פרטיקולריות חד תרבותית לעומת רב תרבותיות פרטיקולרית: חקר שתי תכניות לימוד במכללות בארה"ב

מחבר/ים: 
ד"ר רוני ריינגולד
עמודים: 
43-62

ד״ר רוני ריינגולד פרטיקולריות חד-תרבותית לעומת רב-תרבותיות פרטיקולרית: חקר שתי תכניות לימוד במכללות בארה״ב

תארנים חינוך רב-תרבותי, חינוך פרטיקולרי, השכלה גבוהה, תולדות החינוך האמריקני.

תקציר

אחד מן הפולמוסים התיאורטיים והפרקטיים המרכזיים בשיח האקדמי והציבורי המתהווה בישראל אודות רב-תרבותיות וחינוך רב-תרבותי הוא הוויכוח בין מצדדי החינוך הרב-תרבותי הפרטיקולרי לבין תומכיו של המודל הרב-תרבותי הפלורליסטי. מרבית המצדדים באימוץ מדיניות פוליטית וחינוכית רב-תרבותית בישראל תומכים במודל של חינוך רב-תרבותי פלורליסטי, ומבקרים קשות את הרב-תרבותיות הפרטיקולרית. אלה השותפים לגישה הרב-תרבותית פלורליסטית מאמינים שרב-תרבותיות פרטיקולרית הנה מתכון לבדלנות ויש בה כדי לאיים על האפשרות לדיאלוג בין חברי קבוצות תרבותיות שונות בישראל. מטרתנו במאמר זה הנה לחדד את ההבחנה בין החינוך הפרטיקולריסטי החד-תרבותי, אשר הנו חינוך בדלני, כדוגמת זרם החינוך העצמאי החרדי בישראל, לבין החינוך הפרטיקולרי הרב-תרבותי, שאין זו בלבד שהוא איננו מתכון וודאי לבדלנות ולהגדלת שסעים, אלא יש בו כדי לשמש בסיס לדיאלוג אמיתי בין חברי קבוצות תרבותיות שונות הגאים במורשתם התרבותית. במאמר מוצג ניתוח תוכן פרשני לשתי תכניות-לימוד המתקיימות באקדמיה בארה״ב זה שלושים שנה: האחת הנלמדת במכללה הקתולית על שם ״תומס אקוינס״ הנה תכנית פרטיקולרית המתמקדת כל כולה במורשת התרבות המערבית ואילו השנייה, הנלמדת במכללה האינדיאנית - אוניברסיטת D.Q, מתמקדת בלימוד התרבות האינדיאנית במטרה לקדם את שילובם המוצלח של האינדיאנים בחברה האמריקנית.

מעוף ומעשה מסי 11, תשס״ו-2005