התחפושות שכדאי לוותר עליהן בצל המלחמה – מעריב

להתחפש נשמע כקרנבל ססגוני ומשמח. יש לקחת בחשבון שיש ילדים שנרתעים מלהתחפש, בדרך כלל הדבר נובע מחוסר בטחון ומחשש מהחלפת זהות ו/או מחשש מתגובת הסביבה. השנה, פורים והתחפושות בפורים בזמן מלחמה חרבות ברזל מקבלות משמעות חדשה. בנוסף לחששות הרגילים, השנה כולנו, מבוגרים, ילדים ונוער נמצאים בסוג של טראומה לאומית. כולנו יותר דרוכים, יותר זהירים ויותר מפחדים, כל אחד ואחת מדברים שונים לפי חוויות העבר וההווה. יש לקחת בחשבון שהשנה נצטרך להיות זהירים יותר ורגישים יותר בבחירת התחפושת, השיקול הפעם הוא לא רק העדפות הילד/ה שלנו אלא שיש לקחת בחשבון גם את הרגישות לפוטנציאל לחרדות שתחפושות מסוימות עלולות לעורר באחרים. ככה למשל תחפושות שמחקות מראה של מחבלים, או תחפושת של רעולי פנים, גם תחפושת שמדמה אדם מדמם או פצוע ובוודאי שתחפושת שקשורה במוות כמו מלאך המוות וכיוצא בזה. ככלל, תחפושת שמבטאת כל היבט של אלימות, פציעה, חזות של מפגע או דומה לכך, עשויה לעורר חרדה ואי נעימות, בטח בקרב ילדים המתמודדים עם פוסט טראומה או עם חרדות שונות בעקבות המצב הנוכחי. יש לזכור שמטרת התחפושות היא לגרום להנאה, שמחה ואווירה של צחוק.לכן השנה, נצטרך לקחת בחשבון שיש בינינו אנשים וילדים שהם לא במצב לשאת תחפושות כבכל שנה. חשוב שנהיה ערים לכך ונתחשב בכולם. גם הקפצונים מאוד לא יתאימו השנה, מעבר לסכנה הפיסית לכוויות שכרוכה בהם, השנה הם גם מתחברים לחשש מרעשים שונים שעשויים לגרום ללחץ ולחרדה. הקפצונים נשמעים לא פעם כמו יריות, וגם זה רעש שעשוי לעורר חרדה בקרב ילדים ומבוגרים.

ד״ר בלהה פריינטה, סגנית ראש התוכנית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית באקדמית אחוה, על הטריגרים מעוררי החרדה שתחפושות עלולות לגרום לילדים שחוו פוסט טראומה או נפגעו רגשית מהמצב. ומה בכל זאת כן לעשות?

לכתבה המלאה לחצו על הלינק…