אביבה כהן צוקרמן, זוכת פרס המל"ג תשע"ו לתרומה מיוחדת בקהילה, הייתה בכלל אשת מכירות שלא חשבה על אקדמיה. יום אחד היא החליטה ללמוד והתקבלה למכינה 30+ במכללה האקדמית אחוה. מאז היא עסוקה בלימודים, אבל לא פחות חשוב מכך, בעשייה חברתית שמניבה סיפורי הצלחה
בשבוע שעבר, אביבה כהן צוקרמן, סטודנטית לתואר שני בתכנית תרבות עם ישראל והוראתה, זכתה בפרס המל"ג לשנת הלימודים תשע"ו, על שם שוש ברלינסקי שינפלד ז"ל, לתרומה מיוחדת לקהילה. צוקרמן, שנבחרה כאחת מ-10 המצטיינים מכלל המוסדות להשכלה גבוהה, קיבלה את הפרס על עשייה חברתית במסגרות של חונכות לסטודנטים מתקשים – פרויקט פר"ח לשם ותכנית טעימה אקדמית.
לתפוס כיוון
"עד גיל 50 בכלל עסקתי במכירות ולא הייתי בכיוון של אקדמיה", מספרת צוקרמן. "אבל חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שאעשה מכינה לתואר רב תחומי ונראה מה יהיה – אם יסתדר מה טוב, ואם לא – מקסימום ניסיתי וזה לא נורא כל כך. ברגע שהתחלתי ללמוד, המכינה מאוד הסעירה אותי והעולם האקדמי משך אותי, כך שמאז אני לומדת רצוף עד היום".
צוקרמן החלה את לימודיה במכללה בתכנית הכנה 30+, סיימה בהצלחה את התואר הראשון וכיום היא בשנתה השנייה לתואר השני. "התחלתי ללמוד מדעי הרוח ועשיתי הסבה להוראה להיסטוריה", היא מספרת, "במהלך התואר הראשון השתלבתי בפרויקט פר"ח לשם ובתכנית טעימה אקדמית שמנגישה לימודים אקדמיים לאנשים עם מוגבלויות".
בנוסף, השתלבה צוקרמן ביחידת דיקן הסטודנטים וחנכה סטודנטים ממגזרים שונים. "אני עוזרת להם להתקדם", היא אומרת. "המטרה היא להעצים את הסטודנט, לתת לו כיוונים וכלים ללמידה ולחיים". הסיוע בפן האקדמי מתבטא במציאת חומרים לעבודות, הגשת מטלות, סמינריונים ועוד, ובפן החברתי במציאת שפה משותפת, שילוב וחיבור לקהילה.
בגובה העיניים
לצוקרמן יש הרבה סיפורי הצלחה עם הסטודנטים שחנכה במהלך השנים. "שנה שעברה למשל, היה לי סטודנט חרדי לתואר שני שהיה כבר מורה במקצועו. הוא עזר לי ואני עזרתי לו, הייתה ממש הפרייה הדדית בינינו שמאוד העצימה אותו", היא מספרת וממשיכה, "הייתה לי גם חניכה שפרשה מהלימודים מכל מיני סיבות והצלחנו להחזיר אותה לאקדמיה, ולא רק שהיא השתלבה בהצלחה, אלא היא גם סיימה את התואר הראשון וכיום עושה השלמות לקראת לימודים לתואר שני. חוץ מזה, כיוונתי אותה לעבודה שתתאים לה והמלצתי עלייה למעסיקים פוטנציאליים. היום היא במקום מאושר ואנחנו מדברות הרבה, נשארנו בקשר ממש טוב".
צוקרמן מדגישה שהיא מדברת עם החניכים והחניכות שלה, צעירים בני 20-23, תמיד בגובה העיניים. "בגובה העיניים פלוס", היא אומרת, "למרות הבדלי הגילאים אני מסתדרת איתם מצוין כי מה שחשוב זה יחסים בינאישיים, אמפתיה ולתת להם את המקום שלהם".
הכל פתוח, עוד לא מאוחר
צוקרמן אמורה לסיים השנה את התואר השני שלה וכבר חושבת הלאה. "בשבילי, אחוה זה הבית", היא אומרת. "אני מקווה לסיים את הלימודים ולהישאר פה כמה שיותר. המקום נהדר והמרצים מעולים, נגישים ואכפתיים".
בנוסף, היא מבקשת לציין כי גם אצל דיקן הסטודנטים הדלתות תמיד פתוחות. "לחניכה בפרויקט פר"ח, למשל, לא הייתה אפשרות לרכוש מחשב וראיתי שמאוד קשה לה", צוקרמן מספרת, "אז ניגשתי לדיקן וביקשתי שיסייעו לה והם נענו לבקשה וקנו לה מחשב נייד שתוכל להשתמש בו לכל הצרכים הלימודיים שלה. זה מחמם את הלב וממש לא מובן מאליו".
צוקרמן שמחה שמעריכים את פעילותה החברתית במכללה ומודה שהפרגונים מהסביבה הם מרכיב מאוד חשוב בהצלחתה. במקביל, חשוב לה גם להדגיש את המסר שלימודים אקדמיים הם עניין לכל גיל. "תעודת הבגרות שלי הייתה על הפנים ועבדתי כל חיי במכירות", היא אומרת, "אבל הוכחתי לעצמי ולאחרים, שגם אנשים שמתחילים ללמוד מאוחר יכולים להכיר את העולם האקדמי ולהגיע להישגים. עם קצת רצון, וכשיש כל כך הרבה תמיכה ועזרה, כל אחד, בכל גיל, יכול ללמוד. זה נותן המון לביטחון ולהערכה העצמית".
לקבלת פרטים על מכינת 30+ יש לפנות למרכז מידע והרשמה
  |
|
