הרעה ביחסים בין המגזר היהודי והערבי בישראל לאחר מבצע צוק איתן

פרופ' אליאן אלקרנאווי - נשיא מכללת אחווה:

ממצאי מחקר - הרעה ביחסים בין המגזר היהודי והערבי בישראל לאחר מבצע צוק איתן, וגם בין החילונים לחרדים.

פאר לי שחר: אנחנו במדד הניכור. ערב הבחירות, מסתבר שהחברה הישראלית, אם היה מישהו שסבר אחרת, מפולגת ושסועה. ואנחנו עם נשיא מכללת אחווה הפרופסור אליאן אלקרנאווי, שלום.

אליאן אלקרנאווי : שלום לך, ערב טוב, לך ולמאזינים.

פאר לי שחר : אז קודם כל בגדול, הכותרות של הממצאים.

אליאן אלקרנאווי : כן. קודם כל, האמת היא הנתונים המעניינים כאן, הם ששבעה ושבעה אחוז מהיהודים ושישים ושמונה אחוז מהערבים, חוששים, חושבים סליחה שלאור צוק איתן ושאר האירועים הביטחוניים, חלה הרעה משמעותית ביחסים בין המגזרים. זאת אומרת, יש כאן בהחלט ... האחרונה של הקיץ, השפיעה על מערכת היחסים, שני המגזרים חושבים ככה.

פאר לי שחר : אנחנו זוכרים שהייתה התלהמות מאוד גדולה במהלך צוק איתן, בין המגזרים האלה, אבל אתם לא מדברים רק על המגזרים האלה, אתם מדברים גם על היחסים בין חילוניים, לחרדים.

אליאן אלקרנאווי : נכון, נכון. גם שם אנחנו בהחלט רואים שישנם סוגיות מורכבות, מה שבאמת החשוב גם כאן, זאת אומרת, צריך להסתכל על כל התמונה, שבסך הכל, גם ראינו ששישים ושישה אחוז מהיהודים מאמינים שיש סיכוי לדו קיום, לעומת תשעים אחוז מהחברה הערבית. עכשיו הנתונים האלה בהחלט יש כאן מעודד. אנחנו ראינו גם שחל שינוי במידה מסוימת, למשל בקרב החברה הערבית בנתונים של 2014 זה מתמקד .. שאנחנו עורכים, שיותר מהמגזר הערבי מזדהים עם דגל מדינת ישראל, יותר מזדהים עם ישראל, יש ירידה בהזדהות בעיקר בקרב המוסלמים, עם דגל פלשתין. וההשוואה למדד הניכור שערכנו ב-2014.

פאר לי שחר : אבל יחד עם זה, לא מדובר באחוז מרשים, כלומר, אם אנחנו נסתכל על אלה שלא מזדהים עם דגל מדינת ישראל, זה צריך להדאיג.

אליאן אלקרנאווי : תראי, בסך הכל כן, יש כאן נתונים שבהחלט מדאיגים. מה שכן באמת הוא מדאיג אותי, שבאמת הסוגיה הזאת של חוששים בעצם לערוך קניות למשל בגמזר היהודי, קרוב לחמישים וארבעה אחוזים. גם בקרב חברי העבודה מהמגזר הערבי, עדיין חוששים או מרגישים חשש להיות ביישובים יהודים. שוב, אנחנו רואים שבאמת עוד פעם, שלאחר אירועי צוק איתן חלה הרעה מאוד מרכזית במערכת היחסים. ואני חושב שכאן, תרשי לי לומר דבר אחד מאוד חשוב, שאני אתייחס אליו מחר גם בכנס שלנו, שעד 2000 אוקטובר 2000, מערכת.. החברה הערבית בעצם ראתה במשטרה כמי שעומד מולה. ולאחר המלחמה בצוק איתן, בעקבות גם המסרים שאנחנו שמענו מלמעלה, מה שנקרא אפ- דאון, זה התחיל להשפיע על השיח הציבורי בקרב החברה הישראלית והתחלנו לראות בעצם שיח של אנטי, גם במגזר היהודי וגם במגזר הערבי, ולכן זה שונה ממה שהיה בשנים קודמות. וזה למעשה מעלה הרבה מאוד שאלות, או מעמיד אתגר בפני הפוליטיקאים היות ואנחנו לפני בחירות. לאן אנחנו לוקחים את המצב הזה? המסרים האלה שמגיעים מלמעלה, פאפ-דאון, מסרים שבהחלט יש בהם, למילה יש כוח, ואנחנו כמי שעומדים בראשי מוסדות, פוליטיקאים ואנשים קובעי מדיניות, צריכים לחשוב פעמיים על המסרים שאנחנו מעבירים.

פאר לי שחר : אתה יודע, פרופסור אלקרנאווי, יש שני נתונים שחייבים להתייחס אליהם. אתה דיברת על החשש של הערבים לבקר, לקנות, להתרועע בקרב יישובים יהודים, אבל מחצית מהתושבים היהודים או יותר ממחצית, חוששים להגיע ולערוך קניות או סיורים ביישוב ערבי. כלומר, אנחנו רואים שיש כאן איזה שהוא קרע שלא ניתן לגישור לפי שעה.

אליאן אלקרנאווי : נכון. לכן הנתונים הם בעצם מדאיגים מאוד, שאנחנו רואים באמת תחושה, כחמישים וארבעה אחוזים מהמגזר היהודי חוששים להיכנס או לעשות קניות, או להיכנס בכלל להיות ביישובים ערביים, שזה דבר בהחלט גם מאוד מדאיג אותי. והשאלה היא באמת שאני שואל כאן, אני גם העליתי את זה בכנס הקודם וגם כאן אני אומר, שבעצם יש כאן תרבות הפחד שהיא נובעת מהריחוק, מאי-הכרה, מהדעות הקדומות שאנחנו בעצם משליכים על ה... שלכם. והשאלה שנשאלת כאן שוב, אני חוזר לקובעי המדיניות ולמצב, מה אנחנו עושים כדי להתגבר על החסמים האלה, כדי להתגבר על החסמים הפסיכולוגיים והפחד. יש כאן תרבות שנקראת, קולצ'ר אוף פיר- תרבות הפחד שהיא זאת שבעצם מכתיבה את ההתנהגות שלנו, מכתיבה את התגובות שלנו.

פאר לי שחר : כי כמה שאנחנו נפגשים פחות, וכמה שאנחנו מדברים פחות, אנחנו מפחדים יותר, כי אנחנו לא מכירים.

אליאן אלקרנאווי : אנחנו מפחדים כי אנחנו לא מכירים. אני, את יודעת מה? אני עומד בראש המכללה האקדמית כבר שלוש שנים ואני רואה את הריחוק בין המגזר היהודי לבין המגזר הערבי, כאילו אנחנו מדברים על שני עולמות שונים, שאנחנו חיים בשתי מדינות שונות, למרות שרהט וקריית גת, זה בעצם, איך אומרים? מעבר לרחוב. אנשים לא מכירים.

פאר לי שחר : וכשהנתון לפיו, הציבור היהודי בישראל, שמונים וחמישה אחוזים מתוכו, חושב שכמעט כל ערבי שלישי בישראל, מזדהה עם דאעש. יש לכם נתון אחר?

אליאן אלקרנאווי : לא. הנתון הוא באמת, אני הייתי אומר לפי הנתונים שלנו, שמונים ושישה אחוז מערביי ישראל, חושבים שבעם דאעש פוגעת בדת האסלאם. זאת אומרת, שמונים ושישה אחוז, שזה.. יחסית מספר גבוה מאוד שחושבים באמת שהם נגד דאעש וחושבים שדאעש פוגעת בתדמית האסלאם.

פאר לי שחר : וזה לא עובר אל הציבור היהודי, כי הציבור היהודי חושב שכל ערבי שלישי מזדהה עם דאעש. כלומר, שוב קרע, שוב אי הבנה.

אליאן אלקרנאווי : נכון. שכל ... מוסלמי הוא בעצם מואשם, או כל מוסלמי הוא נמצא שם ולכן אני אומר, שבעצם גם אני אומר בצורה מאוד ברורה ואמרתי את זה גם במחקרים שלי, צריך לעשות הבחנה בין אסלאם לבין מוסלמים. זה לא אומר שההתנהגות של המוסלמים משקפת את האסלאם. צריך לעשות את ההבחנה הזאת. וכאן בעצם הציבור הרחב לא עושה את ההבחנה הזאת.

פאר לי שחר : ואז אנחנו חוזרים למה שאתה אמרת קודם לכן, שבעצם אין שום ניסיון להוציא את החברות, את שתי החברות מהסטיגמות שכל אחת מנכסת.

אליאן אלקרנאווי : הדרך היחידה להתגבר על זה, על ידי זה שאתה גורם להם להכיר, על ידי דיאלוג ומערכת החינוך, ומלמעלה גם המסדרים. זאת אומרת, אנחנו לא צריכים גם.. אני אומר שתמיד קובעי המדיניות, הפוליטיקאים שיושבים שם, צריכים גם להעביר מסרים אחרים. צריכים להעביר מסרים שמחבקים. לכן הכנס של אחווה, אנחנו מדברים על הכלה בעיתות משבר, אנחנו מדברים על שילוב ורב תרבותיות. מקומה של הרב תרבותיות בחברה הישראלית. אני אומר כאן, מה זה בעצם העולם, זה במה אחת, וכולנו שחקנים.

פאר לי שחר : ולסיום, אני רוצה לתת נתון נוסף להזכיר, שלמרות כל האמור לעיל, אנחנו רואים רצון לקיים דו קיום, לפעול לקידום הדו קיום, שישים ושישה אחוזים מהיהודים מאמינים שיהיה סיכוי, כמעט תשעים אחוזים מהערבים סבורים כך. אז ברוח חיובית זו, אולי אנחנו יכולים לסכם את השיחה.

אליאן אלקרנאווי : בהחלט. וצריך באמת לאפשר את זה ואנחנו כבעלי תפקידים כאלה ואחרים שנמצאים בעמדות מפתח, צריכים לאפשר את הדיאלוג בין הקבוצות השונות. לאו דווקא רק במקרה הזה, גם בין היהודים לערבים, אלא בכלל כל הקבוצות ש... לחברה הישראלית, כי זה בסופו של דבר יעשיר את התרבות הישראלית בכל המובנים.

פאר לי שחר : תודה רבה, פרופסור אליאן אלקרנאווי, נשיא מכללת אחווה. וכאמור מחר, הדיון על רב תרבותיות שיתקיים.