רוב החילונים לא מכירים חרדים, יהודים חוששים להכנס לכפרים ערביים

אודי שכטר : שימו לב לנתונים שבדקו במכללת אחוה, עשו סקר על הקיטוב באוכלוסיות השונות בישראל, תוצאות מאוד מעניינות. שלום לפרופ' עליאן אלקרנאווי, נשיא מכללת אחוה. שלום.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : שלום לך ולכל המאזינים.
אודי שכטר : מה שלומך אדוני?
פרופ' עליאן אלקרנאווי : טוב, תודה.
אודי שכטר : טוב, בוא נדבר קצת על הנתונים שאספתם.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן, בהחלט הנתונים שעשינו מזה מספר ימים הסקר שמאוד מעניין שבדק בעצם את המדד מה שקראנו לנו לזה מדד הניכור, אנחנו רואים ששבעים אחוז מהחילונים לא מכירים חרדים, יש אחוז לא מבוטל גם של אנשים מהמגזר היהודי שחוששים מהציבור, להכנס לכפר או לישוב ערבי. ואלה נתונים שבהחלט קצת,
אודי שכטר : כן, בוא, בוא,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : מדאיגים.
אודי שכטר : בוא נכנס לזה. שבעים אחוז מהחילונים לא מכירים את החברה החרדית ולא מעוניינים להכיר אותה. שזה,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : לא מעוניינים,
אודי שכטר : ... טוב, כן.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נכון, נכון.
אודי שכטר : שישים ושישה אחוז מהיהודים בארץ, בארץ כן, מעדיפים לא להכיר את חייהם, אורח חיי החברה הערבית בישראל ומעל חמישים אחוז מהציבור היהודי חשים פחד או אי נוחות כשהם עוברים בשכונה חרדית, ואני אשאל אותך האם הם ניסו לעבור בשכונה חרדית או שהם מה שהם קוראים או רואים מה קורה במאה שערים או בבית שמש, הם אומרים אני מפחד,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אני מפחד.
אודי שכטר : מלכתחילה?
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בדיוק. אני חושב שבעצם הנתונים האלה בהחלט מחזקים איזה שהוא טרמינולוגיה שאני משתמש בה בשנים האחרונות שזה בעצם תרבות הפחד.
אודי שכטר : כן.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : תרבות הפחד,
אודי שכטר : אבל תרבות הפחד היא דו קוטבית,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : שהיא לא, היא נובעת,
אודי שכטר : כי גם שבעים אחוז מהחרדים אינם מעוניינים להכיר את החילונים
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נכון.
אודי שכטר : טוב יותר.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : זה פחד משני הצדדים. אני לא מדבר על פחד, אני מדבר על תרבות הפחד שהיא מאפיינת את כל הקבוצות האתניות השונות, ללא קשר לשיוך הדתי ורמת הדתיות שלהם. וגם השוני בכלל מהאחר. תרבות הפחד היא נובעת מזה שבעצם אם אני הפחד של האחר, שאם אני אכיר יותר, אם אני אתקרב יותר זה עלול לפגוע ולבטל את עצמי ולבטל אותי ולפגוע בערכים שלי ובתפיסות שלי. לכן יש כאן מה שנקרא תרבות, התרבות הזאת יצרה מצב של ריחוק וניכור בין הקבוצות השונות. אנחנו בעצם במכללה האקדמית אחוה ננסה ביום הזה בעשרים ושתיים למאי לחשוף עוד נתונים מהסקר, אבל יותר מזה אני רוצה לנסות להתעסק עם הסוגיה הזו של שונות ורב תרבותית בחברה הישראלית של איך אנחנו מנהלים את השונות, איך אנחנו מנסים להכיר את האחר על ידי דיאלוג ועל ידי כבוד. אני לא חייב להסכים עם קבוצה X Y, או עם פרט כזה או אחר. אני חייב, לא חייב, אני צריך בעצם לכבד ולקבל. שאנחנו מדברים אדוני על שונות,
אודי שכטר : כן.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אנחנו מדברים על רצף של בעצם שונות בכל הרמות. ברמה האינדבדואל, כל אדם הוא ייחודי. איך אומרים באנגלית? אברי באדי איז יו ני.
אודי שכטר : כן. אבל אתה יודע כולנו בנויים על הסטיגמות וחיים על פיהם. בוא,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בדיוק.
אודי שכטר : נמשיך, בוא נמשיך עם נישואים, עם
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בדיוק.
אודי שכטר : הנתונים, סליחה. שבעים אחוז מהציבור היהודי חושש לעבור בישוב או כפר ערבי.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נכון.
אודי שכטר : עכשיו בוא ניקח את זה ככה, זה לא שהם הלכו ב, אני יודע באום אל פחם וקרה להם משהו, זה פשוט הם רואים את המהומות.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן.
אודי שכטר : הם רואים,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בעצם,
אודי שכטר : את ההפגנות שראאד סלאח מארגן. ואז
פרופ' עליאן אלקרנאווי : יפה.
אודי שכטר : בא להם הפחד.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן, כן. זה בהחלט יש פחד. יש פחד. הפחד אני לא מתעלם ממנו. אבל אני אומר בעצם שרוב הפחד הוא מבוסס על דעות קדומות,
אודי שכטר : נכון.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : על סטראוטיפים שבעצם המציאות הזאת כולל גם עם כל הכבוד שאני מאוד מכבד את התקשורת שהיא בעצם יש לה גם צלע כאן, יש לה בעצם שהיא משרשרת, עוזרת בעצם לשרש את התרבות הזאת של הפחד, תרבות הפחד. תרבות הפחד,
אודי שכטר : האם יש לה את זה שהיא משרתת את תרבות הפחד בזה שהיא מראה מה קורה במקומות הללו?
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בה,
אודי שכטר : הרי ברור שאם לא נראה שיש מהומות,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : היא צריכה להראות מה שקורה במקומות האלה. אבל אתה לא יכול לעשות הכללה שכל ... היא כזאת.
אודי שכטר : נכון.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אתה הולך בעצם לכפר, למשל אני תושב רהט ובימי שבת שאני מסתובב שם אני רואה הרבה מאוד יהודים ואני ניגש אליהם ואני מדבר איתם. אני רוצה שבעצם דרך ההכרה, דרך הדיאלוג, ההכרה של האחר בעצם זאת הדרך להלחם בדעות הקדומות שמושרשות אצלנו שלמעשה ההתנהגות שלנו היא בעצם נובעת ומבוססת על ידי הדעות הקדומות והחוויות כל שהן שהיו לנו. כולל חוויות שאני רואה בטלוויזיה. כולל חוויות שאני שומע ברדיו. שאני עושה הכללה על מגזר או על קבוצה שלמה בגלל החוויה הזאת. ולכן מה שאנחנו אומרים אסור לעשות הכללות, בוא בעצם ננסה להכיר את האחר, ולנסות בעצם לחשוב איך אנחנו נלחמים בדעות הקדומות שקיימות אצלנו שלצערי,
אודי שכטר : תשמע,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : הרב,
אודי שכטר : יש פה נתון אחד אבל שהוא מדהים אותי. שבעים וארבעה אחוז מהחילונים מסכימים שילדיהם ילמדו בכיתה מעורבת של יהודים וערבים. זאת אומרת
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נכון. כן.
אודי שכטר : שמהציבור החילוני אתה כן,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בהחלט.
אודי שכטר : יכול לראות לאיזה,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נכון, נכון.
אודי שכטר : אפשרות, רק עשרים ותשעה אחוז מהדתיים מסכימים לכך.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נכון. נכון. נכון. ... גם זה, אבל יש נתון גם מעניין ולא פחות הוא בעצם שקרוב לשמונים ותשעה או תשעים אחוז מהאוכלוסייה הערבית בישראל מאמינים שיש מקום לדו קיום. זאת אומרת
אודי שכטר : את זה לא מופיע, את זה כבר לא מופיע באיפה שאני קראתי.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן, זה חלק מהנתונים האלה אנחנו נציג אותם כאמור,
אודי שכטר : לא,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : ...
אודי שכטר : שבעים וארבעה אחוז אמרנו על הילדים, שישים וארבעה, ארבעים ושלושה אחוז מהציבור היהודי מאמין כי ערבי ישראל אינם
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן.
אודי שכטר : נאמנים למדינה. אינם.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן.
אודי שכטר : כמעט זה חמישים אחוז שמאמינים שהערבים לא מאמינים למדינה. שים לב,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן, כן.
אודי שכטר : שישים וארבעה אחוז מהדתיים מאמינים בזה שהם לא מאמינים. כלומר
פרופ' עליאן אלקרנאווי : כן.
אודי שכטר : הדתיים יותר לא מאמינים לערבים מאשר חילונים.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נכון, נכון.
אודי שכטר : טוב, תשמע,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נתונים, נתונים,
אודי שכטר : זה נתונים,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : נתונים,
אודי שכטר : שמראים שיש פה קוטביות.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בהחלט, יש כאן קוטביות, אבל בהחלט זה אומר לנו דבר אחד מאוד חשוב, הוא בעצם איך אנחנו עכשיו הופכים את החברה הישראלית לחברה יותר סובלנית, יותר מתחשבת ופחות מדירה מגזרים או קבוצות או אינבד.. או פרטיים בעצם לשוליים.
אודי שכטר : אוקיי.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : מה ש, מה שאנחנו,
אודי שכטר : כן. לסיום.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : בעצם מנסים,
אודי שכטר : כן.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : מה שאנחנו מנסים כאן לומר הוא בעצם שהנושא של דיאלוג והכרת האחר וקבלת האחר ולכבד את האחר הם הדברים המרכזיים ללא קשר, אני לא חייב להסכים עם האחרים. אבל אני צריך בעצם לכבד ולקבל. ואלה סוגיות שהם בעיני הן מאוד חשובות שאנחנו צריכים להתעסק איתם בכנס ויותר חשוב לא פחות חשוב אדוני, זה בעצם שאנחנו מעלים את הנושא הזה על סדר היום ומדברים עליו.
אודי שכטר : הנה.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אנחנו לא יכולים בהחלט להמשיך,
אודי שכטר : אתה יודע מה?
פרופ' עליאן אלקרנאווי : ...
אודי שכטר : פרופ' אלקרנאווי, אני עומד לדבר הרגע עם כרגע עם הרב מנחם אליעזר מוזס, הוא חבר כנסת מטעם יהדות התורה. הנה אנחנו הולכים להתקרב. אתה רוצה להיות שותף?
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אני חייב לצאת לתל אביב האמת.
אודי שכטר : כן.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : מיד.
אודי שכטר : אוקיי. אוקיי.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אבל אני אשמח בהחלט,
אודי שכטר : הנה, נתתי לך
פרופ' עליאן אלקרנאווי : שאנשים,
אודי שכטר : את הצ'אנס להכיר חרדי. פרופ'
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אני תמיד,
אודי שכטר : אלקרנאווי,
פרופ' עליאן אלקרנאווי : אני, אני מכבד את כולם, ואני אשמח מאוד גם אם הוא יבוא לכנס וגם אתה וגם אחרים. כי בעיני כדי לבנות חוסן לאומי אנחנו צריכים בעצם לגשר על פערים בין מגזרים, בין קבוצות ובין אנשים בודדים בתוך החברה הישראלית. ושאני מדבר בעצם על שונות, זה כולל אנשים בעלי צרכים מיוחדים.
אודי שכטר : כן.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : זה כולל אנשים עם דעות ועם תפיסות פוליטית, אידיאולוגית שונות ממני. זה הרצף של שונות. והמבחן שלנו הוא בעצם איך אנחנו בהחלט ברמה מוסדית ברמה תודעתית וברמה האישית עובדים כדי להתגבר ולמזער את תרבות הפחד השוררת במזרח התיכון ובעיקר אצלנו במדינת ישראל.
אודי שכטר : פרופ' אלקרנאווי, נשיא המכללה האקדמית אחוה, אני מודה לך מאוד על הדברים. סקר יפה מאוד. שיהיה
פרופ' עליאן אלקרנאווי : תודה.
אודי שכטר : לכם בהצלחה בכנס.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : ... יום טוב.
אודי שכטר : יום טוב.
פרופ' עליאן אלקרנאווי : שלום.

קובץ מצורף: 

תמלול הראיון