"מודל קריאה-כתיבה" בתהליך הפקתו של הטקסט האקדמי
האופטמן שרה, רוזנפלד מלודי, תמיר רבקה
תארנים: "מודל קריאה-כתיבה", טקסט אקדמי, פרופיל אורייני-אקדמי, קריאה אינטגרטיבית, כתיבה
אינטגרטיבית, "קריאה-לשם-כתיבה", "לקרוא-ככותב".
במאמר זה מוצגים מהלכי קריאה ומהלכי כתיבה שבהם השתמשו הסטודנטים של אוכלוסיית המחקר (30=n) בתהליך הפקת טקסט אקדמי מהסוג של "עבודת פרוייקט". המחקר נערך בקרב סטודנטיות בשנה השלישית ללימודיהן בשתי קבוצות: קבוצת ניסוי (15=n) וקבוצת ביקורת (15=n). שתי הקבוצות הוכשרו בשנה א' בקורס של "כתיבה מדעית" על-פי "מודל קריאה כתיבה". בשתי הקבוצות, שהיו זהות מבחינת רמת הסטודנטיות, התבססה ההוראה על תרגול ואימון בקריאה ובתמצות של מאמרים אקדמיים ועל אימון ביצירת אינטגרציה בין מקורות מדעיים. בקבוצת הניסוי, התשומות מבחינה כמותית ואיכותית היו רבות יותר מאשר בקבוצת הביקורת: מספר כפול של שעות לתרגול ולאמון ומשוב בקבוצות קטנות (על-ידי שתי מרצות). על-פי ההיגדים שדיווחו הסטודנטיות בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת, ניסינו לעמוד על מאפייני השימוש ב"מודל קריאה-כתיבה" בתהליך הפקת "עבודת פרוייקט" בשנה ג', כדי לאמוד כמותית ואיכותית את השפעת התשומות על השימוש במודל זה, וכן כדי לעמוד על הקשיים והפתרונות הקשורים לשימוש במודל במהלך הקריאה האינטגרטיבית והכתיבה האינטגרטיבית המאפיינים את הפקתה של "עבודת הפרוייקט". על-פי ההיגדים ואפיונם, הגענו למסקנה, כי "מודל קריאה-כתיבה" הוא מודל חוח בקרב אוכלוסיית המחקר גם כעבור שנתיים. פרמטרים שונים הנוגעים לאופן השימוש במודל זה יכולים להצביע על פרופיל אורייני-אקדמי גבוה יותר של קבוצת הניסוי בהשוואה לקבוצת הביקורת בראייה כוללת ניתן לומר, כי המשותף בין הקבוצות חשוב לא פחות מאשר ההבדלים, כי הוא מאפשר ללמוד על קשייו של הקורא-הכותב במהלכי ההפקה של הטקסט האקדמי, ועל הצרכים שעלינו להתכוון אליהם בהוראת הקורס "כתיבה מדעית" בשנה א'.
