אהובה כהן
סיפור קין והבל כתשתית להבנת הסיפור ״דרך הרוח״ של
עמוס עוז
תארנים
יחסי - אבות ובנים, יחסים בין אחים, סיפורי קין והבל.
בסיפור ״דרך הרוח״ מהווה הסיפור המקראי על קין והבל תשתית עומק סביבו נטווית התמטיקה והפואטיקה. לפיכך תיאור עקבי של הרמיזות למיתוס זה עשוי להאיר את הסיפור מזוויות שונות. הגישה לטקסט הספרותי נשענת על שתי מתודות עיקריות, המתודה הסטרוקטורליסטית המבקשת למצוא ביצירה מבני-עומק הבנויים על צירוף בינארי של ניגוד והקבלה, והמתודה האינטרטקסטואלית המוצאת שהטקסט הספרותי מקיים דיאלוג עם טקסטים קודמים לו.
העיון בסיפור ״דרך הרוח״ בזיקה לסיפור קין והבל מעלה, שעלילת הסיפור מציגה את הצורך של הבנים לזכות בהכרה ובהערכה מצד האב, בדומה להגשת המנחות בסיפור על קין והבל. בדומה לסיפור קין והבל מגיעים האחים בסיפור ״דרך הרוח״ לכלל יריבות ולגילוי אלימות ביניהם המוביל למוות. יריבות זו נובעת מרגש של קנאה בין האחים על רקע היחס המפלה ביניהם. הרמיזה לדמותו של האדם הראשון בדמות האב ב״דרך הרוח״ מבליטה את קווי אישיותו ואת התנהגותו, אך גם מציגה אותו באור אירוני. הציפיות הגבוהות של האב מבנו בסיפור ״דרך הרוח״ דומות לציפיות מקין בסיפור המקראי, והן שגורמות לנפילתו ולמותו.
העיון בסיפור ״דרך הרוח״ בזיקה למרכיבי הסיפור המקראי על קין והבל מעלים את אמצעי העיצוב המרכזיים במרקם היצירה, ההקבלה והניגוד. ההקבלה והניגוד מצויים בעיצוב הדמויות, ביחסים ביניהם, בעיצוב העלילה ובהתפתחותה. מרכיבי הסיפור המקראי מעלים גם את רשת המוטיבים המרכזית בסיפור הנותנים ביטוי לנושאי היצירה ולממד האידיאי.
מעוף ומעשה מסי 10, תשס״ה- 2004
