• תואר ראשון .B.Ed בחינוך בהתמחות בהוראת ההיסטוריה והספרות, בהצטיינות יתרה, המכללה האקדמית אחוה
• תואר שני .M.Ed בתרבות עם ישראל והוראתה, בהצטיינות יתרה, המכללה האקדמית אחוה
• תואר שלישי .P.Hd. בהיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בן גוריון. נושא המחקר: מוסדות חינוך 'בית יעקב' ונושא השואה: היבט נוסף לתקומת עולם התורה ושיקומו ברצף שבין העבר אל ההווה (1953-2020). מנחה: פרופ' חנה יבלונקה

ד"ר לוי אבוחצירא, זוכת מלגת נשיא המדינה לחדשנות ולמצוינות מדעית לדוקטורנטים מצטיינים לשנת 2022 וזוכת פרס גולדהירש לדוקטורנטים מצטיינים שתחום מחקרם עוסק בזיכרון השואה. ראש התכנית להוראת הספרות וראש תכנית קהילת "כנף"בפקולטה לחינוך ולמנהיגות, מרצה בתכנית לתואר שני בתרבות ישראל. מנצחת על המקהלה האקדמית הרב תרבותית – 'קולות שלובים'. בנוסף, עוסקת בפיתוח ובחדשנות פדגוגית.
תחומי מחקרה מצויים בממשק שבין היסטוריה, חינוך, ספרות ותרבות, ומתמקדים בתהליכי הבניית ידע, זיכרון, זהות ותודעה היסטורית במרחבים חינוכיים ותרבותיים, בפרספקטיבה כרונולוגית ונרטיבית. מחקריה עוסקים בזיכרון השואה בחינוך החרדי בישראל, בבחינת היחסים בין היסטוריוגרפיה, זיכרון קולקטיבי, זהות קבוצתית ותהליכי הבניית ידע היסטורי, ובמקומם של משאבי חינוך כסוכני זיכרון בתיווך העבר ובהבניית תודעה היסטורית. כמו כן, מתמקדים מחקריה בתהליכי עיצוב נרטיב, בזיכרון והעברה בין-דורית ובין-תרבותית, תוך בחינת תפקידה של הספרות בהבניית זיכרון אישי וקולקטיבי ובתהליכי עיצוב זהות, וכן בפרקטיקות מוסיקליות כמנוף לדיאלוג בקבוצות זהות.

B.A. Tel-Aviv University, Departments of English and Linguistics [double major]

M.A. Bar-Ilan University, Department of English [Linguistics] (cum laude)

Ph.D. Bar-Ilan University, Department of English [Linguistics]

I graduated from Bar-Ilan University in 2009. My doctoral studies inspired my research in the field of Clinical Linguistics, and my Ph.D. thesis presented a study examining the acquisition of a second language (Hebrew) by speakers with schizophrenia. During my Ph.D. studies and for several subsequent years, I implemented linguistic analysis to get insight into the process of the Second Language acquisition by schizophrenia-affected patients.

After a break, that was related to maternity leave, the focus of my research shifted to implementing linguistic analysis as a generic tool in educational settings and demonstrating the value of linguistic analysis for understanding implicitly conveyed messages. In particular, since 2017, I have employed the methods of linguistic analysis (predominantly Systemic Functional Linguistics) to understand the phenomena related to the development of pre- and inservice teachers’ professional identity in the context of PBL and team teaching. In addition, I have applied the means of Systemic Functional Linguistic analysis, computational linguistics, and language psychology methods to study science teachers’ worldviews in the context of the digital revolution (collaboration with Tsybulsky, D.). Finally, a similar linguistic analysis methodology was used to understand the process of Mobile Learning adoption by pre- and inservice teachers. In particular, a recently submitted study is dedicated to inservice teachers’ emotional response to their experience of the ML-technology adoption (collaboration with Frei-Landau R., Avidov-Ungar O.).

In 2018, I joined Achva Simulations Center, led by Dr. Levin. In our collaborative work, I employed methods of linguistic analysis to shed light on the evidence of preservice teachers’ professional development during Simulation-Based Learning. In addition, as a member of the Simulation Center research team, I have contributed to examining the simulation-observer's learning experience by utilizing various methods of linguistic analysis as a generic tool (in collaboration with Frei-Landau R). Finally, I have used the methods of linguistic analysis to examine how elementary mathematics teachers’ competencies to implement neuroscience theory into their teaching practices were built

Professor Algom received his Ph.D. in psychophysics under the mentorship of Harvey Babkoff, examining auditory temporal integration of a tones and noise bursts. Subsequently, working with Larry Marks at Yale, Algom pursued research on a wide range of topics in psychophysics, particularly, on binaural summation, localization, and, more generally, on psychophysical scaling. He composed several well received tutorials on scaling, applying, among other tools, Norman Anderson's Functional Measurement. More recently, he applies tools of stochastic modeling developed by James Townsend. Algom is a founder of the International Society of Psychophysics, and, over the course of many years, served in various roles on the executive committee. His most recent contribution concerns a well- overdue correction of the misnomer "the Weber-Fechner Law

פרופסור אלגום חיבר כמאתיים מאמרים מדעיים וארבעה ספרים בתחומי ההפרעות בתקשורת והפסיכולוגיה

ד"ר אדוה מרגליות בעלת דוקטורט בפילוסופיה, במחקרה פיתחה תכנית להכשרת סטודנטים להוראת המדעים במיומנות החשיבה השבחה (מליורציה) בהתאם לטקסונומיה של מיומנויות עתיד. העבודה נכתב בהנחיית פרופ' דוד פסיג ופרופ' דוד צוריאל. בעלת תואר שני בהצטיינות בהוראת  המדעים מאונ' תל אביב במחקר התזה פיתחה גישה לפתרון בעיות באופטיקה גיאומטרית באמצעות תכנת הדמיה ממוחשבת. התזה נכתבה בהנחיית פרופ' בת שבע אלון, פרופ' מיקי רונן ופרופ' מאיר מידב. ובעלת תואר .B.Sc מאונ' תל אביב בלימודים כלליים של המדעים המדויקים. ברשותה תעודת הוראה במתמטיקה פיסיקה ומדעי המחשב. בנוסף השתלמה לאורך השנים בתכנית מורים מובילים במדע וטכנולוגיה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן וכן במגוון השתלמויות ייעודיות להכשרת מורים במסגרת מכון מופת. היא שותפה לפורומים בינלאומיים של מחקר ופיתוח חשיבה יצירתית בקרב חוקרים ומחנכים. הכשירה מורים למחוננים בישראל ובקרואטיה

מחקריה של ד"ר מרגליות עוסקים בתחומים: חשיבה יצירתית של סטודנטים להוראה ושל סטודנטים מצוינים להוראה, פדגוגיה של הוראה ולמידה בסביבות המקוונות בדגש על אמונות של סטודנטים להוראה כלפי הלמידה וההוראה בהן, חזרה לשגרה לאחר משבר באמצעות שימוש בסביבות המקוונות וחינוך לקיימות וערכי סביבה – אקו הומניזם. גוף המחקר שבו היא עוסקת נובע מסוגיות רלבנטיות לתחום ההתמחות שלה בהכשרה להוראה. לאורך השנים חקרה חזרה לשגרת למידה אקדמית לאחר מצבי משבר. ליוותה במחקר את הלמידה בקורסים של חשיבה יצירתית ובקורסים שבהם פיתחה פדגוגיה של למידה שיתופית מקוונת. הקורסים שאותם היא מלמדת התפתחו, התעדכנו והתעצבו מתוך הבניה חדשה של תפקיד המורה בעתיד – בתפיסה של מורה מנחה. תהליכים אלה מלווים בהכרח מעקב אחר תהליכי שינוי האמונות והמוטיבציות ללמידה ולהוראה. לאורך השנים פיתחה כלי מחקר ייחודיים למעקב אחר ההשתנות של האמונות לאורך תהליכי ההכשרה להוראה. בשנים האחרונות חקרה את הלמידה המקוונת שהתנהלה במכללה גדולה במהלך 3 שנות משבר הבריאות, תוך מעקב אורך אחר השתנות האמונות כלפי הלמידה בסביבות המקוונות. מחקר רחב היקף  נוסף שבו היא מעורבת עוסק בחשיבה יצירתית ובקשר בינה לבין יושרה אקדמית.

דר' עדנה רובין מדריכה פדגוגית ומרצה להוראה בפקולטה לחינוך ומנהיגות באקדמית אחוה

תחומי מחקרה של ד"ר רובין עוסקים בנושאים כגון, 2011-2013 להיות או לא להיות מורה? גורמי משיכה ודחיה של סטודנטים לתואר ראשון ושל אקדמאים בבחירה במקצוע ההוראה 2011 להיות אמא, להיות מורה, להיות סטודנטית, להיות אתיופית- זהות מגדרית וחברתית בסיפורי חיים של אמהות לומדות יוצאות אתיופיה המתכשרות להוראה

ד"ר רביע בעל תואר שני ושלישי בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בגרמניה, התמחות פרופסיונאלית "מחקר" במכון מופ"ת, קורס מנהלים במכללת אחוה, שלוש שנים מרצה מן החוץ באוניברסיטת Göttingen  בגרמניה, היום מרצה במכללות להכשרת מורים

תחומי התמחותו של ד"ר רביע נוגעים בנושאי מערכת החינוך הערבית בישראל; חמולה ושינוי חברתי; חינוך משפחתי; דילמות וקשיים בחיי המיעוט הערבי בישראל, אקדמיזציה והכשרת מורים ערביים