האם להיות מאוהב בך שונה מלאהוב אותך

מחבר/ים: 
ד"ר מוניקה ברזנר מנור
עמודים: 
87-111

ד"ר מוניקה ברזנר מנור-האם להיות מאוהב בך שונה מלאהוב אותך ?

תארנים אהבה רומנטית, התאהבות, תשוקה, אינטימיות, מחויבות, יציבות, עצמה, משך, מורכבות, ממד אמוטיבי, ממד קוגניטיבי.

תקציר

המאמר מעלה את השאלה: ׳האם אופן ההסתכלות המקובל על האהבה הרומנטית אכן משקף אותה׳? בחלקו הראשון של המאמר אציג את האהבה הרומנטית כתת קבוצה של מושג ה׳אהבה׳. ייחודיותה של האהבה הרומנטית מתבהרת תוך כדי השוואתה להתאהבות. אשווה בין שתי האהבות האלה, בהסתמך על המודל של שטרנברג (1988 ,1987 ,Sternberg), באמצעות שלושה מרכיבי יסוד: תשוקה, אינטימיות ומחויבות. אאפיין את האהבה הרומנטית לאור האינטראקציה בין המושגים הבאים: קשר זוגי, אקסקלוסיביות, עצמה, פן רגשי נרחב, הדדיות, קרבה, עומק, תשוקה, חום, מגע פיסי וביטויים מיניים, אמפתיה, הבנה, אמון, חשיפה, תמיכה, מעורבות רגשית, אקטיביות, התבססות על תכונותיו ועל סגנונו האישי של הנאהב, עניין, דאגה וסיוע. לדעתי, יש לשלול את הגישה המדמה את האהבה הרומנטית להתאהבות. הנוקטים בגישה הזאת, רואים באהבה הרומנטית אירוע עז, לא רצוני. לדעתי, לא כך הוא, ההתאהבות על סוגיה השונים אינה אהבה רומנטית, אף על פי שלעתים היא קודמת לה בזמן. בחלקו השני של המאמר אנסה להוכיח שהאהבה הרומנטית נבדלת מן ההתאהבות בדומיננטיות התשוקה ובמרכזיותה. קיימים גם הבדלים ביציבותם של שני אופני האהבה ובעצמתם. בהיותה ממוקדת ועזה - ההתאהבות איננה חוויה יציבה. היא מתקיימת זמן קצר יחסית לעומת האהבה הרומנטית. התחלתה וסופה אינם ניתנים לחיזוי. בשונה מכך, האהבה הרומנטית אינה התפרצות זמנית, אינה סערת רגשות מתמדת ואינה הפרעה מתמשכת. לרוב היא מתמידה פרקי זמן ממושכים. היא יכולה להתקיים מעבר לתהפוכות. אין בה התנהגות כאוטית, חוסר ארגון, הפכפכות והיעדר היציבות של התשוקות, המאפיינות את ההתאהבות. היא אינה מציפה אותנו ואינה מתערערת במהירות. קיימים גם הבדלים באופי ההערכות ביחס לאובייקט. ישנה שונות הן בדרגת האינטימיות והן בסוג המיקוד והעצמה הרגשית. הבדל נוסף טמון באקסקלוסיביות האובייקט ההתכוונותי של האהבה הרומנטית. ההתייחסות אליו גלובלית, מקיפה ומעמיקה, מכיוון שאנו אוהבים אדם, ולא משהו הקשור אליו. נוסף, קיימת באהבה הרומנטית מורכבות, שאינה אפשרית בהתאהבות. בחלקו השלישי של המאמר אטען כי בהתאהבויות מודגש ממד ההרגשה ואילו הממד הקוגניטיבי - מעריך, האינטגראלי לאהבה הרומנטית, זניח בה. המכנה המשותף של ההתאהבויות הוא המיקוד בהרגשות ובתחושות עזות. ההתאהבות היא חוויה בעלת עצמות רגשיות ומצב של תשוקה חסרת מעצורים. בשל כך המאוהבים אינם מודרכים על ידי שיקולי דעתם. היכרותם עם האובייקט אינה מספקת. חוויה זו מבוססת על התרשמויות ועל אידיאליזציה ולכן אין קיימת בה תפיסה ריאליסטית של המושא. לעומת זאת, האוהב באהבה הרומנטית נמשך לא רק לאיכויות חיצוניות, אלא מעריך את המושא לחיוב כאישיות בעלת תכונות ראויות. לרוב האוהב מבצע קונספטואליזציה (ולו חלקית) למושא ולמצב, כי התשוקה אינה מכרעת באהבתו. שלא כבהתאהבות, באהבה הרומנטית האוהב אינו ממוקד רק בעצמו. הוא אמור להיות מסוגל לשבח את המושא ולדאוג לו, להשתוקק לקרבה עמו ולעשות ככל האפשר כדי לתמוך בו. לאור כל הסיבות שסקרתי לעיל, לדעתי, ראיית ההתאהבות כאהבה הרומנטית אינה מבוססת.

מעוף ומעשה מסי 11, תשס״ו-2005