על הספר: שילובם של ילדים החולים במחלות כרוניות במערכת החינוך מקבל חשיבות מיוחדת בתקופתנו. הודות להתקדמות הרפואית, מחלות ילדים שנחשבו בעבר לסופניות הופכות לכרוניות, ואוכלוסיית הילדים החולים בהן גדלה. כעת יכולים ילדים אלה לשוב לבית הספר תוך כדי הטיפול הרפואי. הם זוכים לתשומת לב גוברת גם בזכות שינויים חברתיים כגון חקיקה חדשה ועלייה במודעות הציבור לבעיותיהם. סוגיית שילוב הילדים החולים משמעותית במיוחד כשמדובר במחלות קשות ומאיימות חיים כמו סרטן, סיסטיק פיברוזיס, מחלות כליה, מחלות לב ואחרות.
היות שטיפול והחלמה נמשכים חודשים ואף שנים, לבית הספר השפעה רבה על תהליך השיקום המתחיל בבית החולים. יש הטוענים ששילוב מוצלח בבית הספר הוא גורם מכריע בשיקום ובהחלמה. יתרה מכך, תמיכה נכונה שמקבלים ההורה והילד החולה כשהוא חוזר לחברה ולבית הספר היא מדד להסתגלותו הטובה בעתיד.
למרות החשיבות שיש למערכת החינוך בהחלמת הילד, חלקו החשוב של איש החינוך בשילוב הילד החולה עדיין לוט בערפל. התוודעתי למציאות זו כשנתקלתי במחקרי לפני שנים אחדות בדילמות הקשות שעומדות בפני מורות, גננות, מנהלות ובעלי תפקידים אחרים בבית הספר כשהם משלבים ילד חולה כרוני בכיתה. במערכת החינוך אין הכנה ממשית להתמודדות עם המצבים הקשים שמעורר שילוב ילד חולה בכיתה.
