שילוב מורים ערבים ילידים בהוראת השפה הערבית בבתי הספר העבריים – מדיניות או אקראיות?

מחבר/ים: 
דר אלון פרגמן
עמודים: 
133-164
חוברת: 
הכשרת מורים

מחקר זה מבקש לבחון את תהליך קליטתם של מורים ערבים ילידים בהוראת השפה הערבית המדוברת בבתי הספר היסודיים בישראל, ועד כמה יזמה זו היא פרי תכנון של מדיניות מכֻוונת. מחקר זה הוא מחקר פרשני, פנומנולוגי, המציג כיצד המורות הערביות רואות את תהליך היקלטותן בבתי הספר העבריים, מהן האינטראקציות שהן חוות בבית הספר העברי עם הגורמים למיניהם (הנהלה, קולגות, תלמידים והוריהם), תחושותיהן במערכת החינוך העברי בפעילויות בית ספריות, בחגים ובטקסים לאומיים, ומה אפשר להסיק מכך על מדיניות משרד החינוך כלפי הכשרת מורים ערבים ילידים להוראת השפה הערבית בישראל. המחקר נערך באמצעות ראיונות חצי מובְנים עם שמונֶה-עשרה מורות בשלושה אזורים בארץ. הממצאים מצביעים על תהליך היקלטות שתלוי במידה רבה באוריינטציה של מנהל בית הספר והמורים לקבל את המורה הערבי אליהם, כמו גם נכונותו של המורה עצמו לראות בעצמו חלק ממערכת החינוך העברית. על פי רוב שילובו של מורה ערבי מהווה אתגר והזדמנות לתלמידים, להוריהם ולצוות ההוראה של בית הספר להכיר את תרבותו של האחר מזווית מקצועית ואנושית השונה במידה רבה מהסטראוטיפים המקובלים שנוצרים באמצעי התקשורת. המורים הערבים רואים בכך שליחות לייצג את כלל הערבים לפני החברה העברית. עם זה, קיים קושי של הזדהות בעיקר ביום הזיכרון וביום העצמאות