לא שירה נשכחת

מאמר מצורף: 
מחבר/ים: 
יוסף אורן
עמודים: 
1-13

יוסף אורן לא שירה נשכחת! תארנים: מושג המודרניזם בספרות, פואטיקה בשירה, תוכן וצורה בשירה, קיים וחולף בשירה, צעירי המשוררים בדורו של ביאליק ומבשרי המודרנה בשירה העברית החדשה: יעקב פיכמן, דוד שמעוני, יעקב שטיינברג; אימפרסיוניזם ואקספרסיוניזם באמנות.

תקציר

המונח שבאמצעותו נוטים בכל התקופות לדחות את הישן מפני החדש הוא: 'מודרניזם'. גזירתו של המונח 'מודרניזם' מהמונח 'מודה', אופנה, מלמדת על ארעיותו של מונח זה בח״ התרבות. בפי צרכני-תרבות תמימים מבטא המונח רק ציפייה לגירוי חושי חדש מהאמנות. אי-אפשר לשלול לחלוטין ציפייה זו, ולכן היא ראויה ליחס סלחני כל עוד הם אלה המדביקים את התווית 'מודרניזם' לכל מה שנוצר מאוחר יותר ברצף הזמן. ליחס סלחני כזה לא ראויים היוצרים שמשתמשים במונח 'מודרניזם' במשמעות זו כדי לבסס את מעמדם באמנות. יוצר המתעטר בעטרת ה'מודרניזם' כדי להבליט שנולד אחרי יוצרים ותיקים ממנו, מבסס את תהילתו על גחמותיה הארעיות של האופנה, ומבלי דעת מניף על יצירתו במו-ידיו את מערפת ההתיישנות. אל ילין כעבור זמן, אם 'מודה' חדשה השליכה את יצירותיו בשם אותו 'מודרניזם' עצמו אל פח האשפה של התרבות. שוחרי תרבות אמיתיים אינם מזדמנים אל יצירות על-פי תאריכי היווצרותן, ואינם מעריכים את מקוריותן על-פי מועדי בואן לעולם. תוכנו של המושג 'מודרניזם' בפיהם מבטא ציפייה למצוא ביצירה גילויי הצטיינות מגוונים, שאינם מובטחים דווקא ביצירות שהן חדשות מבחינה קלנדרית, כגון: נועזות מחשבתית, רעננות רגשית, מקוריות פואטית, רלוונטיות תימאטית ושלמות קומפוזיציונית. מעוף ומעשה מ0' 6, תש"0 - 2000