למה אוכל קראנצ’י מרגיש לנו טעים יותר?

חשבתם פעם למה רעש של אוכל פריך כל כך מגרה אותנו? או למה יש כל כך מעט מאכלים בצבע כחול? מסתבר, שמאחורי כל דבר שמעורר את התיאבון שלנו או מכבה אותו, עומדת תופעה פסיכולוגית. ד"ר יעל פוזננסקי, סגנית ראש המחלקה לפסיכולוגיה באקדמית אחוה מסבירה על תופעת הסינסתזיה: מצב שבו החושים שלנו מתערבבים, וכל גירוי מפעיל חוש אחר לגמרי. לדוגמה אנשים שטועמים אוכל בצבעים ומגיבים לא רק לפי הטעם, אלא גם לפי הצליל, הצבע והריח. אז למה מזון קראנצ’י מרגיש לנו טעים יותר, ולמה פסטה כחולה לא מעוררת את התיאבון שלנו?

אז למה מזון קראנצ'י מרגיש לנו טעים יותר?

"ההשפעות של איך אנחנו תופסים צבעים ומפרשים אותם לכאלה שמעוררים את התאבון שלנו בצורה אינסטינקטיבית כמעט נקראת סינסטזיה, עירוב חושים. כל המידע שנכנס דרך מערכות החושים שלנו מגיע למוח שם הוא עובר עיבוד. יש אזורים שונים במוח שאחראים על החושים השונים. סינסטזיה זה רצף שמגיע מאסוציאציות חושיות, שזה הדבר הטבעי שקורה לנו כשאנחנו רואים משהו שהוא לא בצבע שהגיוני לנו לראות אותו. כמו למשל ביצה בצבע ירוק או פסטה בצבע כחול. זה לא נראה לנו טעים, אבל זה בדיוק העניין. טעים זה בפה, נראה זה בעין, האסוציאציות שנוצרות לנו בתוך המוח יוצרות את הקשר.

סינסטזיה זה תופעה קיצונית של עירוב חושים. כלומר, לטעום צלילים. בערך 4% אחוז מהאוכלוסייה חווים אותה באמת.  אנשים שלמשל יכולים לראות את הספרה חמש והכול נראה להם פתאום פלשים ירוקים, או לשמוע צלילים אבל להרגיש פתאום טעם מר בפה. זה ערבוב של עולמות שבדרך כלל אצל רובנו לא מתחברים או שיש איזשהו בעצם מנעד, כל אחד מרגיש את זה בצורה אחרת, אלא שסינסטזיה זה הקצה הקיצוני של התופעה הזאת. יש גם אלמנטים תרבותיים. לסינים זה נראה תקין, ביצה ירוקה כי יש להם מאכל כזה, אבל אצלנו יש גם הרבה מאוד הקשרים תרבותיים, דברים שאנחנו רגילים אליהם, אז מתחברים לנו אחרת מדברים שאנחנו לא רגילים אליהם"

איזה מחקרים מעניינים מתרחשים על הנושאים הללו, של איך חושים מתערבבים בנושא של אוכל?

"היום, בכל התחום של הקולינריה מחקרים שבאמת עוסקים באיך לרמות את המוח שלנו, איך לגרום לנו לטעום דברים. גם הרבה מחקרים על ילדים, איך לגרום לילדים לאכול דברים שלא נראים להם, איך לגרום לזה שזה יראה להם. אנחנו הולכים לראות מאכלים בצבעים לא שגרתיים בקרוב. כל הפודטק הולך בכיוון הזה של 'לרמות' קצת את המוח, (4:26) לגרום לעיניים לרצות, לגרום לריח לגרות אותנו, כל ההתעסקות עם קראנץ' שזה צליל שאנשים נורא אוהבים באוכל שזה גם חוש המישוש, זה גם בטעם וגם שמיעה – שלושה חושים ביחד בודקים באוזן לפני שהם טועמים. בגלל הרשתות החברתיות יש המון דברים שממש נדרשים ומצופים מהאוכל שלנו, שזה בשונה מהעבר, זה גם צבע, זה גם ריח, זה גם טקסטורה, זה גם הרעש, הכול ביחד".

לראיון המלא לחצו על הלינק…