וביום השביעי

 נשיות וגבריות בתרבות ישראל בראי השבת

אוצרות: דר' מיכל סדן ותלמידות החוג לתואר שני בתרבות ומורשת ישראל

תאריכים: התערוכה מתקיימת בין התאריכים

29/05/2012 - 13/06/2012

הזמנה לאירוע פתיחה-נעילה של התערוכה

וביום השביעי...

"נשיות וגבריות בתרבות ישראל בראי השבת"

אוצרות: משתתפות קורס 'יישומים בהוראת תרבות ישראל' בהנחיית ד"ר מיכל סדן

."וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות" (בראשית ב, א-ג )

בספר בראשית  מתוארת בריאת העולם בשישה ימים. ביום השביעי הבורא סיים את מעשה הבריאה ושבת "מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות". לאורך הדורות  חכמים נדרשו לצירוף 'ברא לעשות'. מדבריהם עולה כי הבריאה נתפסת כראשיתה של עשייה אינסופית. בעשיה זו  לאדם  שנברא ביום השישי תפקיד מרכזי. עליו לקחת חלק פעיל בעשייה ובהשלמתה. יש המכנים זאת 'תיקון'.

ערכים מכוננים הם ערכים המובילים לעשייה והם בחזקת 'בריאה לעשות'. הערכים המכוננים הטמונים בשבת נועדו להפריד בין יום השבת לשאר ימות השבוע. ההפרדה-הקידוש מייצר קדושה. "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה וּבְרָצון הִנְחִילָנוּ"(מתוך הקידוש לשבת)מכאן ניתן ללמוד כי הקדושה היא ערך מוסף המתגבש ממיזוג בין אהבה, חירות ובחירה.

האדם נברא לעשות– יש המפרשים כי בבראשית בפרק א' האדם נברא בצורה שוויונית כיישות אחת בעלת שתי זהויות מיניות "זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם"(בראשית א, כו-כז).נראה כי האדם לא היה יכול בצורת קיום זו לעשות דבר למען הגשמת ייעודו הראשוני בעולם: 'פרו ורבו' ולהמשיך את מעשה הבריאה. לצורך כך נדרשה הפרדה בין המינים ונדרש ייעוד מוגדר ושונה לכל אחד מהם(קידוש-הקדשה). הפתרון ניתן בסיפור הבריאה שבפרק ב'. "וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה, וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם" (בראשית ב', כ- כד). הסיפור הזה לא נולד מתוך אהבה ואין בו בחירה ורצון חופשי. מרגע זה נטען המשך קיומה של האנושות במתח מתמיד בין שני המינים. העשייה המשמעותית ביותר בחייו של האדם: הבטחת המשך קיומו טעונה מראשיתה בקונפליקטים הנוגעים לערכי המסד האנושיים: אהבה, חירות ושוויון.

לאור התחדדות סוגיית הדרת הנשים והמתח המתגבר בנוגע למקומן ומעמדן של הנשים בחברה הישראלית בעת האחרונה נבחנו במסגרת הקורס 'יישומים בהוראת תרבות ישראל' זיקות בין סוגיות של נשיות וגבריות ובין השבת בתרבות ישראל. הבחינה נערכה באמצעות גישה פדגוגית המכונה 'גישת התערוכות' במסגרתה הלומדים מתנסים בתהליך למודי שבו הם מפיקים תערוכת אמנות. גישה זו נועדה לזמן ללומדים אפשרות לשותפות ביצירה תרבותית כמודל ליישום תהליכים בהוראת תרבות ישראל ומורשתה. הנחות יסוד לגישה זו הן כי חיוני לזמן ללומדים למידה משמעותית ומעצימה שתוביל אותם לצמיחה ולחוויה רוחנית. וכן הכרחי לעודד פרשנות אישית ויצירתית  למגוון שיטות, אמונות ודעות.

הערכים המכוננים בהקשר לנושא השבת שנבחרו בצוותא הם: הבדלה בין קודש לחול(קידוש), הידור מצווה, התעלות רוחנית, מסורת והמשכיות, עונג שבת(מנוחה ופנאי).

האמנים שמציגים בתערוכה מביעים בעשייתם האמנותית את שייכותם אל העם היהודי במחשבה, ברגש ובמעשה ובכך מגשימים את רעיון ה'עמיות'  שהוא  אחד מעמודי התווך של למודי התואר השני בהוראת תרבות ישראל במכללת אחוה.

האמנים המשתתפים בתערוכה מקיימים בעשייתם האמנותית את הנאמר בספר דברים: "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל יד) כל אחד בדרכו 'בורא לעשות' זיקות בין היבטים של נשיות וגבריות ובין השבת בתרבות ישראל :  אדוה דרורי  תופרת אל תוך  שמלות השבת שלה את סיפור חייה שהחל בילדותה בקיבוץ ; אורן שוקר בוחנת בתצלומיה את המתח שבין הכמיהה לרגעים של התעלות רוחנית בתוך הבית ובין 'משחק השבת'; יבגניה בורדה מהדרת בציוריה את מצוות השבת בפרחים; מרדכי קורביצקי ז"ל מספר בציוריו על השבת בעולם שנכחד- העיירה היהודית; מריל כהן-  נכספת להתעלות רוחנית נשית שתבטא את המהפך שעברה בחייה; נירה סביר מעלה בפסלי 'אשת החיל' שלה שאלות בנוגע לדרכי תפיסתה וייצוגה של האישה בעולם המודרני.