סטודנטים מהחוג לספרות בבית הספר לחינוך יצאו השבוע לטיול במצדה שבדרום הארץ. סיפור מצדה משלב את סיפורו של המלך העריץ הורדוס, שמחד רצח את אשתו ובניו אך מנגד, היה גם מגדולי בוניה של ארץ ישראל.
סיפור מצדה הוא גם סיפורם של הקנאים בראשות אלעזר בן יאיר, שעזבו בזמן המרד הגדול את ירושלים ובחרו לחיות חיי בדידות במדבר. זהו סיפורם של אנשים שבחרו להיות בני חורין וכשהבינו שמצדה תיפול בידי הרומאים בחרו במוות והתאבדות על פני עבדות ושעבוד.
בדרך למצדה, ליד ההתיישבות הבדואית בבקעת ערד, הסבירה עביר, תלמידה בחוג, על חיי הבדואים בנגב. מראם, שהתחנה בשבוע שעבר, שיתפה במנהגי החתונה בחברה הבדואית.
הסיור נפתח במוזיאון שבמצדה בו תצוגה חדשנית על תולדות המרד ברומאים והמצור על מצדה. הסטודנטים עלו להר ברכבל ופתחו בביקור בארמונו המפואר של המלך הורדוס. מראש הצוק קבלו הסטודנטים סקירה על מערכת המצור הרומית שהייתה בנויה משמונה מחנות וחומה שהקיפה את ההר. בהמשך ביקרו במבנה בית המרחץ על שלושת חדריו - החדר הקר, החדר הפושר והחדר החם, וראו את מערכת המים המשוכללת שסיפקה מים רבים במדבר.
התחנה הבאה הייתה בבית הכנסת, שהוא אחד מבתי הכנסת הבודדים שנבנו לפני חורבת בית המקדש השני בשנת ה- 70 לספירה בידי הרומאים. עוד ביקרו הסטודנטים בארמון המערבי בו אירח המלך הורדוס את אורחיו, סיירו בחדרים המפוארים עם רצפות הפסיפס המעוטרות בצורות גאומטריות. העושר הרב התבטא גם במתקני הרחצה שהיו בחדרים.
הירידה מההר התבצעה על גבי הסוללה, גבעת עפר גבוהה, אותה שפכו הרומאים כדי להציב עליה את אייל הניגוח ששבר את החומה.
הסיור במצדה הכיר בפני הסטודנטים פרק חשוב בהיסטוריה ובספרות של סוף ימי הבית השני.
