כלכלה פמיניסטית פוליטית - המקרה של תנועת שס

תנועת שס פונה אל הרובד הנמוך והחלש בחברה הישראלית: נשים מזרחיות מהפריפריה החברתית כלכלית. כדי לעזור להן בפרט, ולחברה המזרחית בכלל להיחלץ ממצב זה של עוני, מצוקה כלכלית, חברתית ומשפחתית, החלה שס להקים מערכות ארגוניות המסייעות לנשים.  
העזרה של תנועת שס בקידום והעצמת נשים מתבטאת בשלושה מאפיינים:

  • פתיחת מוסדות חינוך עם יום לימודים ארוך.
  • כניסת נשים לעבודה במשרדי וארגוני המפלגה, בגופים ממשלתיים ובחברות ציבוריות.
  • אפשרות לרכוש השכלה אקדמית בסביבה חרדית והשכלה מקצועית מגוונת ביותר.

כלכלת הנשים בעידוד תנועת שס אינה רק כלכלה חינוכית, שמאפייניה הם עבודה עם ילדים בשעות נוחות לאמהות. אלא היא עבודה בחברת גברים, במשך שעות ארוכות. יציאת הנשים מחוץ לבית למשך שעות רבות מצריכה גם שינוי במבנה המשפחה. שינוי שמשמעותו כי כל המשפחה מתגייסת כלכלית (שכר לימוד להכשרה המקצועית / אקדמית, מטפלת לילדים, עוזרת בית) וחברתית (לגיטימציה ואווירה סביבתית) לשינוי תפקידה של האישה במערכת המשפחתית. אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי כזה היא העידוד הפוליטי שקיבלה אישה לעבור מעבודה כמזכירה בבית ספר לעבודה כמעצבת פרחים לאירועים. כלומר, במקום עבודה עם ילדים, בשעות הבוקר, עבודה עם גברים בכל שעות היום והלילה. המקרה הזה סופר בהרחבה בעיתון המפלגה (יום ליום, 15/07/2004), כשמטרתו היא להוכיח לנשים שאפשר ורצוי לחולל שינוי למען מימוש מאווים אישיים. כדי שנשים בחברה מסורתית תעשנה שינויים כאלה, הן זקוקות (עדיין, לצערי) לעידוד מן ההנהגה הגברית. זהו תפקידו של הרב עובדיה יוסף, הפועל בכל הדרכים כדי לקדם נשים. ההנהגה הפוליטית של שס מיישמת מגמות אלה המחלחלות אל כל שכבות החברה המזרחית, ומחוללות תמורות גדולות בחיי הנשים.