גם המרצים יוצאים למאבק: אנחנו כוח אדם זול

סוג הפרסום: ספר
פורסם ע"י: ענת פלדמן
שנת הוצאה: 2012
שם הספר/כתב העת: הארץ

תמרה טראובמן 10/07/2007, הארץ.

 

ד"ר דנה גנאור, חוקרת בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיווית, חזרה לישראל ב-2005 מפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי-מלון היוקרתית בארה"ב. כיום היא עובדת במכללה האקדמית "אחוה", ליד קרית מלאכי, ויכולה רק לחלום על התנאים שמקבלים מרצים באוניברסיטה. לגנאור יש פעילות מחקרית ענפה: באחרונה אף נבחר מחקרה על ידי הקרן הלאומית למדע, שהעניקה לה 135 אלף דולר למימונו. אך למרות ההערכה לה זוכים מחקריה, במכללה שבה עובדת גנאור היא אינה מקבלת תקציב בעבורם וגם לא את הזמן הנחוץ לעשייתם. כמו כל המרצים ב"אחוה", היא מועסקת במשרה חלקית ונדרשת ללמד מספר שעות כפול מהנהוג באוניברסיטה. לכן היא משלימה הכנסה בקורסים שהיא מלמדת באוניברסיטאות בן גוריון ותל אביב.

 

כל חברי הסגל המועסקים במכללות האקדמיות נמצאים במצב דומה. באחרונה הם החליטו להתאגד בארגון ארצי חדש שהוקם ולצאת למאבק לשיפור תנאי העסקתם. הם דורשים הסכם קיבוצי שבו יושווה שכרם לזה של המרצים באוניברסיטאות, ושהמועצה להשכלה גבוהה תשנה מדיניותה ותתחיל להעביר למכללות תקציבים למחקר.

"בחלק מהמכללות בכלל לא היה ארגון סגל עד לאחרונה", אומר פרופ' יקיר שושני, המשמש יו"ר מועצת ארגוני הסגל האקדמי החדשה. לדבריו, "במסגרת המהלך, התאגדו המרצים בחלק מהמכללות, אך במכללות אחדות מרצים חוששים שיפוטרו אם יצטרפו לאיגוד".

הקמת המכללות בשנות ה-90 נועדה להגביר את הנגישות למערכת ההשכלה הגבוהה ולאפשר למספר גדול יותר של אנשים לבוא בשעריה. בפועל הוקמו המכללות בעיקר בפריפריה, והן מופלות לרעה בחלוקת התקציב מול האוניברסיטאות. "כשהוחלט להקים את המכללות, הוחלט שזה יהיה תואר ראשון זול", אומרת סגנית יו"ר המועצה, ד"ר ענת פלדמן, "מה שזול זה אנחנו המרצים". כדי להוזיל את העלויות, נקבע במועצה להשכלה גבוהה שהמחקר ייעשה באוניברסיטאות, ואילו המכללות יוקדשו להוראה. פלדמן ושושני מזהירים שהמדיניות הנוכחית יוצרת בפריפריה מוסדות סוג ב', שבהם מלמדים מרצים שלא חוקרים ולכן לא מעודכנים בידע החדש בתחום.

לדברי שושני, בנוסף לחוסר בתשתית כספית למחקר, לסגל גם אין פנאי שנחוץ לעשייתו. באוניברסיטאות צומצמו שעות ההוראה ל-8-6 שעות בשבוע, ובחלק מהמקרים אף פחות, כדי שהסגל יוכל להשקיע במחקרים. במכללות, לעומת זאת, מחויבים חברי הסגל ללמד 16-12 שעות בשבוע.

השיטה מפלה עובדים בעלי כישורים דומים.

ראש ועדת המחקר במועצה הארצית החדשה שהקימו המרצים, פרופ' אשר יהלום ממכללת יהודה ושומרון באריאל, אומר כי חלק מקרנות המחקר חסומות בפניהם. גם אם מרצה במכללה יעשה מחקר מצטיין, נפגעת יכולתו להשיג מימון לביצועו. לפי אותה מדיניות, הוחלט שמרצים במכללות יועסקו גם ללא קביעות, אף שהיא מקובלת בעולם כאבן יסוד בקיום החופש האקדמי, ונועדה להבטיח שחוקר לא יחשוש לאבד את מקום עבודתו אם יפרסם מחקר ביקורתי או לא פופולרי.

כדי להוזיל את עלות ההוראה במכללות, מועסקים מרצים רבים על תקן של "מורים מן החוץ". לפי הערכת המועצה, על כל מרצה שמועסק בתקן של משרה ישנם 4 מרצים המועסקים כמורים מן החוץ. הם מועסקים ללא זכויות סוציאליות, מפוטרים ונשכרים מחדש מדי שנה. "זו שיטת העסקה לא מוסרית, שנובעת משיקולים כלכליים ולא אקדמיים, ומפלה עובדים בעלי כישורים דומים, שעובדים בתנאים שונים", אומר פרופ' שושני. כעת מנסחת המועצה טיוטה להסכם קיבוצי, שיוצג לראשי המכללות. "אנחנו צופים שאז יתחיל המאבק האמיתי", הוא מציין.

נשיא המכללה האקדמית תל אביב-יפו, הפרופ' נחמיה פרידלנדר, אמר בתגובה כי "החלוקה בין האוניברסיטאות כמוסדות מחקר והמכללות כמוסדות שייעודם העיקרי הוא הוראה, היא נכונה באופן עקרוני, אבל עם זאת, כדי שתישמר בהן רמה אקדמית נאותה צריך לאפשר עיסוק במחקר גם במכללות".

סטיב סתיו, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), דווקא מסכים כי "עם הזמן נוצרה מדיניות מפלה, בעיקר בשל המחקר ומרכיבים בשכר הנותנים תמורה עבור מחקר". הוא אף מסכים כי העסקת מרצים כמורים מן החוץ "אינה טובה מבחינה אקדמית למוסד, וגם לא לאנשים עצמם". ות"ת החליטה להנהיג כמה שיפורים בהעסקת מרצים במכללות - בין השאר הבטחת זכויות סוציאליות לחלק מהמרצים מן החוץ וצמצום מספרם - אך רוב הפערים בין מרצי המכללות לאוניברסיטאות נותרו בעינם.

הטענות ?

  • מחסור בתשתית כספית ובזמן לעריכת מחקרים.
  • העסקת מרצים ללא קביעות.
  • העסקת מרצים על תקן של "מורים מן החוץ", שמועסקים ללא זכויות סוציאליות, ומפוטרים ונשכרים מחדש מדי שנה.

הדרישות ?

  • הסכם קיבוצי שבו יושווה שכרם לזה של המרצים באוניברסיטאות.
  • העברת תקציבי מחקר למכללות.
אנחנו כוח אדם זול