הוראה-למידה דיפרנציאלית, לקידום הכיתה ההטרוגנית

מחבר/ים: 
אראלה למדן
עמודים: 
49-52

הוראה-למידה דיפרנציאלית, לקידום הכיתה ההטרוגנית

אראלה למדן

בשנת 1989 התחילה את צעדיה הראשונים תוכנית של הוראה-למידה דיפרנציאלית בכיתות הטרוגניות, בחטיבות-הביניים. יוזמת ומפתחת התוכנית היא הגב' נירה אלטלף, המרכזת הארגונית היא הגב' שרה פינקלמן, והמדריכות המובילות הן מלכה קידן בהיסטוריה, אתי רז בתנ״ך ואהובה שלר בספרות.

אני נחשפתי לתוכנית במהלך שנת תשנ״ג, ונעניתי לבקשה לתעד חלקים ממנה. החומר התיעודי נאסף מתוך צפייה בהשתלמויות מורים/ות, צפייה בכיתות של תלמידים וראיונות עם מורות/ים ומדריכות.במאמר זה אתאר את השיטה, אציג חלק קטן מתוכנית ההשתלמות לשיטה, ואביא חלקים מתוך ראיונות עם מורים/ות המיישמים את השיטה. כתבתי את הדברים כפי שראיתי, שמעתי והבנתי. יש בוודאי חלקים בשיטה שלא נחשפתי אליהם מספיק. ייתכן גם שלא תמיד הצלחתי להציג את היחס בין החלקים השונים של השיטה: הוראת תלמידים, הנחיית מורים, הכנת דפי עבודה וכו', כפי שהיוזמות רוצות לראות אותם. הבאתי את הדברים יותר כתיעוד מן השדה, שבו הצצתי במשך שנה, בפרקי זמן קצרים. השתתפתי בהשתלמויות מורים/ות ומדריכים/ות, וצפיתי במספר שיעורים בכיתות של תלמידים. לצערי, עיקר הצפייה נעשתה בבית-הספר שרק התחיל בשיטה, והשיטה עדיין לא המריאה בו, כפי שהמריאה בבתי-ספר שכבר עובדים על-פיה שלוש-ארבע שנים .

הכיתה ההטרוגנית היא היום המסגרת הלימודית הנפוצה בבתי-הספר היסודיים ובחטיבות-הביניים .

המדיניות הלאומית והחינוכית של מדינת ישראל מבוססת על עיקרון של הטרוגניות לימודית וחינוכית. מדיניות זו נקבעה כדי לטפח תהליכים של אינטגרציה חברתית. בעשורים האחרונים ישנן יותר ויותר כיתות הטרוגניות, שהן גם תוצאה של מדיניות חינוכית, וגם תוצאה של שילוב תלמידים מוגבלים במסגרות חינוך רגילות .

על ההטרוגניות משפיעים גם גורמים דמוגראפיים, כמו העלייה מברית-המועצות לשעבר, מאתיופיה והגירה פנימית בתוך ישראל. הכיתה ההטרוגנית מציבה בפני המורה קשיים פדגוגיים רציניים (אדר ואחרים 1981; מינקוביץ, דייוויס, באשי 1980; קשתי, מנור ויוסיפון 1989).