היבטים דיאלקטיים-ביקורתיים לבעיית התודעה העצמית

מחבר/ים: 
ישראל אידלוביץ
עמודים: 
137-155

היבטים דיאלקטיים-ביקורתיים לבעיית התודעה העצמית

ישראל אידלוביץ

תארנים: דיאלקטיקה-ביקורתית, תודעה-עצמית, פסיכולוגיה התכוונותית, רצון טהור, הכרה טהורה, ׳זר למחשבה׳, מקור.

תקציר

במאמר זח נבחן שלוש גישות לבעיית חתודעוז-העצמית: הראשונה של פרנץ ברנטאנו (1838-1917 ),השנייה של הרמן כהן (1842-1918 )והשלישית של יונה כהן ( 1868-1947  ), לשם כך אשתמש באורגנון (כלי) הדיאלקטי-ביקורתי, כפי שפיתח אותו יונה כהן, במסגרת שיטתו הפילוסופית.זהו אורגנון שיש ביכולתו לגשר על פני המדעים השונים ולסלק את הניגודים הקיימים בין שתי הגישות, תוך כדי הימנעות מקבלתה של גישה דוגמאטית אחידה. התיאור של השיטות הללו יהווה חלק בלתי נפרד מניתוחן.

רוב השיטות הפילוסופיות בעבר הדגישו את האמונה בדבר יכולת האדם לדעת מהי האמת או מהו הטוב. בהתבסס על ודאות זו, הוגי דעות ואנשי מעשה האמינו שניתן יהיה להגדיר ואף לממש את הרעיונות בדבר החיים הטובים והאמיתיים. לקראת סופה של המאה ה-20, נראה שאבד הכלח על רעיונות אלו וגם תחושת הוודאות שהיתה מנת חלקו של חלק ניכר מהאנושות בעבר, נעדרת מאיתנו. אך אובדן זה יכול להיות אולי בגדר הישג. היעדר האמונה ביכולתנו לאחוז באמיתות מוחלטות יכול להוביל אותנו חזרה למקורות השיטה הדיאלקטית הסוקרטית, אשר בבסיסה מונח היעדר הידע המוחלט. הידיעה בדבר אי הידיעה היא הקו המנחה פילוסופיה זו. עדיין קורצת לנו האפשרות למצוא דיאלקטיקה חדשה, אשר תהיה ביקורתית ביסודה. אמירתו של פרידריך שלגל, האומרת: ״זה קטלני לרוח באותה מידה אם היא בעלת שיטה או נעדרת שיטה כלל, ולכן עלינו לחבר את שתי הגישות האלה יחדיו״, מייצגת נאמנה את דרכי החיפוש הדיאלקטיים.

החיפוש אחר אפשרויות גישור בין העולמות הפילוסופיים השונים והצגת עולם הרוח האנושי כפעילות פלורליסטית ביסודה, זוהי המהות של הפילוסופיה הניאו-קנטיאנית המאוחרת. אחת מנקודות התפנית של החשיבה הפילוסופית היתה אפשרות המעבר משיטות פילוסופיות שונות לכדי אחדות שיטתית נרחבת, במסגרת שיטה אחת. זהו המעבר שבו נעסוק כאן, כשהכוונה היא למעבר מהשיטה הקנטית, לשיטות פסיכולוגיסטיות ולגישה הניאו-קאנטיאנית המאוחרת.