ממסדי "הכנסייה הנוצרית" והבעיה היהודית-ישראלית

מחבר/ים: 
גבריאל זלדין
עמודים: 
79-92

ממסדי "הכנסייה הנוצרית" והבעיה היהודית-ישראלית למן אמצע שנות הארבעים ועד ראשית שנות התשעים

גבריאל זלדין

הקדמה

בעבור "הכנסייה הנוצרית" - מונח המתייחס למסגרת אידיאית יותר מריאלית של כל מאמיני ישו - הגדרת משמעות עם ישראל ותורתו מהווה בסיס ויסוד בהבנתה העצמית, אף אם בפועל נדחק הדיון בעניין לפינה בתיאולוגיה הנוצרית .

לאור שוליות הדיון בנושא זה בנצרות למן המאה השנייה לספירה, עת התגבשה התפישה המזהה בכנסייה את היורש האמיתי להבטחות האל ומחליף רוחני לעם ישראל הגשמי והחוטא, עוררה דרכו ההיסטורית של עם ישראל במאה הנוכחית בקרב נוצרי המערב בעוצמה רבה את הצורך לבחינה מחודשת של יחסם כלפי היהודים .

במחצית השנייה של המאה התפשטה במערב ההכרה כי בפועל ולאורך ההיסטוריה, יחסה של הכנסייה כלפי היהודים לקה בנגעים רבים. הכרה חדשה זו הולידה תמורה מרחיקת-לכת בעמדה הנוצרית כלפי היהודים והיהדות.

ואולם התמורה בעמדה הנוצרית כלפי היהודים ואמונתם הדתית רק הבליטה ביתר שאת את עוינות ממסדי הכנסייה כלפי הלאומיות היהודית החדשה בארץ-ישראל ואת הסתייגותם מבירור שאלת משמעותה הדתית של לאומיות זו. כיצד התפתחה בנצרות התמורה ביחס ליהודים והיהדות ומה היו סיבותיה? מה הם הגורמים והשיקולים המשפיעים בעיצוב מדיניות ממסדי הכנסייה ביחס ללאומיות היהודית?