טקס פרידה מהמרצים הפורשים לשנים תשע"ז-תשע"ח

ביום חמישי 4.10.2018 התקיים במכללה אירוע חגיגי לסגל האקדמי, אשר הוקדש בחלקו לפרידה מהמרצים הפורשים בשנים תשע"ז-תשע"ח.

ראוי לו לארגון המכבד את עצמו, כי ידע לכבד, להעריך ולהוקיר את עובדיו בעת עבודתם בו ובעת פרישתם ממנו. הידע הארגוני והניסיון הרב שצברו כל אחד מהפורשים הוא עצום. כל אחד מהפורשים השקיע במכללה האקדמית אחוה שנים רבות של עבודה, לא פעם על-חשבון זמנם הפרטי, זמן המשפחה ותוך הקרבה ורצון לתת. אנו מקווים שלצד הנתינה, עמדה גם זכות הקבלה ובמבט לאחור, ההשקעה השתלמה. בזכותם, בזכות פועלם האקדמי עומדת היום המכללה האקדמית אחוה חיה נושמת ומתחדשת.

 

האירוע שערכה המכללה לכבוד הפורשים, הוא אירוע שהשמחה והעצב משמשים בו יחדיו: שמחה- בגלל שלכל אחד מהם יהיה מעתה יותר זמן ופנאי ליהנות מהחיים, מהמשפחה ומהתחביבים, להגשים חלומות שתמיד אמרו "רק כשנצא לפנסיה יהיה לנו זמן לעשות את זה..." ועצב- בגלל פרידה מחברים טובים, שתרומתם למכללה לא תסולא בפז והינם נוף מקום העבודה שלנו. פרידה שכזו כמובן יוצרת לא מעט געגועים.

אנו מקווים לראות את כל הפורשים באירועים השונים שהמכללה מקיימת ומצפים שימשיכו להיות חלק גם ב'עתיד' של המכללה.

 

פרופ' יוסף גרנות שימש כמרצה בתחומי הביוכימיה והביולוגיה של התא, וכיהן כדיקן בית הספר למדעים בשנים תשע"ו-תשע"ז.

כמו כן, הוא פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת בן גוריון והיה בין ראשוני המחלקה למדעי החיים באוניברסיטה זו. בין התפקידים בהם כיהן: ראש המחלקה למדעי החיים ויו"ר ועדות הוראה ותלמידי מחקר במחלקה.

 

פרופ' אלינער ברקת שימשה כמרצה בכירה במכללה האקדמית אחוה ובמכללה האקדמית ספיר. עמדה בראש המחלקה ללימודים רב תחומיים במדעי הרוח והחברה, ובראש החטיבה להיסטוריה במכללה.

 

ד"ר ריטה מוזס קוך היא ביוכימאית מומחית בהנדסה גנטית וחוקרת פעילה באוניברסיטה העברית. באמתחתה מספר רב של פטנטים בתחום ההנדסה הגנטית לרבות: ביניהם, צמח מהונדס המפריש חומר אנטי פטרייתי (קוטל פטריות שורש ופטריות באדם); גן מהונדס בתוך צמח המייצר פלסטיק מתכלה; וגילוי הוירוס הגורם להיעלמות הדבורים בעולם.

ד"ר מוזס קוך לימדה בחוג להוראת המדעים במכללה האקדמית אחוה במשך 35 שנה והעמידה דורות של מורים שהתמחו בהוראת המדעים והוכיחו יכולת אקדמית גבוהה בתחומי הביולוגיה, הכימיה והביוכימיה. ד"ר מוזס קוך שילבה בהוראה ידע אקדמי ופרקטי עדכני אותו צברה כחוקרת. בהנחייתה התנסו הסטודנטים במעבדות שכללו הנדסה גנטית, מודל אותו אימץ על-ידי מכון דוידסון במכון ויצמן למדע.

בנוסף, פיתחה ד"ר מוזס קוך את הקשר בין החוג למדעים לבין מפעלי תעשיה מתקדמים. היא קידמה את ההוראה בחוג ועדכנה אותה בהתאם לתגליות המדעיות העדכניות, באופן שהשפיע במישרין על עדכון התוכן והידע הפדגוגי החדשני של סגל המרצים ושל הסטודנטים.

בזכות ההכרות הקרובה שלה עם המתרחש במעבדות המחקר בארץ, כללו ימי העיון של החוג הרצאות של בכירי המרצים בתחומם. היא הקדישה עצמה בצניעות וללא לאות לסטודנטים, ופעלה ללא פשרות כדי לקדם אותם.

 

ד"ר לאה ברץ היא משוררת, סופרת, חוקרת, מרצה בחוג לספרות ומדריכה פדגוגית. היא הגיעה למכללה לאחר שצברה ניסיון של שנים בתחום ההוראה ולימדה במכללה למעלה משני עשורים. עד היום מורים רבים בבתי הספר מודים לה על ההערות הבונות והמשובים המדויקים.

ד"ר ברץ עסקה במחקר יחד עם מרצים נוספים במכללה תוך שיתוף פעולה פורה. כאשת תרבות אמיתית היא קראה ראשונה את הספרים החדשים, ביקרה בהצגות וראתה סרטים שרק עלו לאקרנים. ניתן היה להתייעץ איתה בכל נושא ספרותי ואחר, היא הייתה הרוח החיה בשיח ובמפגש הרעים במכללה.   

 

ד"ר ניצה שחר לימדה בחוג ובמסלול לחינוך מיוחד במשך שנים רבות. עיקר הוראתה בא לידי ביטוי בהוראת הפדגוגיה, והליווי בעבודה המעשית בשנת ההכשרה השלישית של הסטודנטים.

ד"ר שחר דאגה לבסס בקרב הסטודנטים את החזון האישי של כל אחד כמורה וכמחנך במדינת ישראל, ונתנה להם את הכלים לבחון את עמדותיהם ואמונותיהם, בהקשר להוראה בכלל והוראה בחינוך המיוחד בפרט.

תרומתה להכשרת המורים בחינוך המיוחד הייתה משמעותית ועזרה רבות בהשתלבות הבוגרים במסגרות החינוך השונות ובלימודיהם לתארים מתקדמים בחינוך.

 

אפרת מנור לימדה במסלול לחינוך מיוחד כחלק מצוות המדריכים הפדגוגים. היא הייתה שותפה לתהליך הכשרת המורים בשנה הראשונה ללימודים, ותמכה בתהליך בניית הבנת תפקיד המורה של כל אחד מהלומדים, תוך התייחסות לאישיותו של כל סטודנט בשילוב תהליכי החינוך וההוראה הנדרשים בחינוך המיוחד.

בנוסף, עם סיום לימודיהם, ליוותה מנור את הבוגרים בסדנאות הסטאז' המיועדות למורים בשנת עבודתם הראשונה. תרומתה להכשרת המורים בחינוך המיוחד הייתה משמעותית ובאה לידי ביטוי במישורי ההתפתחות האישית של הלומדים.

 

ד"ר אתי גלעד, הובילה במקצועיות וחריצות את קורסי המורים החונכים, הנחתה במשך שנים מתמחות וליוותה אותן בשנתן הראשונה באהבה במקצועיות ובחום רב. את לימודי התואר שלישי עשתה ד"ר גלעד בארה"ב והיא בעלת Ph.D. בחינוך הגבוה.

במכללה הקימה ד"ר גלעד את המכון לחקר המגדר ועמדה בראשו למעלה מעשור. במקביל לעבודתה במכללה, היא עסקה בנושאים רבים ומגוונים במסגרת משרד החינוך ואף הייתה חלק ממטה 'מחר 98'.

בשנים האחרונות, מעבר להיותה מרצה בבית הספר לחינוך ובבית הספר לתארים מתקדמים, שימשה כרכזת אקדמית של הסדנאות להכשרת מורים, חונכים ומורים מלווים.  

נושאי המחקר העיקריים שלה התמקדו במגדר ובחינוך, מנהיגות נשית, תהליכי שינוי במערכת החינוך, יזמות חינוכית, חינוך רב-תרבותי, הכשרת מורים, התמחות בהוראה, מורים חדשים ופיתוח מקצועי של מורים.

בנוסף למחקריה האקדמיים הרבים, הוציאה ד"ר גלעד לפני כעשור ספר מתכונים מרהיב 'המטבח הקוצ'יני' ובו שזורים מטעמי העדה הקוצ'ינית לצד סקירה נרחבת של קהילת יהודי קוצ'ין ומאפייניה. את המתכונים היא אספה מבית הוריה ומקרובי משפחתה הפזורים ברחבי הארץ. על הספר סיפרה כי, "זה שיגעון שנובע מתפקידי באקדמיה. הכל צריך להיות רציני ומעמיק, ולכן ידעתי שיהיה עליי לערוך תחקיר רציני - לא סתם לכתוב כמה מתכונים".

 

במהלך שנות עבודתה במכללה התאפיינה ד"ר גואר במסירות ואיכות הוראה בלתי מתפשרת. תמיד נכונה לעזור ולסייע בהכנת חומרים, סיוע לסטודנטים ובכל מה שהתבקש.

גואר לימדה סטודנטים רבים במכללה, הכשירה מורים ומחנכים, פעלה בצורה מרשימה כדי להביא להישגים של תלמידיה, והכל מתוך סבלנות ואכפתיות מרשימים. היא פעלה ללא ליאות וביצעה את שהיה צריך מעל לכל המצופה, עד פרישתה לגמלאות. מעשיה מדברים בעד עצמם.

 

ד"ר חלייחל ח'דרה לימדה במגזר הבדואי במהלך שנים רבות, כשאת עבודתה עשתה מתוך אכפתיות ושליחות. היא הייתה שותפה פעילה בבניית תכנית ל-B.Ed. בתחום המדעים והחברה הבדואית, והוכיחה במהלך עבודתה השתלבות מצוינת עם הסגל האקדמי ופיתחה קשרי חברות עם רבים מהם. יכולתה של ד"ר חלייחל להביא לרמת הישגים גבוהה בקרב תלמידיה ראויה להערכה.

 

ד"ר דיאנה ערד הייתה מרצה בכירה לפסיכולוגיה והכשירה דורות של מורים ומחנכים במשך שנים ארוכות. את עבודתה כמרצה עשתה באחריות, ברצינות ובצורה שמעוררת הערכה. תרומתה למכללה ולקידומה ראויים לשבח.

ד"ר ערד ניחנה בתבונה ובחוכמה, ותלמידיה הרבים הפכו במשך השנים למעריציה. עצותיה החבריות לאורך כל הדרך עזרו למכללה לנווט את הספינה על פני הגלים, כאשר רוחות עזות ומשברים איימו להטילנו אל הסלעים, ואנו מוקירים ומעריכים את תרומתה רבת השנים למכללה.

 

אדיבה ערפאת החלה את עבודה במכללה בשנת 1994 כמרצה ומדריכה פדגוגית. אדיבה, כשמה כן היא, מרצה חרוצה, מסורה לתפקידה ומשקיעה רבות בהנחיית הסטודנטיות שלה. כאשר התחילה המכללה להכשיר גננות ומורים מוסמכים בחברה הבדואית בדרום מונתה אדיבה ערפאת למרצה ולמדריכה הראשונה מהמגזר הבדואי במכללה.

במהלך שנות עבודתה במכללה, אדיבה הוכיחה בצורה הטובה ביותר מצוינות בהוראה, בהנחיה ובהדרכה הפדגוגית בבתי הספר, בגנים ובסדנאות דידקטיות וסטאז' במכללה. כמו כן, אדיבה הוכיחה שיתוף פעולה ועבודת צוות עם המרצים משני המגזרים, המדריכים הפדגוגים, סגל ההוראה והסטודנטים בתכניות ההכשרה במכללה.

מאז שהחלה אדיבה את הקריירה האקדמית שלה בהוראה ובהדרכת סטודנטים במכללה, היא  נרתמה למספר משימות ופרויקטים חינוכיים במסלול הבדואי, ימי עיון וכנסים בתכנית ההכשרה לבית הספר היסודי וגננות. זאת ועוד, אדיבה נרתמה להיות יועצת לסטודנטים מהמגזר הבדואי במכללה במהלך שנות עבודתה עד לפרישתה מהמכללה, למען קידום החינוך בחברה הבדואית בפרט ובחברה הישראלית בכלל.

אדיבה מילאה את תפקידיה השונים בכל שנות עבודתה במכללה בצורה הנאותה ביותר. יחסיה עם עמיתיה לעבודה היו מצוינים ותרומתה החינוכית-פדגוגית לחברה הבדואית הייתה עצומה.

 

ג'יי הורוויץ עבד במכללה כ-17 שנה ביחידה לתקשוב הוראה ולמידה שעוד בתחילת הדרך נקראה 'המכון ללימודים מקוונים'.

עבודתו באה לידי ביטוי בסיוע למרצים, בבניית קורסים מקוונים, בהכוונה פדגוגית וטכנולוגית וביצירת קורסים מקוונים מיטביים שבהם הטכנולוגיה משרתת את הפדגוגיה. בנוסף, הורוויץ סייע והדריך מרצים בעיצוב ובניית אתרים מלווי קורס. ניסיונו הרב ומקצועיותו בשילוב יחסי אנוש טובים הביאו מרצים רבים לדפוק על דלת חדרו וליצור עמו קשר בכל שעות היממה.

לאורך כל שנות עבודתו הקפיד הורוויץ להתעדכן בספרות מקצועית, היה בקשר מתמיד עם עמיתים במוסדות אקדמים בארץ ובחו"ל, הכיר היכרות מעמיקה עם מערכת ה-moodle וכלים תקשוביים חיצונים. מומחיותו הובילה לייעוץ עדכני ומקצועי למרצים.

בין עיסוקיו הרבים ניתן למנות את פורום ראשי תחום תקשוב במכון מופ"ת שבו השתתף שנים רבות, ובשנים האחרונות אף ניהל את הפורום בהצלחה.

 

ד"ר יוספה אייזנברג שימשה במשך למעלה מ-20 שנה מדריכה פדגוגית במכלל, במסלול לחינוך המיוחד. בנוסף היא כיהנה כראש המסלול.

ד"ר אייזנברג תרמה רבות מדעותיה ומניסיונה בחינוך המיוחד בכלל, ובסוגיה של שילוב ילדים חולים במחלות כרוניות מסכנות חיים בפרט. על כך גם כתבה את הדוקטורט שלה ואת ספרה.

לאורך כל שנות עבודתה הקפידה ד"ר אייזנברג על דייקנות, קשר טוב עם עמיתיה ותלמידיה. היא העמידה דור של אנשי חינוך מיוחד שעד היום מיישמים את משנתה הסדורה.

 

ד"ר אסתר קלינצקי הייתה הראשונה שהקימה את האפיק הייחודי לקבלת יוצאי אתיופיה, והייתה ראש תכנית יוצאי העדה במכללה.

במהלך תפקידה הובילה ד"ר קלינצקי מסע לאתיופיה, ויחד עם הסטודנטים חוותה גם דרך הידיים והרגליים את אשר יש לארץ ייחודית זו להציע, ממנה הביאו עולי אתיופיה מסורת ענפה ומכובדת.

ד"ר קלינצקי אף עזרה לסטודנטים בתוכנית להתחבר לשורשי התרבות האתיופית, במקביל להשתלבותם בחברה. מעבר להיותה יועצת של המכללה לא מעט שנים, חקרה ופרסמה ד"ר קלניצקי מאמרים בתחום רב תרבותיות, מגוון, מיעוטים ואף הוציאה לאור ספר בשם 'מסעות של תקווה'. כמו כן, היא הנחתה סדנאות ועבודות גמר לתואר שני ולפני כשנתיים נבחרה למרצה מצטיינת. על כך ועל דברים רבים נוספים סגל המכללה יחד עם הסטודנטים הרבים, מודים לה.