יישום דידקטי של "תורת השיח" בהוראת כתיבה מדעית

מחבר/ים: 
יאיר בריג
עמודים: 
58-61

יישום דידקטי של "תורת השיח" בהוראת כתיבה מדעית

יאיר בריג

נושאי הלימוד במכללה להכשרת מורים דורשים מהלומד התמודדות אינטלקטואלית בהבנה ובכתיבה של טקסטים מדעיים בתחומי ידע שונים. ההתמודדות עם אתגר קשה זה מחייבת לימוד תיאורטי של היסודות הלשוניים והרטוריים, המרכיבים את הטקסט המדעי .

החל משנות השישים חלה פריצת דרך בהרחבת תחומי המחקר של הבלשנות מעבר לגבולות המשפט, שנתפש עד אז כיחידה הלשונית הגדולה ביותר בתחום עיסוקו של הבלשן. מוקד ההתעניינות עבר מהעיסוק בצד המבני של הלשון לעבר תפקודה התקשורתי. שינוי זה חייב להסביר את מהות הקשר שבין צורות לשון והערך הסמנטי של המבע לבין תפקודה התקשורתי של הלשון. כתוצאה מכך היה צורך לעבור לניתוח של יחידה לשונית, המורכבת מרצף של משפטים בעלי מבנה סמנטי, שהוגדרה במונח "יחידת-שיח" (1 discourse unit).

מחקר "בלשנות הטקסט" הבוחן את הקשרים שבין ההיגדים (פרופוזיציות) המרכיבים את יחידת השיח וההופכים אותה ללכידה נקרא "ניתוח השיח". ניתוח זה אפשרי בשני מישורים שונים, שהבנתם חיונית לכתיבתו של כל טקסט מדעי:

א."המישור העילי" - בו נחקרים האמצעים הלשוניים הגלויים המשמשים כחוליות קישור בין המשפטים

=("הקישוריות").

ב."המישור התשתיתי" - בו נבדקת מהות הקשרים הסמנטיים שבין ההיגדים המרכיבים את יחידת השיח

לבין "נושא דיון השיח"=( 2"הלכידות".)

שני מרכיבי השיח האלה מציינים תכונות אשר באמצעותן ניתן להפוך סדרה של משפטים בודדים ליחידת הבעה

טקסטואלית רציפה ומלוכדת, הבנויה כהלכה וניתנת להבנה .

הקישוריות מוגדרת כתכונה המצויה "במבנה העילי" של הטקסט ומציינת את מידת הדיקותו ורציפותו. היא מתבטאת בקישור מפורש בין פסוקיות ומשפטים באמצעות קשרים לשוניים דקדוקיים ולקסיקליים גלויים. לעומת זאת, הלכידות היא תכונה סמנטית של יחידת השיח המציינת את דרגת הארגון, האחדות, העקביות והרלוונטיות של ההיגדים

בהתייחסותן ל"נושא הדיון."

ההנחות התיאורטיות של ספרות מחקר "תורת השיח" שימשו החל משנות השבעים בסיס לעריכת מחקרים אמפיריים, אשר מטרתם היתה לחקור את השימוש באמצעי הקישוריות ואת רמת איכות הלכידות בטקסטים שנכתבו על-ידי תלמידים ברמות גילאיות שונות. החוקרים האליד״ והאסן, (1976) הציגו מחקר מקיף שמיין בצורה שיטתית את אמצעי הקישוריות בלשון האנגלית, מחקר שאפשר העמדת מודל למיון ולמדידה כמותית של השימוש באמצעי קישוריות בלשון הכתיבה של תלמידים.

המחקר התיאורטי שעסק בלכידות הציג תנאים הכרחיים שצריכים להתקיים בטקסט כדי שיוגדר כטקסט לכיד (ניר, תשמ"ב; בלום וניר, 1981 ; שראל, תשמ"ד; ריינרט, 1980 ; גיורא, 1985). תנאים אלה אפשרו למחקרים האמפיריים הצבת קריטריונים בסולמות מדידה, במטרה להעריך כמותית את איכות לכידות הטקסט .