אראלה למדן
"מחול המלחמה והחיזור", על הקשר בין אימהות ובנות
תארנים: היפרדות (separation), אינדיווידואציה (individuation), התקשרות (relation ,connection ,(attachment, אוטונומיה, עצמאות, תלות, מגדר (gender),זהות, אימהות (motherhood), קשר אם-בת, קיבוץ.
המאמר מתאר את התפתחות הקשרים בין אימהות ובנות במעגל החיים, על פי גישות פסיכואנליטיות פמיניסטיות. הרעיונות ממוקדים במספר שאלות: במה שונה הקשר אם-בת מהקשר אם-בן? מה גורם לקשר אם-בת להיות חזק ומורכב כל כך? מה מהותו של אותו קונפליקט מתמשך בין אימהות ובנות, בהקשר לאוטונומיה והתקשרות? כיצד משתנה הקשר אם-בת במעגל החיים? ובמה מתאפיין הקשר אם-בת בקיבוץ?
בכל החברות מתאפיין הקשר בין אימהות ובנות, כהדוק יותר ומורכב יותר מאשר הקשר בין אימהות ובנים. התיאוריה הפסיכואנליטית מסבירה את מהותו של הקשר אם-בת, בכך שגיבוש הזהות של הבת מתקיים לאורך שנים עם אותה הדמות, הלא היא דמות האם, לעומת הבן שמחליף הזדהויות. הוא מתחיל את גיבוש הזהות שלו דרך הזדהות עם האם, ובהמשך מחליף להזדהות עם האב. המשכיות הקשר אם-בת גורמת לחיזוקו, אך גם תורמת לטשטוש של גבולות האגו גם של האם וגם של הבת. טשטוש זה מקשה על בנות ואימהות בתהליכי היפרדות ואנדיווידואציה. כאשר הבת מגלה את ההבדלים בין המינים, היא גם מזהה שהחברה מתייחסת עם פחות ערך לנשיות, ויותר ערך לגבריות. גילוי זה מעורר בה כעסים על אמה שהיא היא שהעניקה לה לפי תפיסתה חיים ללא "פין". במובן הסימבולי של "פין", שמשמעותו שייכות למין חסר פין, הלא הוא המין הנשי, שהחברה מייחסת לו נחיתות אישית וחברתית לעומת המין הגברי בעל ה"פין".
הבת מפתחת חשש עמוק פן תהיה כמו אמה, וכן גם מפתחת פחדים פן תהיה שונה מאמה. פחדים אלה מסמנים את הקונפליקט העמוק שבתוכו צומחות אימהות ובנות, הקונפליקט בין אוטונומיה (autonomy) והיקשרות (attachment).
הרצון בהיפרדות מהאימהות קיים לא רק מצד הבנות אלא גם מצד האימהות. גישות פמיניסטיות (1975 ,Hammer ;1981 ,Hirch) איפשרו לאימהות לחוש בצורך של היפרדות מבלי לחוש רגשות אשם .
במעגל החיים, בנות ואימהות מתקרבות ומתרחקות זו מזו. בגיל ההתבגרות בנות נוטות להתייחס לאימותיהן באופן שלילי ביותר. לעומת זאת, בתקופות של נישואין, הריון, לידה ואימהות יש נטייה חזקה להתקרבות ולהגדרות מחודשות של הקשרים ביניה . בנות רבות מספרות שלא רצו להיות דומות לאימותיהן , ומצאו עצמן מהדהדות את ההתנהגויות של אימותיהן, באופן מודע ובלתי מודע. כמאמר חכמים: "אומרין הבריות: רחלה אחר רחלה הולכת כמעשה האם כך מעשה הבת" (ספר האגדה מאת ביאליק - רבניצקי, עמ: תפג: לא).
התקרבות וחיזוק הקשר בין בנות ואימהות מתחוללת גם לעת זקנה וחולשה של האם.
אימהות מהדור השני בקיבוץ, חוו כילדות חסר במשפחתיות, ועל כך הן מגיבות בריאקציה של משפחתיות רבה כאימהות. לא נערכו מקרים על הקשרים בין אימהות מהדור השני בקיבוץ ובנותיהן מהדור השלישי .
