הקשר המפתיע בין צואת דגים לירקות

מה הקשר בין חסות טריות לבין צואת דגים? פרופ’ אלי אפללו, ראש התוכנית לתואר ראשון במדעי החיים באקדמית אחוה התארח בחדשות האוכל וסיפר על הפיתוח הישראלי לגידול ירקות שידהים אתכם.

שימוש בדשן שמבוסס הרבה מאוד פעמים על דברים שאולי לא מעוררים בנו את התאבון הוא מאוד סטנדרטי בפירות וירקות?

"שימוש נרחב בחקלאות וקומפוסט מאוד נפוץ בגידולים חקלאיים אחרים, מדובר בדשן שהוא מאוד יעיל בגידולים מסוימים. היתרון של המערכת שאנחנו מציעים היא לפתח חקלאות חדשה, חקלאות מקיימת. אם למשל מחברים למעשה מערכת סגורה לגידול דגים ומערכת סגורה לגידול צמחים מבוססי מים, מקבלים את היתרונות משניהם. מצד אחד ההפרשות של הדגים מומרות לדשן שנצרך על ידי הצמחים, והמים חוזרים די מטוהרים חזרה לדגים, כך שאנחנו גם חוסכים במים ומקבלים שתי תשומות על אותו מערך גידול. זאת גם רווחה לדגים וגם רווחה לירק. גם קיימות וגם סביבה. אנחנו חוסכים כ-95% מהמים כי המים חוזרים כל הזמן למערכת, אנחנו חוסכים בדשן ואנחנו בסופו של דבר מייעלים. אנחנו מדברים על מערכות שלא דורשות אדמה, שזה מצרך שהולך ונגוז במדינה עם תנופות בנייה, מה שאנחנו קוראים חקלאות עירונית במרחבים מאוד מצומצמים, במרכזי אוכלוסייה אפשר להעמיד מערכות כאלה. מערכות יחסית לא גדולות,  עתירות טכנולוגיה שאפשר להעמיד אותן בכל מקום, אם זה גג, שטח מרוצף, אדמה שלא ראויה לחקלאות ובקרבה מאוד גבוהה לצרכנים".

מה בעצם אתם מגדלים בחממה באקדמית אחוה? אם כבר מדברים על הצד הפרקטי של התזונה עצמה?

"אחד המחקרים עוסק באופטימיזציה לגידולים שונים. זנים שונים של חסה, ירקות, קייל, סלרי, בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה, בצל ירוק, כרובית וקולורבי. בחלק מהמקומות יש היום כבר יצרנים שמייצרים בשיטה הזו, בודדים אומנם, אבל אנחנו מדברים על מוצר שהוא הרבה יותר איכותי מאשר לקנות חסה שגדלה באדמה וקיבלה כמות של ריסוסים. ירק שגדל במעבדה כזו, למעט העובדה שהמזון של הדגים אני לא יודע אם הוא אורגני או לא, המערכת כולה היא נטולת ריסוס ואין שום אינפוט אחר במערכת".

לראיון המלא לחצו על הלינק…