מגוון והוגנות מגדרית

אודות הפעילות

הוגנות מגדרית היא אבן יסוד בדרכה של המכללה האקדמית אחוה למצוינות מחקרית ואקדמית, לצד אחריותה החברתית, המכללה האקדמית אחוה הוקמה כמכללה ציבורית על מנת לתת מענה לביקוש הגדל להשכלה גבוהה בפריפריה והיא מתנהלת כמכללה רב-תרבותית, בה קיים רוב סטודנטיאלי נשי מובהק, יהודי לצד ערבי.

הנהלת המכללה נשית ובעלת מודעות ועשייה המקדמות הוגנות מגדרית. שימת לב מיוחד ממקדת הנשיאה - פרופ' יפעת ביטון, בעלת רקע אקדמי פמיניסטי עשיר, עטורת פרסים רבים הקשורים לפועלה לקידום מעמדן של נשים. פרופ' ביטון אף הייתה ממקימות  מרכז תמורה לייצוג משפטי של נשים הסובלות מאלימות ומהפליה, ומאז הקמתו היא עומדת בראשו. לצידה בהנהלת המכללה, מכהנות ראש פיתוח תכנה"ל האקדמית – פרופ' ראיסה גוברמן והמנכ"לית - ד"ר אתי גרובגלד. יחד, הן פועלות להסב את תהליכי המעוף והמעשה בתחום המגדרי מטובים מאוד למצוינים ולהפוך את קמפוס המכללה לקמפוס בטוח ברוב מניינו ורוב בניינו.

כיאה למכללה אקדמית הנושאת את דגל השוויון בגאווה, בחזונה ובפרקטיקה הנוהגת בה,  במוסד מכהנת יועצת לנשיא/ה להוגנות מגדרית, הפרופ' שרה זמיר, אשר הקימה לצידה "מועצת החכמות" - ועדה להוגנות מגדרית בה חברים אנשי ונשות סגל.

הסגל אקדמי הליבתי באחוה מונה כ-110 א/נשים והסגל אקדמי שאינו ליבתי מונה כ-260. בחלוקה מגדרית: נשים – כ-240, גברים – כ-130. מתוך כלל חברי וחברות הסגל הבכיר מסתמן יתרון לנשים בדרגות מרצה ומרצה בכיר. על מנת לקדם הגינות מגדרית לכל אורך שדרת שלבי הקריירה האקדמית של הסגל הבכיר, המכללה מעניקה ותמשיך להעניק תשומת לב מיוחדת למניעת תרשים הזרימה המכונה "הצינור הדולף" (Leaky pipeline) המבטא חסמים טכניים ותרבותיים בכל שלבי הקריירה האקדמית הנשית: גיוס וקליטות, שימור וקידום. המכללה פועלת לקדם את הנשים בדרגות הגבוהות ובארסנל שלה מגוון כלים עליהם ידווח מעת לעת. למכללה אף 8 נשים בדרג ניהול ביניים אקדמי מתוך 8 המשרות הקיימות הממלאות תפקידן לעילא. על פי הסוגיה התלמודית "זה נהנה וזה לא חסר"  (בבא קמא, כ, ע"א), הוועדה להוגנות מגדרית עושה ותעשה למען השוויון המגדרי לרווחתם של כל חברי וחברות קהילת המכללה.

ריטריט במחקר ומנהיגות

במסגרת פעילות היחידה וביוזמת הרשות להוגנות מגדרית במכללה, התקיים ריטריט בנושא מחקר ומנהיגות, בו השתתפו עשרות חוקרות הסגל האקדמי באחוה. המשתתפות עברו סדנת נטוורקינג עם תמר אלמוג נוודית ומומחית דיגיטלית, שמעו הרצאה בנושא אתגרים והזדמנויות לנשים מרקע תרבותי שונה מד"ר שמחה גתהון אשת חינוך ומדליקת משואת העצמאות ה-74, גיבשו תוכניות מחקריות לשנה הקרובה והשתתפו בסדנה בנושא תהליכי כתיבה עם ד"ר יופי תירוש משפטנית ואקטיביסטית לקידום ושיוויון מגדרי ומניעת הדקרת נשים. כמו כן, הוצגו מחקרים וחיבורים מחקריים לשיתופי פעולה וסיכמו את הכנס בהרצאתן של פרופ' יפעת ביטון נשיאת האקדמית אחוה ופרופ' שרה זמיר יועצת הנשיאה להוגנות מגדרית בנושא שינויים מערכתיים ופרסונאליים הנדרשים לנשים בהליך הקידום.

הפעילויות שלנו

תוכנית בוסטר

במסגרת אירועי תכנית הבוסטר יצאנו לקבל השראה מעדה מימון פישמן שהקימה את 'עיינות', שהחל כמשק פועלות ב-1930. עדה היא אישה בעלת חזון, ששאפה לעזור בהקמת המדינה, תוך שיתוף מלא של הכוח הנשי בתהליך. בעזרתה של אתי מנדלבאום, אחראית האתר ומדריכת הסיור, הכרנו את המבנה ההיסטורי של משק הפועלות ואת הערכים המרכזיים שליוו את הקמתו, למדנו על בוגרות עיינות שנלחמו, יצרו ולקחו חלק בעיצוב החברה הישראלית, ביקרנו בארכיון הכפר וחווינו מעין 'מנהרת זמן' בחדרה הצנוע של עדה. הסיור אף כלל מפגש עם מנהלת מכינת אדרת וחניכיה בנושא ציונות בת זמננו.
את הבוקר פתחה נשיאת האקדמית אחוה, פרופ' יפעת ביטון עם הרצאתה אודות עדה פישמן מימון כמהפכנית שהקדימה את זמנה בכל הקשור לשיווין מגדרי על כל היבטיו. תרמו רבות למפגש גם פרופ' סמדר בן-אשר, ד"ר רינת כהן, ד"ר יעל ברק לוי וד"ר בלהה פריינטה שהציגו את מחקרי הדגל שלהן באוריינטציה מגדרית.
את הטעם הטוב של התכנים העשירים והמעשירים של היום הזה לוותה גם מסעדת הבית של אתר עיינות LEADUP.

יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים

את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים, נובמבר 2023, החליטה המכללה האקדמית אחוה בראשות הנשיאה פרופ' יפעת ביטון, לייחד לאלימות המגדרית המזוויעה עם פתיחתה של מלחמת שבעה באוקטובר. את המיזם הובילה ויצרה היועצת להוגנות מגדרית, פרופ' שרה זמיר, בעזרת תכנה של בינה מלאכותית (AI).
המיזם כולל אוסף יצירות של סגל אחוה בזיקה לאלימות נגד נשים בשבעה באוקטובר, 2023, באמצעות תכנת AI, ובתקווה לימים טובים יותר.

יום האישה 2024

אירועי יום האישה הבינלאומי, מרץ, 2024, התקיימו בצל מלחמת 'חרבות ברזל'. בין האירועים, הרצאתה של גונדר משנה (בדימוס) שרה פרידמן, לשעבר מנהלת בית הסוהר 'נווה תרצה', שעסקה בחוויית הפיקוד ורגעי הייאוש, הפחד והתקווה בחיי האסירות. יום עיון בנושא 'אלימות מינית בעת מלחמה' בשיתוף 'קרן היאס ישראל' בהשתתפות Monim Haroon נציג הקרן, שנפתח בהרצאה של נשיאת המכללה פרופ' יפעת ביטון על פשעי המין של חמאס במתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, והמשיך בהשלכות ובהיבטים הפסיכולוגיים והחינוכיים של פשעים אלו שסקרו חברי הסגל האקדמי במכללה. ומייצג מרגש שלא שוכח את הנשים החטופות שעדיין נמצאות בשבי החמאס.

עוד נשאו דברים ביום העיון: פרופ' גבי שרייבר על טראומה מינית, חזרתיות וקשירה; פרופ' גבי שפלר על איך ניגשים לטיפול בטראומה שעוצמתה לא מוכרת; ד"ר ריבי פריי על אובדן משולל הכרה בקרב שורדות הפגיעה המינית במלחמה; ד"ר נחמי הכהן בנושא כשפגיעה מינית משמשת טרור, ההתקוממות נגדה הופכת לאומית ועל איך מדינה שלמה למדה לעמוד לצידן של הנפגעות והנפגעים ב-7.10; ד"ר עדנה נהון-קריסטל בנושא מסטרס לחולי בעקבות מעשי האונס ב'נובה' והעדים להם שלא יכלו להושיע; ד"ר רינת כהן כיצד לצמוח ממשבר בעקבות האירועים הטראומטיים של 7.10; ד"ר תהילה שגיא על המשמעות של התייחסות לאלימות מינית נגד גברים ב-7.10; וגב' עידית ג'וס על ההתייחסות של הצוות החינוכי לטריגרים שהתעוררו בעקבות ה-7 לאוקטובר.

יום האישה 2023

במסגרת אירועי יום האישה הבינלאומי אירחנו יחד עם אגודת הסטודנטים/ות במכללה למפגש מרתק ומעצים את שירה איסקוב. שירה, שהפכה להיות סוכנת שינוי חברתי, בשל נסיון הרצח שחוותה מצד בן זוגה לשעבר שיתפה בהרבה אומץ את הסגל והסטודנטים/ות בסיפורה האישי המרגש, ובמאבקיה העיקשים להשיג צדק לנשים נפגעות, הסובלות מרדיפת בן הזוג לשעבר גם מתוך הכלא. שירה היא אישה אמיצה שהעבירה את הבושה לצד של העבריין האלים, סירבה להסתתר, ועם הרבה כח וגאווה מייצרת שינוי עבור נשים בכלל.
במעמד זה גם הצגנו סרטון ובו זווית מגדרית בתחומי חיים שונים שהכינו נשות ואנשי הסגל האקדמי שלנו, במכללה האקדמית אחוה. כך למשל בתחום דיני הפיצויים בישראל, בהם לא התקיימה הכרה בגין נזקי הטראומה של נפגעות תקיפה מינית, גיבשתי במחקריי מנגנון פיצוי לנזקים אלה, וכתוצאה מכך, לכל נזקי הטראומה שנגרמים מפגיעה בזכויות אדם. כלומר, הזווית המגדרית עזרה לכולנו. גם בתחום של חקר המוח, הזווית המגדרית מעודדת אותנו לחשוף ילדים/ות למגוון התנסויות בפעילויות ובכך מתאפשר להם להתפתח ולפרוח (ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"לית המכללה); בתחום של השכלת נשים בחברה הבדווית, הזווית המגדרית מעצימה אותן ותורמת לעצמאותן האישית והכלכלית (ד"ר סאלים אבו ג'אבר, ראש המחלקה לשפה וספרות ערבית); בתחום שיקום ילדים/ות הסובלים מ-CP מחקרים המליצו לקלינאיות תקשורת לקחת בחשבון את הזווית הטיפולית של האם דווקא בבניית תכנית טיפולית מדויקת יותר (ד"ר ריבי פריי, פסיכולוגית ומתמחה בשיקום ילדים).
בתפקידי כנשיאת המכללה האקדמית אחוה, האישה השנייה בלבד בין יתר המכללות האקדמיות בישראל (שאינן מכללות לחינוך) אני מבינה את הזכות והאחריות עליי מתוקף מעמד זה. החשיבות של ייצוג נשים באקדמיה וקידומן של נשים לעמדות הנהגה היא קריטית לנו כחברה, ובפרט בתוך המסגרת האקדמית, המהווה כלי מרכזי לצמצום פערים. לצידן של נשות סגל נשי אקדמי ומנהלי במכללה, ויחד עם הסגל הגברי השותף שלנו, אני פועלת ליצירת מרחבי הזדמנויות וקידום של נשים באמצעות תוכניות שונות ומגוונות במכללה.
בכל שנה ביום זה, איחוליי הם שבשנה הבאה נהיה צעד אחד נוסף קדימה בקידום חזון השוויון המגדרי, שכאמור, הוא חזון שוויון לכולנו כחברה.