המרכז לנוירופדגוגיה

נעים להכיר: נוירופדגוגיה

מה קורה במוח של התלמידים שלנו כשהם לומדים וזוכרים, מרגישים ומחליטים? ממה נובעת המוטיבציה? והאם אפשר ללמד בצורה חכמה יותר? הכירו את הנוירופדגוגיה, תחום חדש המחבר בין מדעי המוח לחינוך.
נוירופדגוגיה היא מדע, המשלב ידע מכמה דיסציפלינות: פדגוגיה ודידקטיקה, פסיכולוגיה וכמובן - חקר העצב והמוח (neuroscience), החשיבה, הזיכרון, ההתנהגות והלמידה - כל אלו מתרחשים כתוצר של הפעילות המוחית, כשהקשב והרגשות קשורים בהם בקשר אמיץ. הלמידה היא יצירת שינוי במערך הפונקציונלי העצבי של המוח, כלומר שינוי באופן שבו תאי העצב (הנוירונים) מתקשרים אחד עם זולתו, מחזקים קשרים קיימים ויוצרים קשרים חדשים. כאשר, ההוראה מכוונת ליצור למידה, שהיא אחד מתפקידיו העיקריים של המוח, והנוירופדגוגיה מכוונת לשמש בסיס ידע ומסגרת מושגית לעבודה חינוכית משופרת.

מטרתה המרכזית של הנוירופדגוגיה היא לגבש, להציע וליישם שיטות ודרכי למידה, המבוססות על הרעיון, שלפיו למידה אפקטיבית יכולה להתרחש כאשר ההוראה נעשית בהתאמה לתהליכי עיבוד המידע במוח. הנוירופדגוגיה מבקשת לפתח ולהפעיל בכיתה ובבית הספר מודלים של הוראה ותהליכים ייחודיים של תפקודים קוגניטיביים כמו למידה, זיכרון, שפה, רגשות, קשב, יצירתיות, פונקציות מנהליות, תכנון, קבלת החלטות והתנהגות חברתית, וכל אלו בהלימה, ככל שהדבר אפשרי, עם האופן שבו המוח מעבד מידע

הקמת מרכז לנוירופדגוגיה באקדמית אחוה

באקדמית אחוה הוקם מרכז לנוירופדגוגיה, שמטרתו להציע דרכים לחשיפת מערכת החינוך לדיסציפלינות מדעיות שונות, שהעיקרית בהן היא הנוירופדגוגיה. הכוונה היא ליישם את ממצאי המחקר בתחום מדעי המוח והעצב והפסיכולוגיה הקוגניטיבית בעבודה החינוכית בכיתה, בהכשרת מורים ובכל הקשור בחינוך התלמידים, בהקניית ערכים, בפיתוח כישורים ובהעלאת ההישגים הלימודיים. במסגרת המרכז גובש, בהובלתו של צוות מומחים בתחום הפסיכולוגיה, הפדגוגיה וחקר המוח, מודל ייחודי לחקר ההוראה והלמידה, שמתבסס על ממצאי חקר המוח, הקרוי 'מודל אחוה לנוירופדגוגיה'. מודל אחוה לנוירופדגוגיה, מתמקד בתהליכים ההוראתיים של המורים והלימודיים של התלמידים, על-ידי יישום ממצאי חקר המוח להשבחת ההוראה והלמידה. המומחים מציגים בפני אנשי החינוך מידע ביולוגי-נוירולוגי-פסיכולוגי רלבנטי, ואנשי החינוך מציעים יישומים אפשריים במידע זה. הדיאלוג שמתפתח במערכת היחסים הייחודית הזאת מאפשר העצמה הדדית.

המרכז לנוירופדגוגיה פועל גם למלא את צורכי מערכת החינוך בהכשרת אנשי מקצוע בתחום מדעי המוח והחינוך ברמה אקדמית תיאורטית ויישומית. לפיכך, מתקיימים באקדמית אחוה קורסים בנוירופדגוגיה למורים שלומדים לתואר שני בתוכניות למינהל מערכות חינוך, חינוך מיוחד והוראת המתמטיקה. בקורסים אלה הסטודנטים נחשפים לעדויות מתחום חקר המוח, הקשורות בלמידה, ברגשות, בתהליכי הזיכרון ובעיבוד המידע, וזאת בהקשר להוראה ולשיפור הלמידה. אנשי חינוך ובוגרים מהמסלולים השונים שעברו הדרכה במכללה במהלך השנים, דיווחו על תרומתו הגדולה של הידע היישומי שרכשו בשדה החינוכי.

תפקידו של הנוירופדגוג במערכת החינוך

עם פתיחתו של תואר שני בנוירופדגוגיה באקדמית אחוה, שמנו למטרה להרחיב ולהעמיק את המודעות לנוירופדגוגיה בקרב המתכשרים להוראה, להקנות להן ולהם מושגי יסוד ותהליכים יישומיים בהוראה, הנשענים על ממצאי חקר המוח, ולסייע בהגדרת תפקיד חדש במערכת החינוך – נוירופדגוג. הנוירופדגוגים יהיו חברי סגל בבית הספר, שיפעלו לקיים קשר שוטף בין מחקרי המוח והעצב ויישום ממצאיהם בשדה החינוך. הנוירופדגוגים ייזמו שיתופי פעולה בין אנשי מחקר בתחומי הנוירופסיכולוגיה וחקר המוח, הנוירוקוגניטיבי והחינוכי ובתחום תכניות הלימודים, קלינאים (מאבחנים) ומחנכים, שיניבו תשתית ראויה ליישום מוצלח של המחקר המדעי בתחום חקר המוח. הם או הן יפעלו להדריך ולכוון את המורים בבית הספר לשפר את הוראתם ולהעצים את יכולותיהם לטפל בפתרון בעיות העולות בניהול הכיתה והטיפול בתלמידים.

לערך נוירופודגוגיה בוויקיפדיה 

תואר שני בנוירופדגוגיה

הניסיון שנרכש באקדמית אחוה בתחום הוראת הנוירופדגוגיה, וחווֹת הדעת שהתקבלו מבוגרי הקורסים שנלמדו במכללה במשך השנים, הצביעו על הצורך להמשיך ולפתח את הנושא ולבנות תכנית לימודים לתואר שני (M.Ed) בנוירופדגוגיה.

המרכז לנוירופדגגיה - תוכנית לתואר שני

הפורום המקצועי של המרכז

חברי הפורום המקצועי של המרכז לנוירופדגוגיה מונים ממיטב המרצים והמומחים בתחום

חברי הפורום המקצועי של המרכז לנוירופדגוגיה

הבלוג שלנו

מאמרים, טורי דעה וכל מה שחשוב לדעת

פרופסור יצחק פרידמן

ראש המרכז - פרופ' יצחק פרידמן

פרופ' יצחק פרידמן הוא ראש התוכנית ממובילי הקמת התוכנית לתואר שני בנוירופדגוגיה באקדמית אחוה. לשעבר בכיר במשרד החינוך, מנהל מכון סאלד וחוקר בכיר בו. מתמחה בנוירואנטומיה רפואית ונוירופסיכולוגיה, פסיכולוגיה קלינית וארגונית בחינוך, פסיכומטריה, הערכה ומדידה. לימד בבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ובמחלקה לפסיכולוגיה קלינית בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק.

ללמוד חכםיותר

עקרונות הלמידה על פי הנוירופדגוגיה

ידע חדש מתחבר לידע ישן

המוח אינו מעבד ביעילות מידע 'על ריק', אלא מעבד מידע חדש על בסיס ידע קיים. למידה יעילה מתרחשת נדבך על גבי נדבך, כמו סולם. לדוגמה 1. יצירת הבסיס העובדתי למידע החדש 2.יצירה והקנייה של מושגים וכלי חשיבה 3.יצירת קישורים בין העובדות והמושגים, להבנה וליצירת עולמות ידע חדשים שיהיו מעוגנים במציאות

המוח זקוק לעיגוני-ידע לצורך קידוד, קליטה ועיבוד של מידע חדש

אנלוגיות, הקבלות והשוואות קושרת מידע חדש למידע שקיים כבר בתודעה. הוראה נכונה מצביעה על הקשרים הישירים והעקיפים שבין המידע החדש שזה עתה נלמד לבין נושאים או תחומי ידע קרובים ("למה הדבר דומה"...)

חזרתיות ליצירת זיכרון לטווח ארוך

העצמת הזיכרון יכולה להיעשות על ידי שינון, אימון ותרגול. בכל שיעור אין די בהקניית חומר חדש, אלא יש לתרגל ולשנן אותו בין היתר באמצעות שאילת שאלות ותרגול. הזיכרון לטווח הארוך משמש כבסיס הלמידה

השינון כבסיס להבנה

ממצאי חקר המוח מדגישים את החשיבות של החזרתיות והשינון כבסיס ליצירת זיכרון לטווח ארוך. ידע, המאוחסן במוח במסגרת של זיכרון לטווח ארוך, מהווה בסיס לפרשנות של מידע חדש ובכך מאפשר הבנה

המוח משלב מידע כדי ליצור תגובה

הוראת נושא כלשהו, בוודאי של נושא מורכב, מחייבת שימוש באזורי חישה רבים במוח (ראייה, שמיעה ואזורי חישה האחרים). העיקרון הביולוגי הזה מהווה בסיס ליעילותה של ההוראה הרב-חושית, כלומר הוראה שעושה שימוש במולטימדיה.

מידע חדש צריך זמן כדי להיטמע במערכת העצבים המוחית

קשרים ואינטראקציות בין נוירונים מתרחשים בממדי זמן החל ממילי-שניות ועד למספר חודשים. קשרים בין נוירונים נבנים במשך שעות וימים רבים במקרים לא מעטים. לפיכך, נדרש זמן כדי שנושא חדש יילמד וייטמע. לימוד עם הפסקות בזמן יעיל יותר מאשר לימוד בתקופה דחוסה בזמן. הוראה מואצת עלולה להחטיא את מטרתה

בזמן השינה המוח מעבד, מארגן ומסדר לעצמו את המידע שקלט בשעות הֵערות

זה הזמן עבור המוח 'לנקות' את המידע שקלט, לאחסנו במקומות המתאימים ביותר, ובכך ליצור מידע קוהרנטי ונהיר. סגל ההוראה ידגיש את חשיבות השינה והמנוחה בין היתר כבסיס ללמידה יעילה