התנועה האיסלאמית בישראל בין בדלנות להשתלבות

מחבר/ים: 
יעקב יניב
עמודים: 
156-179

התנועה האיסלאמית בישראל בין בדלנות להשתלבות

יעקב יניב

תארנים: איסלאם, תנועה איסלאמית בישראל, ערביי ישראל, מיעוטים בישראל.

"התנועה האיסלאמית הינה עוף בעל שתי כנפיים: פעילות במסגרת האיסלאם ופעילות במסגרת החוק. ע"׳ כריתת אחת מהשתיים ״- העוף לא ימריא. (אבראהים סרסור, ינואר 1995)

"לבעיה הפלסטינית יש שלושה מעגלי התייחסות: המעגל הפלסטיני הנתון בתוך המעגל הערבי והמעגל האיםלאמ׳ שהוא הגדול "והחובק את כולם. (עבדאללה נמר דרויש, אפריל 1988)

תקציר

תופעת תחיית האיסלאם בקרב ערביי ישראל, החל בשנות ה- 70 , נחקרה ונבדקה ע"י חוקרי אקדמיה וע"י חוקרים במוסדות ממשלתיים (ניתוח הגורמים לתחייה, ראה בהמשך). הללו ניתחו את התופעה ואת הגוף המייצגה - 'התנועה האיסלאמית' (להלן: :תנא״ס), בחתכי הפעילות הבאים בעיקר  

פעילות חברתית       או        - פעילות איסלאמית

פעילות פוליטית (פנים ישראלית)    - פעילות פלסטינית

פעילות לאומית (במישור הפלסטיני).    - פעילות ישראלית

מערך המחקר בדק את מידת הקשר והזהות של התנא״ם למישורי הפעולה המכרים - כולם או בחלקם בעבודה זו בדקתי את פעילות התנועה בהיבטים שונים מן המקובל, דהיינו: פעילותה בשני מישורים - מישור הבדלנות ומישור ההשתלבות (פירוט ראה בפרק המבוא).

יש לצין כי במספר נושאים מהותיים המשפיעים על כיווני פעולתה (כגון: סוגיית ההשתתפות בבחירות לכנסת) אין אחדות דעות בקרב הנהגת התנועה, וקיימים לגביהם ויכוחים פנימיים נוקבים. בדרך כלל מתחלקת הנהגת התנועה לגוש פרגמטי יותר באופיו, בראשותו של עבדאללה נמר דרויש, ולגוש הדוגמטי והנוקשה יותר שאותו מובילים שיחי ראאד מחאגינה-ראש עיריית אום אלפחם, ושיחי כמאל חיטיב מכפר כנא. עבודה זו תתרכז בציר הפרגמטי של ההנהגה, בחוותו את הגוש הדומיננטי והמכריע בסופו של דבר לגבי כיווני התפתחותה של התנועה בעתיד. :העבודה מתבססת בעיקר על המקורות עפ"י החלוקה הבאה .מחקרים אקדמיים שנעשו במהלך השנים האחרונות

פרסומי התנאיים, ובעיקר כתבי עבדאללה נמר דרויש המשמש כראש התנועה, ועיתון תנא״ס: "צאות אלחק ואלחוריה" (בעיקר מהשנה האחרונה).

"קטעי עיתונות עברית ובעיקר ראיונות שנתנו שם ראשי התנועה (את רובם קיבלתי במרכז המידע שב״גבעת-חביבה " ) .ראיונות שערכתי לשם כתיבת מאמר זה עם דייר מתי שטיינברג מהאוניברסיטה העברית, ואבראהים צרצור - דובר התנועה .וראש מועצת כפר-קאםם היעדר מצע רשמי או אמנה, תקנון וכל פרסום רשמי אחר המכיל את אפיוניה, עיקרי אמונותיה ועמדותיה בנושאים שונים - מקשה על סיכום תחומים אלה בתפישת תנא״ס, ומחייב איסוף נתונים שיטתי וליקוטם ממגוון מקורות רב, תוך השוואה ביניהם. נשאלת לעתים השאלה לגבי מהותו, חשיבותו וערכיותו של חומר גלוי כגון: חומר מהתקשורת, פרסומים אוטנטיים שונים, ראיונות ועוד, לשם גיבוש ידע וניתוחו לצורך הכרת ארגון או הבנת תהליכים חברתיים, פוליטיים וכו'. כתוצאה מאיסוף החומר לעבודה זו, לימודו וגיבושן, מובן לי כיום באופן ברור כי האיסוף הגלוי הוא כלי רב עוצמה להבנת רוב התהליכים ומגמות ההתפתחות גם -ואולי בעיקר- כשמדובר בתנועה אידיאולוגית המקיימת פעילות גלויה ברובה, ומעוניינת לשמר תדמית של חוקיות המעשה והכונה. בשנים האחרונות נעה התנא״ס בין שני קטבים: קוטב הבדלנות וקוטב ההשתלבות. נקודת המוצא לבדיקת מישורים אלה היא הבדלנות משמעותה כאן: מעגלי פעילות, התייחסות ומחשבה במישור׳ עשייה שונים אשר משמעותם או 1ההוויה הישראלית. תוצאותם היא התנתקות - חלקית או מלאה - מן ההוויה הישראלית, והישענות על מקורות יניקה דתיים, תרבותיים, הזדהותיים ואחרים שנמצאים מחוץ לתחומי הוויה זו. השתלבות משמעותה כאן, הפעילות במערכות החיים הפנים-ישראליות כגון: פנייה לדעת הקהל הישראלית, שימוש בחוק-הישראל׳, השתתפות במערכות בחירות ועוד. העדפתי את המושג השתלבות ולא היטמעות. בעוד שהאחרון משמעותו קבלת ההוויה המקומית, קבלת האני שלה תוך טשטוש או אובדן האני הפנימי של התנועה, הרי שהמושג הראשון שומר על האני הפנימי המוצק, ומאפשר פעילות באותם מגזרי עשייה חיצוניים שאינם פוגמים בגרעין ה'אני'. לכאורה, שתי מגמות סותרות ומנוגדות זו לזו, במיוחד כשמדובר בתנועה שבסיס כוחה ועוצמתה הם דת, אמונה ואידיאולוגיה. בבדיקה מעמיקה יותר, נראה כי אין מדובר בסתירה, אלא בהשלמה מעניינת בין שתי המגמות, ובשילוב מושכל ושקול של 'אמצעים' ו'מטרה'.

מן האמור, עולות מספר שאלות: מה הם אפיוני הבדלנות וההשתלבות? האמנם קיים ניגוד מהותי או שמא קיימת השלמה והתאמה בין שני הקטבים? כיצד מצליחה תנועה שהיא דתית-פונדמנטליםטית במהותה ליישב סתירות מהותיות אלה? וסוגיה נוספת המתבקשת מכך היא: הערכת ההתייחסות של התנאיים, כחברת מיעוט מוסלמית החיה במדינה שבה השלטון אינו ערבי גם שאלות אלו תבדקנה בעבודה זו.