פפירולוגיה ומקומה במוסד להכשרת עובדי הוראה

מחבר/ים: 
נחום כהן
עמודים: 
46-50

פפירולוגיה ומקומה במוסד להכשרת עובדי הוראה

נחום כהן

תארנים: פפירולוגיה, פפירוסים תיעודיים, פפירוסים ספרותיים, פפירולוג, תעתיק - טרנסליטרציה, מחקר ושחיקה, מחקר דיסציפלינרי, פפירוסים ממדבר יהודה, כתב אונקלי וכתב רהו0, מורה חוקר

תקציר

המאמר מתחלק לשניים. בחלקו הראשון מוצגת הפפירולוגיה (papyrology), תחום-דעת חדש, שהולדתו באמצע המאה ה18-. התפתחותו צברה תאוצה החל מסוף המאה ה19-. גבעולי צמח הפפירוס עובדו לגיליונות ולמגילות (המכונים פפירוסים - papyri), אשר שימשו חומרי כתיבה בעת העתיקה. הפפירולוג, החוקר תחום-דעת חדש זה, עוסק בקריאת הכתוב על הגיליונות והמגילות האלה. הפפירוסים נשתמרו במשך אלפי שנים הודות לתנאי מזג אוויר מיוחדים. תהליך הבאתם של פפירוסים לדפוס הוא ארוך ודורש מיומנות רבה וידע בתחומים שונים ומגוונים. ראשית יש לתעתק את הכתוב מא-ב עתיק לאותיות מודרניות. לאחר מכן יש להשלים את ה0קס0, שלעתים קרובות מגיע לידינו מקוטע ואכול תולעים. ״תכן שבעת החפירה הארכיאולוגית אבדו חלקים או התפוררו בזמן הפתיחה. הפפירולוג מבחין בין פפירוסים ספרותיים לתיעודיים. הראשונים מציגים יצירות ספרותיות, פילוסופיות, היסטוריות כתבי דת ועוד. האחרונים מתעדים ח״ יומיום באמצעות מסמכים שונים (קבלות, הסכמי קנייה, הסכמי מכירה, הסכמי חכירה ועוד, תעודות שונות, מכתבים פרטיים).

בחלקו השני עוסק המאמר בהשלכות המחקר הדיסציפלינרי (במקרה זה, חקירת פפירוסים) על הכותב כמורה במוסד להכשרת עובדי הוראה. המחקר מחדש כוחות ומרענן, וככזה הוא מסייע למורה להתמודד בהצלחה עם השחיקה. העיסוק התמידי במחקר מביא לגיוון יכולתו המקצועית של המורה ומפתח מיומנויות חשובות. המורה החוקר מגיע להישגים ומאדיר את שמו של המוסד שבו הוא מועסק ובשמו הוא חוקר .