בן כספית : אם היינו זקוקים להוכחה עד כמה החברה הישראלית מפוצלת במדד הניכור שמפרסים מכללת החווה וקרן לידידות ומראה עד כמה המצב חמור. שבעים אחוז מהחילונים לא מכירים חרדים , שישים וששה אחוז מהיהודים לא רוצים להכיר ערבים . גם אצל החרדים החשדנות גדולה מאוד. מה אפשר לעשות כדי להוריד את החומות, נגיד שלום לפרופסור עליאן אלקרינאווי נשיא המכללה האקדמית אחוה שלום .
עליאן אלקרינאווי : שלום לך .
בן כספית : אני לא יודע אם אמרתי כבר את כל המספרים מספרים מזעזעים , העובדה ששלושים וארבעה אחוזים בלבד מהציבור היהודי מכיר את אורח חיי החברה הערבית זאת אומרת אפילו אין היכרות ואגב, אתה יודע מה הכי הפתיע אותי שהתקווה נחשבת הימנון יותר אצל הערבים מאשר אצל החרדים , שני אחוז אומנם אבל , זה לא הערכתי מראש.
תגיד, יש סיכוי לשנות את זה ?
עליאן אלקרינאווי : בהחלט אני חושב שבעצם קודם כל הנתונים האלה לא הפתיעו אותי האמת בגלל הריחוק והניכור הקיים .
בן כספית : טוב, אתה חי את הניכור הזה.
עליאן אלקרינאווי : כן, עכשיו אני אומר את זה בצורה מאוד ברורה , אני חושב שבשנתיים האחרונות אני מתעסק עם המושג הזה שנקרא תרבות הפחד, והנתונים האלה בהחלט הריחוק והפערים הגדולים בין המיגזרים השונים הם בהחלט מצביעים על כך שיש תרבות פחד, פחד מהאחר השונה ולא חשוב כרגע אנחנו מדברים באמת על יהודים ערבים או על אנשים בעלי צרכים מיוחדים , האחר השונה הוא מאיים על הזהות שלי על המקום שלי על הערכים שלי, ולכן יש איזה שהם חסמים פסיכולוגים שיצרנו לעצמנו אנינ לא רוצה להכיר את האחר.
הריחוק הזה בין הקבוצות השוות אם זה באמת קבוצות ואם זה באמת אינדיבידואלז מה שנקרא יצר בעצם חיזק והשריש בעצם את הדעות הקודומות הסטראוטיפים שיש לנו שעל פיהם הם בעצם מנחים את ההתנהגות שלנו . אנחנו ראינו כאן בנתונים האלה.
בן כספית : שישים ואחד אחוז מהיהודים מאמינים שאם ערבים , אתה פרופסור תעבור לגור לידם ערך הדירה ירד.
עליאן אלקרינאווי : כן, כי זה הדעות הקדומות שמנחות אותנו. עכשיו אני מדבר באמת על הציר הזה של שונות על כל מרכיביו שאנשים בעצם הדעות הקדומות האלה שמנחות את ההתנהגות שלנו את הפעילות שלנו ואיך שאנחנו מגיבים והעמדות שלנו כלפי האחר כי אנחנו לא מכירים . הריחוק, ותפקידנו היום של מוסדות אקדמים כמשרדי ממשלה למיניהם לנסות לחשוב איך אנחנו מתמודדים במירכאות איך אנחנו נלחמים בדעות הקדומות הקיימות שהן בעצם ברובן נוטעות, אנחנו עושים הכללה.
בן כספית : אתה יודע, המדינה כל כך קטנה וצפופה שאני טבעי היה לחשוב שכולם חיים אחד בתוך השני , ולכן לא יהיה ניכור ועדיין בתוך המדינה הצפופה הזאת אז החילונים מדווחים שהם חשים לא בנוח לעבור בשכונה של חרדים, והיהודים חשים לא בנוח לעבור בכפר ערבי ולהפך והצמצום והצפיפות לא משפרים את המצב הזה.
עליאן אלקרינאווי : לא כי יש ריחוק והשאלה בעצם שאנחנו שאני היום שואל מה אנחנו עושים כדי לקדם את הנושא הזה של קבלה וכבוד לאחר , איך אומרים באנגלית רספקט אנד אקספטנס .
ואלה שני מרכיבים מאוד חשובים בתהליך הזה אני אתן דוגמה אני לא אזכיר שמות בגלל שאנחנו עכשיו נמצאים בתהליך של מערכת בחירות לנשיאות, שאנשים בהחלט יכולים להיות שונים לגמרי בדעות הפוליטיות שלהם, אבל עצם זה שאתה מקבל ואתה מכבד ואני חושב שזה הקהל יודע על מה מדובר, אנשים בעצם מכבדים זה לא אומר שאתה צריך להסכים איתי אתה צריך לנסות להכיר עכשיו הריחוק הזה בעצם .. גם אינדיבידואלז וגם אנשים בעלי צרכים מיוחדים וגם קבוצות שונות ולכן הפערים הולכים וגדלים בחברה הישראלית לעומת מה שאני אומר היום שאנחנו נצטרך לחשוב איך אומרים באנגלית האו טו מ.. דייבורסטי איך אנחנו יכולים לנהל את הנושא של שונות על ידי זה שלשנות ברמה מוסדית אצל מקבלי ההחלטות בעלי הדעה ואנשים גם בשטח.
בכל המערכות כולל גם במוסדות להשכלה גבוהה, זה לא יכול להיות שבוגר אוניברסיטה או מכללה כמו המכללה האקדמית אחוה יסיים ולא מכיר בעצם בנושא של שונות ורב תרבותיות. אתה לא חייב להסכים וזה לא איום ההיפך הגמור אני חושב שהשונות והרב תרבותיות היא כוח היא עוצמה שזה יבוא
לידי ביטוי בכלכלה הישראלית בתרבות הישראלית ובחברה הישראלית.
בן כספית : יכולה להיות מנוע צמיחה ולצערנו עדיין היא להפך לא בגלל ניכור לא שאלתי אותך שאלות פשוט לא היית צריך את השאלות שלי, זה היה מרתק פרופסור אלקרנעאווי תודה.
רבה לך על השיחה הזאת תודה.
פרופ' עליאן אלקרינאווי : תודה.
