סגנונות למידה: תיאוריות ומודל מעשי אחד

מחבר/ים: 
מלודי רוזנפלד
עמודים: 
40-48

סגנונות למידה: תיאוריות ומודל מעשי אחד

מלודי רוזנפלד

המודעות למגוון של סגנונות למידה התפתחה בארץ בזמן האחרון ועשויה לגרום למהפכה בתחומים של חומר הלימודים, דרך ההוראה ודרך הערכת התלמידים. כמחנכים עלינו לדעת מה הם סגנונות הלמידה שלנו ושל תלמידינו ואיך מפתחים את סגנון ההוראה שלנו כדי להתאימו לזמנים החדשים.

במאמר אעסוק בשני נושאים:

א.    סקירת התיאוריות והמחקר של סגנונות למידה.

ב.    הדגמת מודל אחד שבנוי ליישום בבתי-ספר - 4 MAT של ברנס מקארתי (1990).

סגנונות למידה - התיאוריות והמחקר:

סגנון למידה אישי מועדף כולל את הדרך בה קולס היחיד מידע ומעבד אותו. "מידע" יכול להיות לימוד הכנת אומלט, לימוד התנהגות בחברה, או לימוד 0קס0 בהיסטוריה. כשמבינים את סגנונות הלמידה ואת התאמת שיטת ההוראה לסגנון הלומד, מבינים למשל מדוע תלמידים אינטליגנטים מסוימים אינם מצליחים בכיתות שרוב השיעורים בהן פרונטאליים, ולעומת זאת תלמידים פחות אינטליגנטים מצליחים לפעמים יותר בכיתות כאלה .

למרות שבארץ התחלנו לשמוע על סגנונות למידה רק בשנים האחרונות, הנושא כבר קיים בפועל משנות העשרים. קרל יונג, אבי התיאוריות של סגנונות אישיים ,(1921 ,Psychological Type) טען שיש ארבעה טיפוסים של בני-אדם, שכל אחד מהם מעדיף "פונקציה" אחרת - אינטואיציה, תחושה, חשיבה ורגש. יונג הוסיף עוד שתי תכונות שמבדילות בין טיפוסי בני-האדם: טיפוסים מופנמים וטיפוסים מוחצנים .

קתרין בריגס ואיזבל מיירס הפכו את התיאוריות של יונג לכלי מעשי בשנות הארבעים. השאלון שלהם ( "m'Myers- Briggs Type Indicator" מודד טיפוס), נתן אפשרות ליחיד לקבוע מהו הטיפוס שהוא מעדיף.

דוד קולב, שהוא הגדול בתחום זה, קיים מחקר בשנות השבעים וכתב ספר על סגנונות למידה, שכולל את התיאוריות של קרל יונג, זיאן פיאזיה וגיון דיואי. קולב הדגיש את חשיבות החוויה כבסיס ללמידה ולהתפתחות התלמיד ושילב מחקר על שתי אונות המוח.(1983 ,Kolb)

הוף, שניידר, וסטפנסון (1986) מגדירים מודלים של סגנונות למידה המבוססים על מגוון רחב של חוקרים:

1.    אנטוני גריגוריק (1984) פיתח את "המודל האנרגטי" (1979), המבוסס על התיאוריות של דוד קולב וקרל יונג. המודל כולל את האופן בו קולטים אנשים מידע (מופשט או מוחשי), ואת הדרך בה הם

מעבדים מידע (לפי סדר או ללא ארגון.)

2.    קטלין בטלר (1984) עבדה עם גריגוריק ופיתחה את המודל "הוראה על-פי סגנונות", שלוקח בחשבון

את הטקסונומיה של בלום והמודל של גריגוריק .

3.    ויטקין פיתח בשנות החמישים תיאוריה, שלוקחת בחשבון שני טיפוסים של לומדים :

•    לומדים שמפתחים תלות בשדה ,(field dependent) מעדיפים דגש על קשר אישי כשהמורה והתלמיד במרכז .

•    לומדים שאינם מפתחים תלות בשדה ,(field independent) מעדיפים עובדות ומודלים, כשהמורה במרכז.