גישה שונה בהכשרת מורים המותאמת לצרכים הפרדוקסליים במערכת החינוך

מחבר/ים: 
יוסף עיני
עמודים: 
21-32

גישה שונה בהכשרת מורים המותאמת לצרכים הפרדוקסליים במערכת החינוך

יוסף עיני

מבוא

בעיית תוכנית הכשרת המורים מעסיקה רבים, הן בשל תהליכי האקדמיזציה המתרחשים במכללות, והן בשל הצורך הלאומי לשפר את הרמה המקצועית של בוגרי המכללות.

דו"ח פלד תשל"ב (יוני 1991), מציע תהליך שינוי בהכשרת המורים בישראל, בכיוון של "אקדמיזציה" מחד גיסא "והומניזציה", מאידך גיסא. גם ועדת הקבע למסלולים אקדמיים במוסדות להכשרת עובדי הוראה מציעה, מיום י"ז כסלו תשמ"ב, תוכנית שתענה על שתי דרישות:

א.    מתן הכשרה סובה לסטודנטים לקראת תפקידם כמורים.

ב.    עמידה בסטנדרטים המצדיקים הענקת תואר אקדמי.

לדעתנו, תוכנית הלימודים בפועל וגם זו שהולכת ונבנית, מתייחסת באורח חלקי הן לתהליכים הנדרשים מבוגרי המכללה לביצוע תפקידם כמורים, והן לעיצוב אישיות אוטונומית, הרואה בלמידה צורך אישי מתמשך ואשר מסוגלת להיענות לאתגרי החינוך המשתנים בחברה טכנולוגית-מדעית מתקדמת.

מטרת מאמר זה, אם כן, היא להציע מסגרת כללית לתוכנית הכשרת מורים. תוכנית זו עשויה להיות בסיס לדיונים ברמות שונות .

צרכים פרדוקסליים - בסיס להכשרת מורים

מערכת הכשרת המורים בארץ מושפעת היום מתהליכים פרדוקסליים המתחוללים בתוכה ובסביבתה החיצונית.

התהליכים המואצים בעשור האחרון, בכיוון של אקדמיזציה של המכללות, מעוררים ביתר שאת שאלות הקשורות לתוכנית הכשרת פרחי-הוראה. השאלות הללו עוסקות ביחסים בין עולם התכנים של הדיסציפלינות השונות לבין מיומנויות ותהליכי הוראה-למידה בעלי משמעות יישומית.

התמקדות והשתלבות בעולם האקדמי, משמעותו העמקת הידע בתחום מבנה-הדעת של מקצועות הלימוד, דהיינו: לימוד והבנה מעמיקה של עובדות, מושגים, הכללות, גישות ועקרונות, דרכי חקר ותיאוריות בהתייחס לאלמנטים ״חודיים של המקצוע.

עיסוק בעולם "התהליכים", משמעו שליטה על התנהגויות הוראה ועל הכושר לארגן תלמידים ולבצע תוכנית לימודים, דהיינו: שליטה על ניתוח פעולת ההוראה, שליטה על ביקורת עצמית, שליטה על הדרכים בהן מגייסים ידע ומבקרים אותו, ופיתוח כושר אבחנה ויכולת התייחסות לשונות התלמידים (אייגר, 67).