הצעה להוראה אינטגרטיבית של "הבנת הנקרא" ו"הבעה בכתב": "קריאה" ו"כתיבה"

עמודים: 
69-78

הצעה להוראה אינטגרטיבית של "הבנת הנקרא" ו״הבעה בכתב": "קריאה" ו"כתיבה" - שני צדדים של מטבע אחת.

שרה האופטמן

ההצעה להוראה אינטגרטיבית של "הבנת הנקרא" ו"הבעה בכתב" מבוססת על התיאוריה הגורסת, כי "תהליך הקריאה ותהליך הכתיבה הם שני תהליכים מקבילים, הנתונים במסגרת קוגניטיבית אחת".

(טירניי, פירסון, 1983) . על-פי תיאוריה זו "קריאה" ו"כתיבה" הם שני תהליכים בהם נדרשים הן הכותב והן הקורא :

1. "לגייס" סכימות-ידע רלוונטיות; 2. להסתמך על מבני-על ריטוריים; 3. להשתמש במבנים תחביריים-מורפולוגיים. שני התהליכים מצויים במסגרת קוגניטיבית אחת בהיותם מבוססים על שימוש מושכל ונבון באיסטרטגיות רלוונטיות לשם ניהול מתוכנן ומבוקר של התהליך, עד להשגת היעד הסופי: היעד של תהליך הכתיבה הוא הצגת רעיון או תזה בטקסט תקין ונהיר. היעד של תהליך הקריאה הוא הפקת רעיון או תזה מהטקסט, לצרכים שונים של הנמען.

הזיקה בין תהליך הקריאה לתהליך הכתיבה הוצגה גם בתיאוריות שונות של תורת-השיח: תורת-השיח מגדירה את הטקסט כנקודת מפגש בין תהליך ההפקה (מצד המוען) לבין תהליך העיבוד (מצד הנמען). שני התהליכים מכוונים זה לקראת זה: המוען נדרש להפעיל מערכת כללים פרגמטיים, ריטוריים ותחביריים, כדי להפיק טקסט המותאם לקהל הנמענים של הטקסט. הנמען, המשתייך לקבוצת נמענים זו, מפעיל אותם כללים פרגמטיים, ריטוריים ותחביריים שעליהם הסתמך המוען, כבסיס וכתנאי להפקת המסר. גרייס (1975) הגדיר את תהליך הכתיבה כתהליך המבוסס על "עקרון השיתופיות Grace cooperative principle") זה הציג גרייס מערכת דרישות על-פיהן יציג המוען את המידע בטקסט: המידע חייב להיות: 1. רלוונטי ומספק ; 2. אופטימלי מבחינה כמותית ; 3. אופטימלי מבחינת איכותית ; 4. ברור לנמען. על-פי "עקרון השיתופיות" מכוון תהליך הכתיבה לקראת תהליך הקריאה: על המוען לצפות מראש, על-פי קהל-היעד אליו מכוון הטקסט, אילו סכימות-ידע יש לכלול בטקסט וכיצד להציגן באופן האופטימלי והרלוונטי, אשר יבטיח את הצלחתו של תהליך הקריאה.

עקרון השיתופיות קיים גם לגבי השיקולים הלשוניים, הצורניים, הלוגיים והריטוריים. על המוען לבחור מבנה ריטורי המתאים למטרת ההתקשרות הספציפית שאליה הוא מתכוון. עליו להשתמש בכללי הקישוריות והלכידות כדי להפיק טקסט תקין וברור לקורא. כלומר ,תהליך הכתיבה הוא תהליך קוגניטיבי, שמכוון אל הקורא ואל תהליך הקריאה .

"הקורא הכשיר" מסתמך בשעת הקריאה, "על אותם אלמנטים תחביריים, סימנטיים וריטוריים, אשר היו כלים חשובים בידי המחבר בשעת הכתיבה" (אולשטיין, 1982). הקורא, בשעת הפקת הרעיון או התזה מהטקסט, נדרש להשתמש באותם כללים שבהם השתמש הכותב בשעת הכתיבה. אף הוא חייב להכיר את כללי הקישוריות והלכידות ולהפעילם בשעת הקריאה, כדי להבין את הנאמר בטקסט. כלומר ,תהליך הקריאה הוא תהליך קוגניטיבי, המכוון אל תהליך הכתיבה" ."הקורא הכשיר" משתמש באלמנטים שבהם השתמש "הכותב הכשיר", ושניהם שותפים לתהליך זהה באופיו אך הפוך בכיוונו.