על קבלת השם אלכסנדר לאונומסטיקון היהודי
תארנים
השם אלכסנדר, האונומסטיקון היהודי בימי בית שני, אלכסנדר הגדול, יוסף בן מתתיהו, שומרונים, יהודים, מקדונים, פרסים.
המאמר שלפנינו מעלה דיון ראשוני בנושא מעניין ומאתגר, והוא קבלת השם אלכסנדר לאונומסטיקון היהודי בימי בית שני. בחלק התיאורטי נסקרים בקצרה מאגרי שמות שונים המבוססים על מקורות פפירולוגיים ואפיגרפיים. כן ימצאו כאן הקוראים התייחסות למגמות בקריאת שמות שהתפתחו בקרב עמים שונים בעולם העתיק ובכללם עם ישראל (הן בימי בית שני והן בעת החדשה). בהמשך עוסק המאמר בקצרה בדמותו של אלכסנדר הגדול ובדיון בנוגע לאימוץ שמות זרים ע״י יהודים בימי בית שני תוך התמקדות בשם אלכסנדר. משהובהר כי שם זה היה השכיח ביותר בין השמות הזרים שצורפו לאונומסטיקון היהודי בימי בית שני עובר המאמר לדון בסוגיית היחסים שהתפתחו בין מלך זה לבין היהודים, ובמקביל מופנה מבט לשיבוש הקשרים בינו לבין השומרונים. האם פגש אלכסנדר במשלחת של היהודים אשר באה לקראתו בעוברו בארץ ישראל בשנים 332-331 לפנה״ס? האם ביקר בירושלים והקריב קרבן בבית המקדש? מדוע נודעה חיבה כה רבה מצד היהודים לאלכסנדר? האם הרקע היה יחסו הטוב אליהם או הפגיעה בשומרונים, שנואי נפשם? ומצד המלך, האם נטה אלכסנדר חסד מיוחד ליהודים, או שהנדיבות אשר גילה כלפיהם לא חרגה משמעותית מיחסו הטוב לעמים הרבים, נתיני הפרסים, אשר נכנעו לפניו? עם שאלות אלו כמו גם עם אחרות מנסה המאמר להתמודד. בשלב זה התשובות הן חלקיות בלבד.
מעוף ומעשה מסי 10, תשס״ה- 2004
