פרופ' יורם בילו, אנתרופולוג בינלאומי וחתן פרס ישראל, מצטרף לסגל האקדמי במכללה האקדמית אחוה במטרה לתת לסטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות כלים ותובנות על מחלות נפשיות תלויות תרבות. במילה אחת - מרתק
עם הצטרפותו של פרופ' יורם בילו לסגל ההוראה בתכנית לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות, יזכו הסטודנטים לקבל הצצה מעט אחרת אל המחלות הנפשיות המוכרות בספרות הרפואית. בדרכו המיוחדת מסביר פרופ' בילו, כיצד הפרעות אלו תלויות בתרבות ממנה הגיע האדם הסובל, מהי ההיסטוריה של אותה הפרעה, אילו השלכות יש לה, וחשוב מכל - כיצד ניתן לטפל בה.
פרופ' בילו הינו חלוץ בתחום האנתרופולוגיה הפסיכולוגית בארץ וחתן פרס ישראל בחקר הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. מחקריו בקרב יוצאי צפון אפריקה וקהילות החרדים פתחו צוהר להבנת מנהגיהן ואמונותיהן של קהילות אלה, ובעיקר תרמו להבנת חשיבותם הפסיכולוגית והפסיכיאטרית, הן בכל הנוגע למצוקותיו של הפרט והן בכל הנוגע למצוקותיה של הקהילה. הם הובילו לשינוי תודעתי בתחום זה וזכו להכרה בינלאומית. עוד ידוע פרופ' בילו כפורץ דרך גם בתחום האתנו-פסיכיאטריה ופסיכולוגיה רגישת תרבות.
בשנת הלימודים תש"פ נפתח לראשונה בארץ תואר שני בפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות במכללה האקדמית אחוה. נחיצות המסלול החדש היא תוצאה של הטרוגניות חברתית ותרבותית המאפיינת את החברה בישראל, שכן היא כוללת קבוצות וקהילות בעלות מאפיינים תרבותיים ייחודיים (המגזר הערבי, הקהילה אתיופית, האוכלוסייה החרדית, הקהילה הלהט"בית ועוד). בשל שיעור נמוך של פסיכולוגים מקרב קבוצות אלו, ובשל היעדר נגישות תרבותית (שפה, ידיעת הנורמות, יכולת גישור ועוד), אוכלוסיות אלו אינן מקבלות את שירותי בריאות הנפש שלהן הן זקוקות.
התכנית החדשנית והיחידה מסוגה בארץ נועדה להקנות לבוגריה את התשתית התאורטית ואת הכלים הנדרשים לעבודה טיפולית ואבחונית בקרב קהילות בעלות מאפיינים תרבותיים ייחודיים, בד בבד עם אלה הרלוונטיים לאוכלוסייה הכללית בישראל על כל גווניה.
"התכנית באה למלא חוסר גדול ונורא", מסביר פרופ' בילו. "אלמנטים תרבותיים מעצבים לא אחת את נפשו של האדם וכדי לטפל בו בצורה המיטבית ביותר עליך, כמטפל, להכיר את השפה שלו במובן הרחב של המילה. בתום התכנית נוכל להכשיר מטפלים שמעורים בתרבות של המגזרים השונים, של האחר, של הפריפריה ושל אלה שנפלו עד עתה בין הכיסאות. מדובר בהצדקה מעשית ומוסרית מאין כמותה".
הדוגמה המובהקת יותר דרכה ניתן להסביר ולהראות את חשיבותה של התכנית היא הרצאתו של פרופ' בילו במסגרת הסמינר של פסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות. בהרצאתו 'שובו של הדיבוק: חייה, מותה ותחייתה של מחלה תלויית-תרבות' יעסוק פרופ' בילו במחזה הראשון וגם החשוב ביותר שעלה בתיאטרון הלאומי. המחזה מציג בחור ישיבה שמאוהב בבתו של הגביר. כשמתברר לו שתינשא לאחר הוא מת, אך נשמתו נאחזת כדיבוק בגופה שלה. אביה מביא אותה אל צדיק כדי שירפאה ובעת גירוש הרוח מתברר סוד אפל מן העבר. אלא שעל אף הסיפור המפורסם, לא הרבה יודעים כי הוא עוסק בתופעה 'אמיתית' - סוג של מחלה תלויית תרבות.
"הדיבוק הוא בעצם ישות על טבעית שחוזרת מעולם המתים, חוברת לגוף האדם, משתלטת עליו ומפעילה אותו כאשר הוא מנותק מהזהות שלו", מסביר פרופ' בילו. "בעגה הרפואית מדובר במחלה פסיכיאטרית, דיסוציאטיבית הגורמת לנתק בין האדם לאישיותו. מעין איחוז (possession). אולם, יש לה גם אופי תרבותי-ייחודי שצמח מתוך העולם היהודי. במקרה זה לא ניתן להסביר את הדיבוק מבלי להסביר את האמונה בגלגול נשמות. אם עד אז ידענו שהדיבוק נכנס מגופו של המת אל גוף אדם חי, בתוספת המאוחרת יותר אנחנו מגלים שהיא יכולה להיות גם של אדם חי שנכנסת לתוף גופו של אדם חי אחר".
את הרצאתו מחלק פרופ' בילו לשלושה חלקים. החלק הראשון מדבר על חיי המחלה - ההיסטוריה של ההפרעות הנפשיות, הרגע בהן נולדו ונעלמו וכיצד ניתן להסביר אותן בנסיבות תרבותיות. החלק השני ידבר על חיי המחזה - הזיקה שבין ההצגה לתופעה ההתנהגותית והאם הזינו אחת את השנייה. ובחלק השלישי תתקיים סקירה על שובו של הדיבוק - כיצד בחלוף השנים נעלמה המחלה מהזירה הציבורית ואיך מסוף שנות ה-90 ועד היום, עם כל הטכנולוגיה המתקדמת והעולם החדש, היא חזרה לכותרות ומדוע. לצורך כך ישתמש פרופ' בילו בקייס סטאדי ויסביר דרך המקרה מה יכול פסיכולוג או אנתרופולוג ללמוד מכך ואילו תובנות חדשות הוא יכול להסיק על התופעה כעת, כשהוא יכול גם לראות אותה בחי ולא רק לקרוא עליה בספרים.
הרצאתו של פרופ' בילו, כאמור, מתקשרת לקורס 'העיצוב התרבותי של ההפרעות הנפשיות' אותו יעביר לסטודנטים בתכנית לפסיכולוגיה קלינית רגישת תרבות. קורס שיעסוק בהתערבות של התרבות בעיצוב הצורות של ההפרעות הנפשיות השונות, כגון אנורקסיה, דיכאון, סכיזופרניה ועוד. וכן, ייתן כלים מושגיים המסבירים התערבות זו.
"אנחנו לוקחים סוף-סוף ברצינות ובתשומת הלב הראויה את ההשפעות התרבותיות כדרך שבה אנשים מבטאים את המצוקות שלהם ומלמדים כיצד ניתן לטפל בהן", מסכם פרופ' בילו. "מדובר בתכנית בכלל ובקורס בפרט שהינם ייחודיים וחלוצים בתחום זה".
