הבדלים ערכיים בין תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי דתי, בשאלת פשרות השלום

מחבר/ים: 
ד"ר שרה זמיר
עמודים: 
63-74

ד״ר שרה זמיר הבדלים ערכיים בין תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בשאלת פשרות השלום

תארנים פשרת שלום, ערכים יהודיים, ערכים אוניברסליים.

תקציר

מטרתו של מחקר זה הייתה לאתר הבדלים בין תלמידי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בנוגע לסוגיות העוסקות בפשרות השלום. מן הממצאים עלה, כפי שהנחנו בהשערת המחקר, שבמצבים של קונפליקט ערכי בשאלת פשרות השלום נטו תלמידי הממ״ד להעדיף את הערכים היהודיים על פני הערכים האוניברסאליים, שבמחקר זה יוצגו על ידי הרעיון של שלום בכל תנאי; אפשר להסביר ממצא זה במתח הקיים בקרב אוכלוסייה זו בין ציוויי התורה הנוגעים ליישובה של ארץ-ישראל ולאתריה הקדושים לבין ההסדרים המדיניים העלולים לסתור ציוויים אלה. מבוא חוק החינוך הממלכתי תשי״ג יועד לנתק את החינוך מזיקתו המפלגתית. עם זאת הוא שימש יסוד תחוקתי לחלוקה דו-מגמתית בחינוך הממלכתי המעניקה מעמד שווה לזרם הכללי ולזרם הדתי. החוק קובע כי ״חינוך ממלכתי״ פירושו חינוך הניתן מאת המדינה על פי תכנית לימודים שנקבעה לפי חוק זה, ללא זיקה לגוף מפלגתי, לעדה, או לארגון אחר מחוץ לממשלה. חינוך זה נתון לפיקוחו של השר או לפיקוחו של מי שהוסמך על ידו. ״חינוך ממלכתי-דתי״ פירושו ״חינוך ממלכתי״, אלא שמוסדותיו הם דתיים לפי אורח חייהם, לפי תכנית לימודיהם ולפי מוריהם ומפקחיהם״. על החינוך הממלכתי-דתי לשרת את הציבור המעוניין בחינוך דתי על גווניו, הן מבחינת השתייכותו המפלגתית והן מבחינת ציפיותיו הדתיות (ספר החוקים, 131, אלול, תשי״ג). בעקבות חוק החינוך הממלכתי ותקנותיו הוענקו לחינוך הממלכתי-דתי סמכויות אוטונומיות והוקם במשרד החינוך והתרבות ״אגף החינוך הדתי״.

מעוף ומעשה מסי 11, תשס״ו-2005