ממאמר למאמר

מאמר מצורף: 
מחבר/ים: 
שרה האופטמן
עמודים: 
70-71

"ממאמר למאמר"

ד"ר שרה האופטמן

כיצד להבין ולסכם מאמר? כיצד לכתוב חיבור? מאמר?

ד"ר שרה האופטמן, מורה ל״כתיבה מדעית" ול״מתודיקה של הבנת הנקרא" וראש החוג לספרות במכללת "אחוה". הוצאת יסוד, תל-אביב, 1995, 312 עמודים.

הספר "ממאמר למאמר" נועד לקידום האוריינות העיונית. ספר לימוד זה הוא ״שום מודרך, מובנה ושיטתי של הגישה האינטגרטיבית להוראת הבנה והבעה. על-פי גישה זו, "תהליך הקריאה ותהליך הכתיבה הם שני תהליכים מקבילים, הנתונים במסגרת קוגניטיבית אחת" (טורנ״, פירסון, 1983). לפיכך, דרך הוראה המשלבת את תהליך הקריאה ואת תהליך הכתיבה תביא לשיפור שני התהליכים כאחד.

בספר מגוון מאמרים שלוקטו ממקורות שונים, תוך התפרסות על תחומי-דעת רבים. מלבד המטרה של פתיחת צוהר לעולם המאמרים כמקור להרחבת ידע וכגירוי להתעניינות וללמידה עצמית, משמשים המאמרים גם כמודל לכתיבה תקינה וכבסיס לכתיבה מודרכת של מאמרים מסוגים שונים בידי הלומד.

הספר ערוך על-פי סוגים של "תבניות כתיבה" שבעזרתן ניתן להבין, לקטלג, לנתח ולתמצת מאמרים שונים. חלק א' - טקסט ותקשורת עוסק בהיבטים התקשורתיים של המאמר כגון: המוען ואפיוניו, קהל היעד של הטקסט, המסר והמטרה, "התחשבות" המוען בנמען.

חלק ב' - מבנה הטקסט עוסק בהיבטים המבניים של המאמר על-פי הרצפים הרטוריים השונים כגון: רצף של עימות, רצף של סיבות ותוצאות, רצף של בעיה ופתרונה ועוד. בסעיף אחרון בחלק הזה - טקסטים המשלבים כמה רצפים רטוריים.

חלק ג' - מבנה המידע בטקסט ובו מוצגים עקרונות שונים לארגון המידע בפסקה ובסוגים שונים של מאמרים: מאמרי הבהרה, מאמרי עמדה ומאמרי הוכחה. בחלק הזה מוצגים רכיבי מידע שונים כגון הגדרה, טענה, הוכחה, דוגמה מייצגת, מסקנה וכדומה, על מאפייניהם הלשוניים-תחביריים, הסמנטיים והלוגיים. בחלק הזה גם נפגש הלומד עם "מקדמי ארגון" שונים כמו טבלה, דיאגרמה, איור, תצלום ואף קריקטורה ולומד להפיק מהם מידע רלוונטי להבנת המאמר.

חלק ד' - שילוב מאמרים - עיבוד משווה של קבוצת מאמרים העוסקים בנושא משותף כמו "על השלום", "הקריאה בעידן הטכנולוגי", "על האלימות" ועוד. הלומד מתודרך להשוות בין המאמרים לאור ההיבטים והעקרונות שרכש בחלקים הקודמים של הספר וליישם עקרונות אלה על-ידי הפקת חיבור/מאמר עצמאי שמבוסס על לקט המקורות הנתון.

בכל אחד מחלקי הספר מתקדם הלומד בדרך שיטתית, מדורגת ומודרכת מזיהוי "תבנית הכתיבה" (או "תבניות הכתיבה") בטקסט נתון, לשימוש ב"תבנית כתיבה" זו לשם כתיבה עצמית. לדוגמה, בחלק א', טקסט ותקשורת, נפגש התלמיד עם "תבנית הכתיבה של אירוע -> תגובה -> מסר: הוא מתודרך לזהות את התבנית ומרכיביה בטקסטים שונים ולאחר מכן הוא מתודרך להשתמש ב"תבנית כתיבה" זו כדי לכתוב טקסט משלו.בכל אחד מחלקי הספר הודגש הקשר בין "תהליך הקריאה" ל"תהליך הכתיבה" באמצעות תרגילים מסוגים שונים. לדוגמה, בחלק ב', מבנה הטקסט, מתודרך הלומד לקרוא ולתמצת טקסטים (הערוכים על-פי "תבניות כתיבה" רטוריות) באמצעות המיפוי. על-ידי זיהוי "תבנית הכתיבה" וחלקיה לומד התלמיד לערוך מיפוי ולהציג בו את עיקר המאמר. בשלב הבא מתודרך הלומד לכתוב תמצית מאורגנת כהלכה, תוך הסתמכות על המיפוי (בלבד). כעת מגיע הלומד לשלב הכתיבה העצמית: הוא עורך במיפוי את הרעיונות לקראת הכתיבה, לשם הפקה של מאמר בנוי כהלכה. בדרך מתודית זו משמש המיפוי כ"גשר" בין "תהליך הקריאה" ל"תהליך הכתיבה".

מלבד המיפוי לומד התלמיד גם את מיומנות השכתוב שאף היא משמשת נקודת מפגש בין "תהליך הקריאה" מכאן ל"תהליך הכתיבה" מכאן: במהלך הספר נדרש הלומד להפיק מהטקסט הנתון טקסט חדש, המותאם למטרות חדשות, למוען ולנמען חדשים ולמסגרת כתיבה חדשה. לדוגמה, בחלק א', טקסט ותקשורת נדרש הלומד לשכתב טקסט נתון שעוסק ב"בעיית הנאמנות הכפולה", לנאום סניגוריה של מי ש"נתפס בעבירה" מסוג זה. הלומד נדרש לנתח את הטקסט הנתון על כל מרכיביו התקשורתיים והרעיוניים, ולהפיק (לאור ההנחיות) טקסט חדש ותקין, נאום סניגוריה שבו "הוחלפו" לחלוטין המוען, המטרה, קהל היעד ומסגרת הכתיבה.

מיומנות המיפוי והשכתוב בחלקים השונים של הספר משמשות להוראה אינטגרטיבית של הבנה והבעה ואף מאפשרות מטלות מגוונות ומעניינות ללומד .