תקצירי קורסים לדוגמא

הגישה החברתית – תרבותית ללמידה

נושאי הלימוד

  • הגורמים הטבעיים והגורמים החברתיים-תרבותיים בהתפתחות האנושית.
  • מושג התיווך: גשמי, סמלי ואנושי.
  • הכלים הפסיכולוגיים והפנמתם.
  • טווח ההתפתחות הקרובה כבסיס להערכת פוטנציאל הלמידה לפיתוח תכניות התערבות.
  • יצירת מושגים אצל ילדים מנקודת מבט חברתית-תרבותית.
  • השלבים החברתיים-תרבותיים בהתפתחות הילד.
  • פיתוח פעילויות לימודיות חברתיות-תרבותיות בכיתת הלימוד. דגש על פיתוח פעילויות לימודיות בבית הספר הרגיל ופיתוח תכניות לימודים הנדרשות לשילוב תלמידים עם לקויי למידה.
  • הצרכים והיכולות החברתיים-תרבותיים של ילדים עם קשיי למידה.

תולדות האידיאות בחסידות

תיאור הקורס:

קורס זה חושף את הלומד/ת לרצף התהליכים ההיסטוריים והרוחניים שיצרו את תנועת החסידות החדשה במאה הי"ח מאז קבלת האר"י במאה הט"ז, וכן למהפכות האידיאולוגיות בתוך תנועה זו עד ימינו. האידיאות שצמחו מהתהליכים אלו נוצרו אלו נוצרו באופן דינאמי ודיאלקטי, תוך דיאלוג מתמיד עם התגובות החברתיות ותהפוכות החיים. בתרבות היהודית בת ימינו, רעיונות החסידות זוכים לרנסנס בזיקה לחשיבה ההומניסטית והאקזיסטנציאליסטית ולמגמות של הפוסט מודרניזם.

נושאי הקורס:

  • המחלוקת על תורת הצמצום מן האר"י עד הגר"א והבעש"ט.
  • ראשית החסידות – רקע היסטורי – חברתי.
  • עקרונות יסוד במשנה העיונית והחינוכית של החסידות (. תורת הבעש"ט, צדיק ועדה, תורת האמננציה(.
  • המאבק נגד החסידות והחרמתה.
  • משנתו העיונית והחינוכית של רבי שניאור זלמן מלאדי, (התניא).
  • חסידות גליציה ופולין.
  • המהפכה האידיאולוגית של חסידות פולין.
  • חילון והשכלה במאות הי"ט וה – כ, והשפעתם על תנועת החסידות.
  • תנועת החסידות בימינו בהקשר הרוחני, החברתי והפוליטי.

תובנות חינוכיות בהגות היהודית בעת החדשה

רציונל:

ההתמודדות עם החיים המודרניים, כולל רעיון הקדמה, מובילה לתיאוריות פילוסופיות יהודיות המתייחסות הן לשאלת מעמד היהדות והיהודים בעולם משתנה, והן לשאלות הזהות העצמית ודמות האדם. הניסיונות לגבש זהות יהודית מודרנית חדשה יבחנו מתוך ראיה אינטגרטיבית של תחומי הדעת הנוטלים בה חלק. במסגרת הקורס נחתור לבחון ולהציע חלופות שונות של דגמים לחינוך יהודי בהווה ובעתיד.

מהלך הקורס:

בקורס יילמדו פרקים ממשנותיהם של ברוך שפינוזה, משה מנדלסון, עמנואל וולף, רש"ר הירש, פרנץ רוזנצווייג, מרטין בובר, ישעיהו ליבוביץ ועימנואל לוינס. המקורות יידונו וינותחו תוך שימת דגש על דרכי ההוראה של ההגות היהודית.

מתודולוגיה של מחקר חינוכי

תיאור הקורס

  • הקורס עוסק ביסודות התיאורטיים והפרקטיים של המחקר המדעי בחינוך.(מדעי החברה).
  • בקורס יודגשו התנאים לבחירת שדה המחקר, מאפייני המחקר, כלי המחקר, תקפות, מהימנות.

מורשת וספרות

לקורס/סמינריון שני חלקים:

  • סמסטר א' – תפילה
  • סמסטר ב' – אהבת ארץ ישראל עקידת יצחק ומיתוס מצדה – במורשת עם-ישראל ובספרות העברית

הערה: סטודנטים הלומדים את הקורס כסמינריון ילמדו ברצף את שני הסמסטרים.

לעומתם סטודנטים הלומדים את הקורס כקורס(קורס בחירה) יוכלו לבחור באחד משני הסמסטרים או בשניהם.

נושאי הלימוד

  • התפילה כעבודת האל: ייחודה של התפילה, תפילת יחיד מול תפילת ציבור, תפילת רשות מול תפילות החובה.
  • היכרות עם היבטים שונים של עולם התפילה: תכנים, מטרות, מבנים, היבטים לשוניים וגלגולים היסטוריים.
  • סוגים וסוגות בעולם התפילה: תפילות בתנ"ך, תפילות לגברים בהשוואה לתפילות לנשים.
  • יצירות ספרותיות שהמוטיב המרכזי שלהן הוא התפילה: דיון בתכנים וניתוח המאפיינים הפרוסודיים; הגדרת סוג הדיאלוג בין היצירה הספרותית לרעיונות במופיעים במקורות.

     

הערכת תכניות לימודים

תיאור הקורס

הקורס עוסק בהיבטים תיאורטיים ופרקטיים של מושגים בתחום תכנון לימודים והערכת תכניות לימודים.

  • מקומם של המנהל, המורה, וביה"ס בתהליך תכנון הלימודים.
  • הקורס מתייחס למסגרות קונספטואליות, כלים מתודולוגיים, גישות לאומיות וקהילתיות.

הספרות התנאית-אמוראית כדגם לפיתוח "תרבות ישראל"

הספרות התנאית-אמוראית כדגם לפיתוח "תרבות ישראל" באמצעות פרשנות יוצרת

רציונל

ספרות חז"ל נוצרה בין המאה הראשונה לפני הספירה והמאה החמישית לספירה, אם כי הפעילות המדרשית המשיכה עוד כמה מאות שנים, ובמובן מסוים לא פסקה עד ימינו. קשה להפריז בחשיבותה של ספרות חז"ל, שכן היא הפכה לתשתית התרבותית של היצירה היהודית לדורותיה. ניתן לומר שהעיסוק בספרות חז"ל היה התוכן המרכזי של העשייה היהודית הציבורית, והשפעתה הייתה רבה גם על תחומי פעילות אחרים )הקבלה, ספרות ההשכלה וספרות מודרנית, ואף תחומי עשייה פוליטיים וכלכליים). ספרות חז"ל מבטאת את רעיון תורה שבעל-פה, המניח שהתורה שבכתב אינה סוף פסוק, ויש מקום וחובה להמשך היצירה מחד גיסא, וחובה מתמדת להמשיך ולהעמיק בלימוד תורה כאורח חיים וכערך מכונן של החברה היהודית, מאידך גיסא.

בדורות האחרונים מתגבהת חומה החוצצת בין הציבור בכלל)והציבור החילוני בפרט( ובים ספרות חז"ל. סיבות רבות לכך – חלקן חברתיות פוליטיות וחלקן עמוקות הרבה יותר. גדול החשש שחיץ זה יהפוך לגורם המונע התחברות וזיקה נפשית בין יהודי התקופה ובין המסורת היהודית וספרות העם היהודי לדורותיה. מכאן מובנת הרתיעה של מורים רבים מלעסוק בתחום זה, שהוא רחוק מהם וקשה להבנה להם, , ולתלמידים רחוק ומנוכר עוד הרבה יותר.

ספרות התורה שבעל פה שימשה בסיס לכל ההתפתחות הספרותית והמחשבתית בדורות הבאים, ועד העת האחרונה, היוותה מקור סמכות והשוואה לכל ההתפתחויות. במסגרת הקורס נלמד להכיר את החיבורים המרכזיים, נבדוק כיצד החלה, והתפתחה תרבות התקופה, כמודל ליצירת תרבות שהיא ייחודית לעם ישראל, אך מושפעת גם מתרבויות סובבות ומנסיבות התקופה.

נושאי הלימוד:

  • הקדמה: מקומה של ספרות חז"ל בתולדות ישראל.
  • הרקע ההיסטורי - הרקע ההיסטורי של התקופה: שיבת ציון, השלטון הפרסי, הכיבוש ההלניסטי, התרבות ההלניסטית כובשת את המזרח, (התייוונות והתבוללות), מרד החשמונאים האימפריה החשמונאית, בית הורדוס המרד הגדול, דור יבנה, מרד בר כוכבא, דור רבי, תקופת האמוראים, צמיחתה של יהדות בבל, חתימת התלמודים, עריכת ספרות המדרש.
  • צורות הלימוד: חבורה, בית מדרש, סנהדרין, הישיבה הבבלית, הדרשה הציבורית.
  • ענפי תושב"ע: אגדה, מדרש הלכה, הלכה.
  • האגדה : מהי אגדה, חיבורי האגדה, הדרשה הציבורית, פרשנות התנ"ך, אגדה כפרשנות ותנ"ך העריכה.
  • שיטות הלימוד: משנה, מדרש, תלמוד. עקרונות התלמוד והמדרש, הפירוש היוצר.
  • מדרשי ההלכה: ספרות מדרשי ההלכה, המדרשים במשנה ובתוספתא, המדרש יוצר ומדרש מסביר, המדרש כפרשנות? גויעתו של מדרש ההלכה. קריאה במדרשים לדוגמא.
  • ההלכה: תרבות המחלוקת, היקף ההלכה, הלכה ומשפט.
  • עקרונות היסוד: תורה שבכתב ותורה שבעל פה, מצוות לימוד תורה, חשיבות ההלכה, סמכות הפירוש והיצירה, המתח והדיאלוג שבין מסורת ויצירה, הלכה למשה מסיני, הפירוש היוצר, תקנות התפתחות ההלכה – לקט מקורות.
  • עריכת המשנה: עריכת המשניות הראשונות, עריכת המשנה, הכרה טכנית של המשנה, שיטות העריכה, לשם מה נכתבה המשנה – תרגול.
  • ספרות תנאית מקבילה: תוספתא, מדרשי ההלכה. מקומה של המשנה במסורת היהודית – תרגול.
  • התלמודים: התלמוד הירושלמי, התלמוד הבבלי – תרגול, 'ניצחון' ההלכה הבבלית.
  • פרשנות התלמודים והמשנה: הפרשנות לדורותיה – הכרה טכנית.
  • תפילה ופיוט: התחלות התפילה הציבורית, מבנה התפילה(קריאת שמע, קריאה בתורה, תפילה), תוספות לתפילה. נוסח ארץ ישראל ובבל, נוסחי התפילה כיום, הפיוט הקדום, הפיוט והמדרש, התרגומים הארמיים, המדרש והתרגום.
  • התפתחות ההלכה – נושאים הלכתיים מרכזיים נבחרים: גיל קטן במצוות עלייה לרגל, מחצית השקל וצדקה, שביעית, לט אבות מלאכה, אכילת מצה, תפילה, נשים במצוות עשה, גיור, נזירות, היחס לארץ ישראל, ערבה בסוכות, יום טוב שני וכו'.
  • סיכום: מי מפחד מספרות חז"ל? כלי עזר ודרכי נגישות.

     

סוגיות ערכיות במקרא בראי הדורות

מבוא לקבלה

תיאור הקורס:

הקורס הוא קורס דיסיפלינרי, הנלמד בגישה אקדמית וביקורתית. עם זאת יש בו מבט בין תחומי שכן, תכניו נלמדים בזיקה למקורם במקרא ובספרות חז"ל, תוך הבנת הרקע ההיסטורי, ומתוך מבט השוואתי לתכני הפילוסופיה היהודית בימי הביניים. ההוראה בקורס משלבת בין הגישה הפרונטלית והגישה הבית מדרשית, באמצעותה נוצר מגע ישיר ובלתי אמצעי בין הלומד והטקסט. לנושאים הנלמדים בקורס רלוונטיות קיומית עבור הלומדים, לה ניתן ביטוי בחברותות ובדיון הכיתתי.

נושאי הלימוד:

  • מיסטיקה, אזוטריות, קבלה – מבוא מושגי.
  • תולדות הקבלה, רקע היסטורי– הכרות ראשונית עם החוגים המרכזיים, החיבורים הראשיים ודמויות מפתח על רקע תקופתם ההיסטורית.
  • תפיסת האלוהות הקבלית – אין סוף. ותורת הספירות.
  • מעשה בראשית - תורת הבריאה הקבלית.
  • תורת הרע והקליפה.
  • תורת הנפש והגלגול.
  • תפיסת התורה והמצוות.



 

פמיניזם ויהדות

תיאור הקורס:

"יישרפו דברי תורה ואל יימסרו לנשים" (ירוש' סוטה ג, ד)

האם ניתן ליישב את היחסים המסוכסכים בין הדת לפמיניזם? האם יש סיכוי  לגשר על התהום הפעורה בין המסורת היהודית לעמדה הביקורתית של האשה המודרנית. בדתות הפטריארכאליות נשים זכו  ליחס של חמלה במקרה הטוב ולשנאת נשים במקרה הפחות טוב,  והפמיניזם מראשיתו ראה בדת ובכתבי הקודש את מקור הדיכוי וההפליה של נשים לאורך הדורות. מנגד, מנהיגי הדת מתנגדים למהפכה הפמיניסטית ולשנוי הדרמטי במעמד האשה גם בימינו.

בקורס זה  נלמד על מקומן של נשים בחברה הדתית, בנישואין, בריטואל ובלימוד התורה. מנגד נסקור את השפעת הפמיניזם על היצירה הדתית לסוגיה: על ההלכה בת ימינו, על הפרשנות למקרא ולספרות חכמים, על עיצוב החוויה הדתית על ערכיה ואמונותיה. כך גם נראה את השפעת התהליכים הפמיניסטיים על הקהילה הדתית: על היחס לנשים, גם לאלו שהוסתרו בשוליים, או שהעזו לקום ולהנהיג, על ערעור ההיררכיות ועל תנופה של חדשנות ויצירה נלהבת שמלווה קבוצות רבות של נשים הנוטלות חלק במהפכה זו.

מנקודת מבטה של החשיבה הפמיניסטית, נתבונן בדרכי התמודדות שונות שלה עם התרבות היהודית: נטישה, נאמנות לעבר, ופירוש – מחדש.

מנקודת מבטה של המסורת היהודית, נעמוד על גישות שונות להתמודדות עם הביקורת הפמיניסטית לגווניה. נכיר גישות כמו, דחייה סמכותית, דחייה עניינית, קבלה חלקית, הפנמה.

בהרצאות ישולבו "קולות מהעבר" ו"קולות בהווה", ייצוג של הטענות המרכזית מפיהן של נשים מההיסטוריה היהודית, מן המקרא עד ימי הבינייים, ומן מחאות הנשים בנות ימינו.

 

תולדות החסידות

תיאור הקורס:

קורס זה חושף את הלומד/ת לרצף התהליכים ההיסטוריים והרוחניים שיצרו את תנועת החסידות החדשה במאה הי"ח מאז קבלת האר"י במאה הט"ז, וכן למהפכות האידיאולוגיות בתוך תנועה זו עד ימינו. האידיאות שצמחו מתהליכים אלו נוצרו באופן דינאמי ודיאלקטי, תוך דיאלוג מתמיד עם התגובות החברתיות ותהפוכות החיים. בתרבות היהודית בת ימינו, רעיונות החסידות זוכים לרנסנס בזיקה לחשיבה ההומניסטית והאקזיסטנציאליסטית ולמגמות של הפוסט מודרניזם.

הלומדים בקורס זה ירכשו מיומנות בעיון עצמאי בטקסטים תיאולוגיים וחינוכיים בחסידות מתוך עיון וניתוח טקסטים מחשבתיים מתוך ספרות החסידות, שמהווה נדבך מרכזי בהגות ובתרבות היהודית של הדורות האחרונים.

יהודיות ציוניות ודמוקרטיה

תיאור הקורס:

הקורס עוסק ב"יהודיות", "ציוניות" ו"דמוקרטיה" כמערכות ערכיות וכוללניות מגוונות העומדות ביסוד חזונה ודרכה של התנועה הציונית וביסוד הגדרת אופייה ודמותה של מדינת ישראל. במערכות ערכיות אלה ניתן למצוא הן מרכיבים והיבטים המשלימים ומתיישבים זה עם זה מתוך התאמה והסתגלות והן מרכיבים והיבטים המעוררים מתחים וניגודים. במסגרת הקורס יידונו יחסי גומלין ייחודיים אלה באמצעות סוגיות מרכזיות בתולדות הציונות ומדינת ישראל ותוך התבססות על מצע מושגי ותיאורטי הרלוונטי לכל אחת מן הסוגיות.