מגוון הזרמים החינוכים בקהילה היהודית בפולין

מחבר/ים: 
עדינה בר-אל
עמודים: 
108-116

מגוון הזרמים החינוכים בקהילה היהודית בפולין

עדינה בר־אל

פרק 1

פולין בין שתי מלחמות־עולם

עם תום מלחמת-העולם הראשונה החליטו המעצמות על הקמת מדינה פולנית בכל השטחים שבהם מתגוררים פולנים. הקמת הרפובליקה הפולנית (עם גישה לים הבלטי) הוכרזה בלובלין ב-1918. וכך, לאחר תקופות שונות של חלוקות בין המעצמות (גרמניה, רוסיה ואוסטריה-הונגריה) היה רצון להתפתח למדינה אחת, עם תרבות וכלכלה בריאה. לשם כך היתה פולין זקוקה לתקופה ממושכת של שלום, אולם הדבר לא התאפשר לה. לא היה שקט בפולין, למרות שני החוזים לאי-התקפה שחתמה פולין: עם ברית-המועצות ב-1932 ועם גרמניה ב-1934. עם גרמניה היה סכסוך בדבר הגבול המערבי. היטלר דרש להחזיר את דנציג ולתת אפשרות מעבר לגרמנים אל פרוסיה המזרחית בפרוזדור הפולני. פולין דחתה תביעות אלה וכתוצאה מכך פלשו הגרמנים לפולין ב-1939, וכך החלה מלחמת-העולם השנייה.

בתקופה זו שבין שתי מלחמות-העולם היו גם בעיות פנימיות קשות בפולין. קשה היה ליצור שלמות אחת מאוכלוסייה שהיתה מחולקת בעבר בין מדינות שונות. לכל אוכלוסייה כזו היו תרבויות, מסורות, חוקים ומנהגים שונים. כמו כן היה משבר כלכלי: עוני, אבטלה וצפיפות אוכלוסין.

גורם נוסף לאי-השקט היו המיעוטים: שליש מהתושבים ברפובליקה החדשה היו מיעוטים לא-פולניים. באותה תקופה התעוררו שאיפות לאומיות בכל מזרח אירופה, אבל בפולין היתה התנועה הלאומית חזקה יחסית לארצות אחרות (כיוון שגם בתקופות החלוקה זכו הפולנים לאוטונומיה ברוסיה ואחר-כך גם באוסטרו-הונגריה). למיעוטים היה גם ייצוג בסיים הפולני (הפרלמנט), וכך היו בו מפלגות רבות בעלות אינטרסים מנוגדים . ממשלות קמו ונפלו .

לסיכום, היתה זו תקופה עם כלכלה רעועה, תסיסה חברתית ואי-יציבות פוליטית .