רעיון אחדות ישראל בתפישתו של הרב מרדכי אלישברג (1889-1817)

מחבר/ים: 
דוד שחר
עמודים: 
103-107

רעיון אחדות ישראל בתפישתו של הרב  (1889-1817)

דוד שחר

מבוא

הרב מרדכי אלישברג נמנה עם הרבנים שדבקו ברעיון של תחייה לאומית, ואשר החלו לעורר את העם לגאולה "בדרך הטבע" עוד בטרם נעשתה תנועת "חיבת ציון" לגוף מאורגן הפועל למען ההתיישבות בארץ-ישראל. בכלל הרבנים האלה נמנו גדולי הדור בהלכה ובהגות הדתית. דרכם לא היתה סוגה בשושנים, בשל היותם מיעוט בין חבריהם הרבנים. רובו של עולם הדת התורני לחם נגדם והעלה נימוקים שהסתמכו על מקורות דברי חז"ל, ואף האשים אותם בפגיעה ביסודות האמונה היהודית. ברם, הרבנים שתמכו ברעיון של תחייה לאומית הרגישו כי פעילותם הלאומית היא חיונית ודוחקת. הם ראו ברעיון הציוני תריס נגד אובדן הזהות היהודית ואמצעי למניעת הנטייה להתבוללות, וכמו כן מכשיר ללוחמה בתנועה לתיקוני-דת, וכל זאת על-ידי הטיית ההתעוררות הלאומית לאפיק של תחייה גופנית ורוחנית בארץ-ישראל.