הפרעת טראומה מורכבת (CPTSD) מתפתחת בעקבות חשיפה מתמשכת וממושכת לאירועים טראומטיים בין-אישיים קשים (דוגמת התעללות או הזנחה כרונית). בעוד שהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מוגדרת בספר האבחנות הדיאגנוסטי ,DSM-5 דרך סימפטומים של חודרנות זיכרונות, הימנעות, שינויים שליליים בקוגניציה ובמצב הרוח, ועוררות יתר, הפגיעה בטראומה מורכבת משתרעת אל מעבר לליבת התסמינים הללו. CPTSD כוללת פגיעה נרחבת בעולמו הפנימי והבין-אישי של הפרט, המתבטאת בקשיים חמורים בוויסות הרגשי, בתחושת ניכור, ריקנות ופגיעה עמוקה בדימוי העצמי (כמו תחושות כרוניות של אשמה, בושה, נחיתות או פגום בסיסי), לצד קשיים מתמשכים ביצירת מערכות יחסים קרובות ושמירה עליהן.

פסיכותרפיה

הטיפול בטראומה מורכבת דורש גישה עדינה, הדרגתית וסבלנית, השונה מטיפולים ממוקדי-טראומה קצרים. בשל הפגיעה העמוקה ביכולת לתת אמון ובשל ההצפה הרגשית התדירה, הטיפול מתחיל לרוב בשלב ממושך של ביסוס ביטחון, לימוד מיומנויות וויסות רגשי ויצירת קשר טיפולי בטוח ומחזיק. רק לאחר ביסוס מנגנוני התמודדות ויציבות רגשית, מעבד הטיפול את הזיכרונות הטראומטיים ואת דפוסי היחסים המוקדמים, תוך שימוש בגישות אינטגרטיביות – החל מגישות דינמיות ופסיכואנליטיות המתמקדות ביחסי אובייקט והתקשרות, וכלה בטכניקות גוף-נפש, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים וממוקדי טראומה. תהליך זה מאפשר למטופל לעבד את אבלו, לארגן מחדש את סיפור חייו ולבנות תחושת העצמי ויכולת אינטימיות מחודשת.

(מקור: DSM-5)