יניב יעקב
תנועת ה״אחים המוסלמים" במצרים וסוגיית פלסטין - אידיאה ומעש.
(שנות ה30- - מלחמת 48)
"האחים - לא יטרידכם אשר קורה במצרים. משימתכם היא הלחימה ביהודים, וכל זמן שנותר יהודי אחד בפלסטין, הרי שמשימתכם לא הסתיימה".
חסן אלבנא
[מצוטט אצל אסמאעיל, עמ' 181]
כתוצאה ממציאות פוליטית וביטחונית המתקיימת בשנים האחרונות, רבה התעניינות הציבור הישראלי במכלול הקרוי: האסלאם הפונדמנטליסטי, ובשתי תנועות השייכות למתחם רעיוני רחב זה, והן: תנועת ה״חמאס" בשטחים ו״התנועה האסלאמית" בישראל. שתי התנועות שואבות את בסיס האידיאי מתורת ה"אחים המוסלמים" (להל האח״ס), אשר יסד חסן אלבנא בסוף שנות ה20- במצרים. הרקע ההיסטורי והרעיוני לצמיחתן של תנועות אלה ידוע הרבה פחות. אין אמנם קשר ורצף ישירים ומיידיים בין פעילות דתית שהתקיימה בארץ בעבר ובין תנועות אלה, אך קיימת זיקה רעיונית ודתית עמוקה למורשתה של תנועת האח"ס, אשר השפיעה עמוקות על היווצרותן ופעילותן של תנועות אלה.
עבודה זו, העוסקת ברקע האידיאי והמעשי של פעילות האח"ס בנושא פלסטין בשנות ה30- וה40-, מתבססת על מגוון מקורות מחקריים ברובם הגדול, ובצידם מספר עבודות של בני התקופה, אשר מעידים עדות ראשונה כמי שהיו שותפים בעשייה עצמה (כך למשל ספרו של כאמל אסמאעיל אודות מלחמת 48, אשר מעיד את עדותו של מי שהשתתף במלחמה זו עם כוחות התנועה, או ספרו של מחמוד עבד אלחלים ממייסדי האח"ס במצרים ועוד). עדויות אלה, הצבועות בצבעה של האותנטיות, סכנתן גם בראייה החד-צדדית והבלתי מאוזנת של מי שחוו את חוויות האירועים מזווית ראייתם.
מעוף ומעשה מס' 5, תשנ״ט - 1999
