ראשונה מתחילת השורה ושאר השורות באותו פריט מוזחות פנימה. יש לעשות זאת על-ידי תכונות עיצוב פסקה (אין לעבור שורה בתוך פריט על-ידי הקשת ENTER ואין להזיח באמצעות מקש הרווח):
(א) מאמר בכתב עת:
שפיר, ג"מ, אלדר, ע' וגלעדי, ח' (1992). הקשר בין חשיפה לעישון לתפקוד במבחני משכל. מגמות, מז, 195-213.
Fletcher, J., Maybery, M. T., & Bennett, S. (2000). Implicit learning differences: A question of developmental level? Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory and Cognition, 265, 246-252.
1) בטקסט: "לוין, פלג ומוסרי (2002) וכן מתאוס, בס וסטנאלי (Mathews, Buss, & Staneley) מצאו..."
שימו לב: כשיש מספר הפניות בלועזית, סדר ABC יהיה משמאל לימין. כלומר, לאחר פתיחת סוגריים (סוגר ימני בכתב עברי) יש לעבור לכתיבה משמאל לימין, לרשום את כל ההפניות בלועזית, לחזור לכתיבה מימין לשמאל, ולסיים בסוגר שמאלי בכתב עברי.
2) ברשימת המקורות (יש להשתמש בפסקה תלויה, דהיינו שורה ראשונה מתחילת השורה ושאר השורות באותו פריט מוזחות פנימה. יש לעשות זאת על-ידי תכונות עיצוב פסקה (אין לעבור שורה בתוך פריט על-ידי הקשת ENTER ואין להזיח באמצעות מקש הרווח):
(א) מאמר בכתב עת:
שפיר, ג"מ, אלדר, ע' וגלעדי, ח' (1992). הקשר בין חשיפה לעישון לתפקוד במבחני משכל. מגמות, מז, 195-213.
Fletcher, J., Maybery, M. T., & Bennett, S. (2000). Implicit learning differences: A question of developmental level? Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory and Cognition, 265, 246-252.
(ב) ספר:
רום, א', סגל, מ"ג וצור, ב' (2003(. ילד מה הוא אומר? על התפתחות שפה אצל ילדים. תל אביב: מכון מופ"ת.
רום, א', סגל, מ"ג וצור, ב' (2003(. ילד מה הוא אומר? על התפתחות שפה אצל ילדים. תל אביב: מכון מופ"ת.
Rumelhart, D. E., & McClelland, J. L (Eds.) 1986. Parallel distributed processing: explorations in them microstructures of cognition. Cambridge, Mass: MIT Press.
(ג) ספר ערוך:
קליין, פ"ש וגבעון, ד' (עורכות). (2002). שפה למידה ואוריינות. תל אביב: רמות.
קליין, פ"ש וגבעון, ד' (עורכות). (2002). שפה למידה ואוריינות. תל אביב: רמות.
Johanson, M. R., Levine, J., & Barnaby, J. (Eds.). (1987). Cognitive functioning: (Vol 103). Englewood Cliffs, NJ: Prentice Hall.
(ד) פרק בתוך ספר ערוך:
לוין א', אמסטרדמר, פ' וקורת, ע.' (1997). ניצני כתיבה בגיל הגן: היבטים התפתחותיים והשפעת מבנה הלשון. בתוך י' שימרון (עורך) מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל (עמ' 248-290). ירושלים: מאגנס
לוין א', אמסטרדמר, פ' וקורת, ע.' (1997). ניצני כתיבה בגיל הגן: היבטים התפתחותיים והשפעת מבנה הלשון. בתוך י' שימרון (עורך) מחקרים בפסיכולוגיה של הלשון בישראל (עמ' 248-290). ירושלים: מאגנס
Mishkin, M., Malamut, B., & Bachevalier, J. (1988). Memories and habits: Two neural systems. In L. G., McGaugh & J. L Weinburger (Eds), The Neurobiology of learning and memory (pp. 64-88). New York: Guliford.
כאמור, במדריך APA יש דוגמאות רבות למקורות אלקטרוניים (מן האינטרנט וכיו"ב), כמו גם לסוגים אחרים, פחות נפוצים. הנחיות מפורטות עם דוגמאות יש בכתובת www.apastyle.org/elecsource.html
ה. עניינים נוספים, טכניים ותוכניים (חשובים מאוד; ללא הקפדה עליהם לא יועבר המאמר לדפוס):
1. יש להשתמש ביישור שוליים בשני הצדדים.
2. אין להשאיר רווח בין פסקאות. תחילת פסקה תהיה מוזחת כחצי אינץ' (סנטימטר ורבע). את ההזחה יש לבצע באמצעות תכונות עיצוב פסקה של התמלילן או על-ידי TAB, אבל בשום פנים ואופן לא על-ידי מקש הרווח. עם זאת, פסקה ראשונה שלאחר כותרת (כגון פסקה ראשונה של סעיף חדש) תתחיל בתחילת השורה, ללא הזחה.
3. בתיאור ספרות קודמת, יש להשתמש בלשון עבר: "אבירם (2005) טען" (ולא "טוען"); "מגור (2007) הסבירה" (ולא "מסבירה").
4. בעת דיווח על מחקר אמפירי, יש לשמור על הכללים האתיים, הסגנוניים והמבניים המפורטים במדריך APA:
(א) יש לפרט בסעיף מהלך המחקר או להצהיר במכתב מלווה לכתב היד, כי נשמרו הסטנדרטים המפורטים בעקרונות 6.20-6.06 ברשימת "העקרונות האתיים" הנוגעים למחקר עם בני אדם (שמירת פרטיות, הדגשת הזכות לעזוב את המחקר בכל עת, קבלת הסכמה להקלטה, קיום שיחת הבהרה וכיו"ב). הללו מופיעים, בין השאר, בפרסום הבא: American Psychological Association (1992). Ethical principles of psychologists and code of conduct. American Psychologist, 47, 1597-1611 .
(ב) השערות המחקר – ברמה תיאורטית ותצפיתית – תוצגנה בצורה ברורה בסוף פרק המבוא, ולא בפרק השיטה.
(ג) בפרק השיטה יש לפרט את דרך הדגימה ואת מהלך המחקר על מנת לאפשר חזרה מדוייקת (replication); כלי מחקר שאינם סטנדרטיים ומוכרים יתוארו בפירוט, כולל נתונים על מהימנותם ועל תוקפם, או תינתן הפניה ביבליוגרפית לשם כך. בעניין מהימנות יש לזכור שני דברים: (א) לכלי מדידה יש מידת מהימנות מסוימת במובן מסוים: עקיבות פנימית, יציבות בזמן וכיו"ב. למשל, מהימנות גבוהה במבחן חוזר איננה מעידה על עקיבות פנימית גבוהה ולהפך), כי כל סוג של מהימנות מבטא מקור אחר של טעויות מדידה. לכן יש לדווח על סוג הבדיקה למהימנות; (ב) דיווח על מהימנות שנמצא במחקר אחר עלול להיות חסר משמעות אם המחקר האחר נעשה באוכלוסייה אחרת, בעלת פיזור שונה במשתנה שכלי המדידה מודד.
(ד) פירוט שיטת ניתוח הנתונים ייעשה בתחילת פרק הממצאים, כי הדבר נוגע לאופן הטיפול בנתונים ולא לשיטת החקירה.
(ה) ככלל, הסברים ופירושים של הנתונים יובאו בפרק הדיון, ולא בפרק הממצאים.
5. לשם הכנת רווחים בין מילים או עמודות, בטקסט או בלוח, או לשם הזחה אין להשתמש במקש הרווח כי הדבר יוצר בלבול רב בעת העימוד בדפוס. במקום זאת יש להשתמש במקש Tab או בפונקציות אחרות של עיצוב פסקה.
6. להבלטת כותרת, מילה או ביטוי יש להשתמש בעברית – באות מודגשת (Bold) ובאנגלית – באות נטויה (italic). אין להשתמש בקו תחתי; גם סמלים סטטיסטיים המבוטאים באותיות, כמו N, n, d, p, t, r, F יודפסו ב-italic.
7. מספרים מ-10 ומעלה כדוגמת המספרים הבאים יש לכתוב בִסְפָרות:
7.1. מספרים המבטאים זמן (ילד בן 3, שנות ה-80, 35 דקות, 5 חודשים; למעט "אחד או אחת" שיירשמו כמילה).
7.2. מספרים קטנים מ-10 אשר מושווים למספרים מ-10 ומעלה.
7.3. מספרים המקדימים יחידת מידה (4 ס"מ, 12 מ"ג) ומספרים המבטאים פונקציה מתמטית או סטטיסטית (5%, הוכפל ב-3).
7.4. מספרי נבדקים, סכומים, דרגות בסולם (3 נבדקים, ציון 5 בסולם בן 7 דרגות, שולמו 5 ₪).
7.5. מספרים בסדרה, בפרק בספר, חלק בטבלה (ניסוי 3, לוח 2, שורה 5, פרק 9 [או פרק ט, לפי המקור], עמ' 41 (או עמ' מא, לפי המקור]), כל אחד מהמספרים ברשימה של ארבעה מספרים או יותר (...זכרו 3, 4, 7 ו-2 מילים, בהתאמה) וכל המספרים בתקציר המאמר.
8. הערות השוליים תודפסנה על דף נפרד לאחר רשימת המקורות. הפניה אליהן תסומן בטקסט במספר בכתב עילי. יש להמעיט בהערות שוליים. אם הערה כלשהי אינה נראית חשובה דיה לטקסט, ייתכן שניתן לוותר עליה כליל. אין לרשום מקור ביבליוגרפי כהערת שוליים (אך אפשר לכלול הפניה למקור ביבליוגרפי בהערת שוליים, בדיוק כמו בטקסט).
9. ערכי מתאמים (וכל ערך מספרי אחר אשר הטווח שלו חסום ב1-+) יש לרשום, הן בטקסט והן בלוחות ובתרשימים, ללא אפס משמאל לנקודה העשרונית, לדוגמה: "נמצא מתאם של 58. בין שני המשתנים". לעומת זאת, ערכים קטנים מ-1 היכולים, עקרונית, להיות גדולים מ-1 (כמו סטיות תקן) יירשמו עם אפס משמאל לנקודה העשרונית.
10. לוחות ותרשימים יש להכין בהתאם למדריך ה-APA, אין להכניס קווים אנכיים או אלכסוניים, אלא אם הדבר הכרחי. בהקשר זה: מיותר לחזור בטקסט על מספרים תיאוריים ועל ערכים סטטיסטיים המופיעים בלוחות ובתרשימים, אלא לצורכי הבלטה של ממצא חשוב במיוחד. נא לזכור שעל סמלים סטטיסטיים בלוחות ותרשימים (למשל SD, M, N) להיות מסומנים באות נטויה (italic).
11. ציטוטים ומרכאות: ככלל, לציטוטים או להבאת כינויים וביטויים מיוחדים יש להשתמש במרכאות כפולות (" – "). מרכאות בודדות (' – ') ישמשו בתוך קטע הנתון כבר במירכאות כפולות, לציון קטע שהופיע במקור במרכאות כפולות. ציטוט העולה על 40 מילים יש להביא כפסקה נפרדת, מוזחת משני צדיה, ללא מירכאות.
12. בדיווח תוצאות מבחני מובהקות סטטיסטית יש לדווח בצד הערך הסטטיסטי (t, X2, F וכיו"ב) על N ועל דרגות החופש (להרחבה ראו מדריך APA). יש לצרף למילה "מובהק" את המילה "סטטיסטית", כדי להדגיש שאין ללמד מכך על משמעות התוצאה או על גודל ההבדל. יש לזכור שמתוצאה "מובהקות סטטיסטית" לא ניתן להקיש ש"השערת האפס (השערת המקריות) על העדר הבדל [או חוסר קשר] איננה סבירה" ולא ניתן להקיש ש"יש סבירות גבוהה לקבלת תוצאה דומה פעם נוספת"; יש לזכור שמתוצאה שאיננה "מובהקת סטטיסטית" לא ניתן להקיש ש"כנראה אין הבדל [או קשר]" ולא ניתן להקיש ש"התוצאה הנוכחית התקבלה, כנראה, במקרה". זאת בשל האי-שוויון בהיפוך הסתברויות מותנות: P(Result/Ho) # P(Ho/Result).
13. מוזכר בזאת כי יש להיזהר בפירוש ממוצעים וסטיות תקן שחושבו במשתנים הנמדדים בסולם סדר (רוב המשתנים במדעי החברה הם סודרים לכל היותר). בהעדר ביטחון כי מרווחי הסולם שווים, ובהיעדר נתונים על צורת ההתפלגות, אין משמעות רבה לממוצע ולסטיית תקן, ולכן ראוי לשקול שימוש בשכיחויות ובחציונים. בהתאם, הסקת מסקנות מעשיות ותיאורטיות צריכה להיעשות במונחי הסולם המתאים. לעתים תוסיף המערכת הערה ברוח זו.
14. שימוש בגרש בעברית: גרש (') או גרשיים (") ישמשו רק לקיצור, כמו בשמות מחברים (ש' טשרניחובסקי, ש"י עגנון, צה"ל, ת"ד). כשאותיות אינן קיצור אלא מבטאות מיקום ברצף, הן תיכתבנה ללא כל תוספת. למשל: כיתה ג (ולא כיתה ג'), כרך כח (ולא כרך כ"ח; יש לשים לב לכך ברשימת המקורות!), תהילים פרק קיט (ולא קי"ט), שלב א בניסוי (ולא שלב א').
15. אף כי המחברים נדרשים לשליטה בכללי כתיב חסר ניקוד בעברית, יש להשתמש בבודק האיות של התמלילן, למרות מגבלותיו (או בתחליף אנושי). הדבר יחסוך למערכת עבודה טכנית רבה אשר תעכב את הטיפול במאמר.
16. בעת ציון מונחים טכניים או מקצועיים שאינם מוכרים לכול, יש להוסיף בסוגריים את המונח הלועזי, באותיות קטנות (לא capitals) יש להשתמש ב-CAPITALS בשמות גופים ובקיצורי שמות כלי מדידה (לדוגמה – MMPI, FBI).
17. מומלץ לקרוא את כללי האתיקה של הפרסום המדעי המופיעים במהדורה החמישית של מדריך הפרסום של APA (סעיף 8.05, עמ' 348-355). במיוחד יש לשים לב לנושא מִזְכֶה הפרסום (publication credit). ספציפית, על סדר המחברים לשקף את התרומה היחסית שלהם מבחינה מדעית, ללא קשר למעמדם המקצועי. תרומה צנועה למחקר (כגון סיוע באיסוף הנתונים) או לכתיבה (כגון הדפסה או עריכת לשון), שאיננה בעלת ערך מדעי מהותי, אפשר לציין בהערת תודה. במאמר אשר לו כמה מחברים, והמבוסס על עבודת גמר של תלמיד, יירשם בדרך כלל שם התלמיד כמחבר ראשון. על כל אחד מן המחברים לקרוא ולאשר את הנוסח הסופי של כתב היד לפני הגשתו לפרסום.
ה. עניינים נוספים, טכניים ותוכניים (חשובים מאוד; ללא הקפדה עליהם לא יועבר המאמר לדפוס):
1. יש להשתמש ביישור שוליים בשני הצדדים.
2. אין להשאיר רווח בין פסקאות. תחילת פסקה תהיה מוזחת כחצי אינץ' (סנטימטר ורבע). את ההזחה יש לבצע באמצעות תכונות עיצוב פסקה של התמלילן או על-ידי TAB, אבל בשום פנים ואופן לא על-ידי מקש הרווח. עם זאת, פסקה ראשונה שלאחר כותרת (כגון פסקה ראשונה של סעיף חדש) תתחיל בתחילת השורה, ללא הזחה.
3. בתיאור ספרות קודמת, יש להשתמש בלשון עבר: "אבירם (2005) טען" (ולא "טוען"); "מגור (2007) הסבירה" (ולא "מסבירה").
4. בעת דיווח על מחקר אמפירי, יש לשמור על הכללים האתיים, הסגנוניים והמבניים המפורטים במדריך APA:
(א) יש לפרט בסעיף מהלך המחקר או להצהיר במכתב מלווה לכתב היד, כי נשמרו הסטנדרטים המפורטים בעקרונות 6.20-6.06 ברשימת "העקרונות האתיים" הנוגעים למחקר עם בני אדם (שמירת פרטיות, הדגשת הזכות לעזוב את המחקר בכל עת, קבלת הסכמה להקלטה, קיום שיחת הבהרה וכיו"ב). הללו מופיעים, בין השאר, בפרסום הבא: American Psychological Association (1992). Ethical principles of psychologists and code of conduct. American Psychologist, 47, 1597-1611 .
(ב) השערות המחקר – ברמה תיאורטית ותצפיתית – תוצגנה בצורה ברורה בסוף פרק המבוא, ולא בפרק השיטה.
(ג) בפרק השיטה יש לפרט את דרך הדגימה ואת מהלך המחקר על מנת לאפשר חזרה מדוייקת (replication); כלי מחקר שאינם סטנדרטיים ומוכרים יתוארו בפירוט, כולל נתונים על מהימנותם ועל תוקפם, או תינתן הפניה ביבליוגרפית לשם כך. בעניין מהימנות יש לזכור שני דברים: (א) לכלי מדידה יש מידת מהימנות מסוימת במובן מסוים: עקיבות פנימית, יציבות בזמן וכיו"ב. למשל, מהימנות גבוהה במבחן חוזר איננה מעידה על עקיבות פנימית גבוהה ולהפך), כי כל סוג של מהימנות מבטא מקור אחר של טעויות מדידה. לכן יש לדווח על סוג הבדיקה למהימנות; (ב) דיווח על מהימנות שנמצא במחקר אחר עלול להיות חסר משמעות אם המחקר האחר נעשה באוכלוסייה אחרת, בעלת פיזור שונה במשתנה שכלי המדידה מודד.
(ד) פירוט שיטת ניתוח הנתונים ייעשה בתחילת פרק הממצאים, כי הדבר נוגע לאופן הטיפול בנתונים ולא לשיטת החקירה.
(ה) ככלל, הסברים ופירושים של הנתונים יובאו בפרק הדיון, ולא בפרק הממצאים.
5. לשם הכנת רווחים בין מילים או עמודות, בטקסט או בלוח, או לשם הזחה אין להשתמש במקש הרווח כי הדבר יוצר בלבול רב בעת העימוד בדפוס. במקום זאת יש להשתמש במקש Tab או בפונקציות אחרות של עיצוב פסקה.
6. להבלטת כותרת, מילה או ביטוי יש להשתמש בעברית – באות מודגשת (Bold) ובאנגלית – באות נטויה (italic). אין להשתמש בקו תחתי; גם סמלים סטטיסטיים המבוטאים באותיות, כמו N, n, d, p, t, r, F יודפסו ב-italic.
7. מספרים מ-10 ומעלה כדוגמת המספרים הבאים יש לכתוב בִסְפָרות:
7.1. מספרים המבטאים זמן (ילד בן 3, שנות ה-80, 35 דקות, 5 חודשים; למעט "אחד או אחת" שיירשמו כמילה).
7.2. מספרים קטנים מ-10 אשר מושווים למספרים מ-10 ומעלה.
7.3. מספרים המקדימים יחידת מידה (4 ס"מ, 12 מ"ג) ומספרים המבטאים פונקציה מתמטית או סטטיסטית (5%, הוכפל ב-3).
7.4. מספרי נבדקים, סכומים, דרגות בסולם (3 נבדקים, ציון 5 בסולם בן 7 דרגות, שולמו 5 ₪).
7.5. מספרים בסדרה, בפרק בספר, חלק בטבלה (ניסוי 3, לוח 2, שורה 5, פרק 9 [או פרק ט, לפי המקור], עמ' 41 (או עמ' מא, לפי המקור]), כל אחד מהמספרים ברשימה של ארבעה מספרים או יותר (...זכרו 3, 4, 7 ו-2 מילים, בהתאמה) וכל המספרים בתקציר המאמר.
8. הערות השוליים תודפסנה על דף נפרד לאחר רשימת המקורות. הפניה אליהן תסומן בטקסט במספר בכתב עילי. יש להמעיט בהערות שוליים. אם הערה כלשהי אינה נראית חשובה דיה לטקסט, ייתכן שניתן לוותר עליה כליל. אין לרשום מקור ביבליוגרפי כהערת שוליים (אך אפשר לכלול הפניה למקור ביבליוגרפי בהערת שוליים, בדיוק כמו בטקסט).
9. ערכי מתאמים (וכל ערך מספרי אחר אשר הטווח שלו חסום ב1-+) יש לרשום, הן בטקסט והן בלוחות ובתרשימים, ללא אפס משמאל לנקודה העשרונית, לדוגמה: "נמצא מתאם של 58. בין שני המשתנים". לעומת זאת, ערכים קטנים מ-1 היכולים, עקרונית, להיות גדולים מ-1 (כמו סטיות תקן) יירשמו עם אפס משמאל לנקודה העשרונית.
10. לוחות ותרשימים יש להכין בהתאם למדריך ה-APA, אין להכניס קווים אנכיים או אלכסוניים, אלא אם הדבר הכרחי. בהקשר זה: מיותר לחזור בטקסט על מספרים תיאוריים ועל ערכים סטטיסטיים המופיעים בלוחות ובתרשימים, אלא לצורכי הבלטה של ממצא חשוב במיוחד. נא לזכור שעל סמלים סטטיסטיים בלוחות ותרשימים (למשל SD, M, N) להיות מסומנים באות נטויה (italic).
11. ציטוטים ומרכאות: ככלל, לציטוטים או להבאת כינויים וביטויים מיוחדים יש להשתמש במרכאות כפולות (" – "). מרכאות בודדות (' – ') ישמשו בתוך קטע הנתון כבר במירכאות כפולות, לציון קטע שהופיע במקור במרכאות כפולות. ציטוט העולה על 40 מילים יש להביא כפסקה נפרדת, מוזחת משני צדיה, ללא מירכאות.
12. בדיווח תוצאות מבחני מובהקות סטטיסטית יש לדווח בצד הערך הסטטיסטי (t, X2, F וכיו"ב) על N ועל דרגות החופש (להרחבה ראו מדריך APA). יש לצרף למילה "מובהק" את המילה "סטטיסטית", כדי להדגיש שאין ללמד מכך על משמעות התוצאה או על גודל ההבדל. יש לזכור שמתוצאה "מובהקות סטטיסטית" לא ניתן להקיש ש"השערת האפס (השערת המקריות) על העדר הבדל [או חוסר קשר] איננה סבירה" ולא ניתן להקיש ש"יש סבירות גבוהה לקבלת תוצאה דומה פעם נוספת"; יש לזכור שמתוצאה שאיננה "מובהקת סטטיסטית" לא ניתן להקיש ש"כנראה אין הבדל [או קשר]" ולא ניתן להקיש ש"התוצאה הנוכחית התקבלה, כנראה, במקרה". זאת בשל האי-שוויון בהיפוך הסתברויות מותנות: P(Result/Ho) # P(Ho/Result).
13. מוזכר בזאת כי יש להיזהר בפירוש ממוצעים וסטיות תקן שחושבו במשתנים הנמדדים בסולם סדר (רוב המשתנים במדעי החברה הם סודרים לכל היותר). בהעדר ביטחון כי מרווחי הסולם שווים, ובהיעדר נתונים על צורת ההתפלגות, אין משמעות רבה לממוצע ולסטיית תקן, ולכן ראוי לשקול שימוש בשכיחויות ובחציונים. בהתאם, הסקת מסקנות מעשיות ותיאורטיות צריכה להיעשות במונחי הסולם המתאים. לעתים תוסיף המערכת הערה ברוח זו.
14. שימוש בגרש בעברית: גרש (') או גרשיים (") ישמשו רק לקיצור, כמו בשמות מחברים (ש' טשרניחובסקי, ש"י עגנון, צה"ל, ת"ד). כשאותיות אינן קיצור אלא מבטאות מיקום ברצף, הן תיכתבנה ללא כל תוספת. למשל: כיתה ג (ולא כיתה ג'), כרך כח (ולא כרך כ"ח; יש לשים לב לכך ברשימת המקורות!), תהילים פרק קיט (ולא קי"ט), שלב א בניסוי (ולא שלב א').
15. אף כי המחברים נדרשים לשליטה בכללי כתיב חסר ניקוד בעברית, יש להשתמש בבודק האיות של התמלילן, למרות מגבלותיו (או בתחליף אנושי). הדבר יחסוך למערכת עבודה טכנית רבה אשר תעכב את הטיפול במאמר.
16. בעת ציון מונחים טכניים או מקצועיים שאינם מוכרים לכול, יש להוסיף בסוגריים את המונח הלועזי, באותיות קטנות (לא capitals) יש להשתמש ב-CAPITALS בשמות גופים ובקיצורי שמות כלי מדידה (לדוגמה – MMPI, FBI).
17. מומלץ לקרוא את כללי האתיקה של הפרסום המדעי המופיעים במהדורה החמישית של מדריך הפרסום של APA (סעיף 8.05, עמ' 348-355). במיוחד יש לשים לב לנושא מִזְכֶה הפרסום (publication credit). ספציפית, על סדר המחברים לשקף את התרומה היחסית שלהם מבחינה מדעית, ללא קשר למעמדם המקצועי. תרומה צנועה למחקר (כגון סיוע באיסוף הנתונים) או לכתיבה (כגון הדפסה או עריכת לשון), שאיננה בעלת ערך מדעי מהותי, אפשר לציין בהערת תודה. במאמר אשר לו כמה מחברים, והמבוסס על עבודת גמר של תלמיד, יירשם בדרך כלל שם התלמיד כמחבר ראשון. על כל אחד מן המחברים לקרוא ולאשר את הנוסח הסופי של כתב היד לפני הגשתו לפרסום.
American Psychological Association (2001). Publication manual of the American Psychological Association (5th ed.). Washington, DC: Author
