פסטה בלי כלום – כל מה שרציתם לדעת על אכילה בררנית

פסטה בלי רוטב, שניצל בלי תוספות ובלי לגעת בירקות. אכילה בררנית היא תופעה נפוצה בעיקר אצל ילדים, אבל גם לא מעט מבוגרים מודים שיש רשימה ארוכה של דברים שהם לא אוכלים. אז מתי מדובר בבעיה, איך אפשר להרכיב את התפריט בלי מלחמות? ד"ר יעל ברק לוי, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד באקדמית אחוה מדברת על הנושא

מהי אכילה בררנית באמת?

"אכילה בררנית היא בעצם התנהגות עם אוכל שמאפשרת מגוון מאוד מצומצם של מאכלים, הימנעות ואפילו רתיעה ממאכלים חדשים. זה בדרך כלל יושב על איזושהי רגישות חושית או איזשהו קושי חושי למרקמים או לטעמים מסוימים".

איפה בעצם עובר הגבול בין טעם אישי לאכילה בררנית?

"אכילה בררנית היא דבר מאוד בריא אפילו, ומאוד נורמלי אצל ילדים, חלק מהתפתחות תקינה. אנחנו נתייחס לזה כבעיה כשבהמשך זה הופך להיות משהו חריג, ארוך מאוד, בעוצמה גבוהה ומגיע למצב שזה מפריע בריאותית, פוגע בריאותית, מפריע רגשית או חברתית לילד להתנהל בחיי היומיום שלו, ואז זה יכול להיקרא הפרעה".

יש גורמים מסוימים שמעלים את הסיכוי לאכילה בררנית? אם הילדים רואים אותנו, אז הם בעצם יחקו אותנו בצורת האכילה או לא בהכרח?

"לא, לא בהכרח. הרבה פעמים זה עניין של איזושהי רגישות חושית, ולכן לא בהכרח.יש מצבים של חיקוי, אבל שילוב של גורמים שונים שיוצרים את האכילה הבררנית. יש פה גם את הרגישות החושית של הילד, גם אולי האישיות שלו. ילד שהוא יותר בררן גם עם משחקים או עם חברים, יכול מאוד להיות שיש פה עוד גורמים, גורמים חברתיים, אולי חרדה שקשורה לאכילה, או איזשהו מאבק שליטה. שילוב של כל הסיבות האלה בדרך כלל מוביל לבררנות אמיתית".

כל הורה שמתמודד בעצם עם הקושי הזה של ילד שלא בא לו לאכול, למרות שטרחנו על האוכל, שואל את עצמו, איך אני יכול לטפל בזה, אבל בלי לריב יותר מדי? מה באמת עושים?

"דבר ראשון, אנחנו צריכים לזכור שזה כנראה יושב על איזשהו שלב התפתחותי נורמלי. יש פה איזשהו מאבק של שליטה שאנחנו צריכים לצלוח אותו בצורה טובה. חשוב שננסה להבין מה הקושי החושי של הילד, איפה הרגישויות שלו, מה הוא כן אוהב לאכול, מה קשה לו, אם האוכל לעיס מדי, אם הוא רך מדי. בוא נמצא את מגוון הדברים שיהיה לו כן קל איתם. אחר כך נאפשר לו בחירה, שליטה על עצמו, ניתן לו בחירה בתוך גבולות.
ועוד דבר שהוא מאוד מאוד חשוב זה להפוך את האוכל למשהו כיפי. זאת אומרת, לתת לילדים לגעת באוכל, לשחק עם אוכל, מותר להתלכלך מאוכל, להפוך את האוכל למשהו שהוא לא חרדתי, לא מלחיץ, שהוא כיף, שהוא משחק, שהוא חוויה חיובית. בדרך כלל כשיורד הלחץ סביב אוכל, אז גם הבררנות לאט-לאט נרגעת".

לראיון המלא לחצו על הלינק…