ייחודיותה של הפסיכולוגיה השיקומית

בעולם הפסיכולוגיה השיקומית התפתחה לאחר מלחמת העולם השנייה, מתוך הצורך להתמקצע בטיפול בפצועי מלחמה אשר ביטאו מצוקה רגשית ופסיכופתולוגיה, ללא רקע קומורבידי. התגבשה ההבנה שהטיפול במסגרת בתי חולים ומרכזים פסיכיאטרים פחות מתאים להם. כך, הפסיכולוגיה השיקומית החלה להתגבש כדיסציפלינה ייחודית בארה"ב בשנת 1948

מאז צמחו והתפתחו תחומים רבים נוספים בפסיכולוגיה השיקומית, כגון נכות, פגיעות אורטופדיות ופגיעות ראש, מחלות כרוניות, מחלות נוירו-התפתחותיות, אוטיזם, שיקום פסיכולוגי בגיל השלישי, פסיכו-סומטיקה, שיקום ילדים, התמכרויות ונוער שוליים (שיקום חברתי), וכן שיקום פסיכיאטרי לאנשים עם נכויות נפשיות-רגשיות (לדוגמה טיפול בנפגעי פוסט טראומה, ליווי וסיוע בהתמודדות עם אובדן ושכול)

בדומה, בארץ, הטיפול הפסיכולוגי השיקומי החל להתפתח לאחר מלחמת יום כיפור, בשל הצורך להתמודד עם פצועים רבים וספציפית עם נפגעי ראש, אשר הזדקקו למסגרות טיפוליות ייחודיות המכירות בהשלכות הפגיעה המוחית על ההתנהגות, המצב הרגשי והבינאישי הנלווה להן.

מה שמייחד את הפסיכולוגיה השיקומית הוא נקודת המבט הרחבה וההוליסטית שלוקחת בחשבון את כל הנסיבות וההקשרים איתם מגיע אותו אדם (מאפייני אישיות ומגדר, אינטליגנציה וכישורים קוגניטיביים, היבטים רפואיים וגופניים, היסטוריה אישית ומשפחתית, תמיכה חברתית וגורמי חוסן וסיכון נוספים).

הפסיכולוגיה השיקומית היא גישה טיפולית, אבחונית ותיאורטית לעבודה עם אנשים ובני משפחה שמתמודדים עם נכויות ומחלות פיזיות, נפשיות, התפתחותיות, חברתיות, משברי חיים וחוויות של אובדן וטראומה בכל שלבי החיים. ההתמודדות עם מצבים רפואיים, מאופיינת לעיתים קרובות בחוסר ודאות ושליטה, מצוקה רבה, הפחתה בחוויית הערך, מפגש עם חרדה עוצמתית וצורך להסתגל למציאות חדשה. בהתאם, הטיפול השיקומי מתנהל לעיתים קרובות בצל משבר אקוטי או כרוני.

מטבעו, הטיפול השיקומי משלב היבטים במציאות החיצונית והפנימית, תוך גמישות ובקיאות הן בתהליכים תוך אישיים והן בתהליכים הקשורים להסתגלות למציאות, חזרה למסגרות חברתיות וכו'. בהקשר זה ראוי לציון כי הפסיכולוגיה השיקומית מקדמת תהליכים חברתיים של הנגשה, העדפה מתקנת, הכלה ואף שינוי בתפיסה של אנשים עם מגבוליות שונות בחברה.

כמו כן, לעיתים קרובות נדרשים הפסיכולוגים השיקומיים לעבוד בשיתוף עם צוות רב תחומי שמסייע לאנשים לאתר ולצלוח אתגרים שיקומיים בדרך להחלמה וחזרה למוטב. בהתאם, פסיכולוגים שיקומיים נדרשים להבנה בתהליכים מערכתיים וצוותים.

הפסיכולוגים השיקומיים פוגשים אנשים המתמודדים עם אתגרים מורכבים, שלא פעם חייהם השתנו בפתאומיות על-ידי פציעה או מחלה. המשותף למרבית המקרים הללו הוא תחושת שבר עמוקה, חווית אובדן השליטה בחיים וחוסר אונים הנגזר מכך. מטרת העל של הטיפול הפסיכולוגי-שיקומי הוא לסייע לאדם למצוא את הכוחות הטמונים בו בכדי לצאת מהמשבר ולהמשיך לחוות את חייו כמספקים ובעלי משמעות. זאת, תוך ראייה רחבה הכוללת היבטים זוגיים, משפחתיים, חברתיים ותפקודיים.

פסיכולוגיה שיקומית מבקשת להעצים את הפרט המתמודד עם הליקוי ולסייע לו לתפקד במגוון רחב של תחומים, בתפקוד האישי הבסיסי, במעגל החברתי, בלימודים, בקריירה, בחיק המשפחה ועוד. הפסיכולוגים השיקומיים מסייעים למשתקם ולבני משפחתו להתמודד עם השינויים שחלו בחייו (האובדן הפיזי, התפקודי, הנפשי) והמוגבלות, כלומר מכלול המכשולים החברתיים והתרבותיים המקשים על האדם בסיפוק צרכיו.

כחלק מתפיסת העולם השיקומית המטרה הטיפולית מתעצבת בשיח עם המטופל. המוקד הטיפולי ומטרת הטיפול עשויים להיות עיבוד המשבר שחווה האדם בגוף ובנפש, מימוש פוטנציאל היכולות בתחומי החיים השונים, הפיזי, הנפשי, החברתי, המשפחתי, התעסוקתי וכל תחום אחר המשמעותי לאדם, שנפגעו בעקבות טראומה, הפחתה בסימפטומים דיכאוניים, חרדתיים או פוסט טראומתיים. רווחה, השתלבות, הסתגלות והפחתה במצוקה.

פסיכולוג שיקומי הוא מי שמסיים תואר שני .M.A במגמה טיפולית שיקומית והוסמך ע"י משרד הבריאות לאחר שעבר בהצלחה התמחות במוסד מוכר להתמחות בפסיכולוגיה שיקומית ובחינת מומחיות.

הכשרה של פסיכולוגיה שיקומית מקנה למטפל ידע מגוון אודות אבחון וטיפול פסיכולוגי-שיקומי סביב סוגים שונים של פגיעות ומוגבלויות. במסגרת הכשרה של פסיכולוגיה שיקומית לומדים אודות האישיות, הדינמיקה התוך אישית, גורמי חוסן וסיכון בהתמודדות עם משברים. ישנה העמקה הנוגעת לאופן שבו מחלות ופגיעות שונות משפיעות על האדם ועל הקשר שבין תפקודים נוירו-קוגניטיביים לבין התנהגות, תפקוד ומצב רגשי. בנוסף, ההכשרה כוללת קידום המיומנות בעבודה בצוות רב תחומי ועם מערכות שונות.

בוגרי לימודי פסיכולוגיה שיקומית עוסקים במגוון תחומים, בהתאם לאוכלוסייה עמה הם מעוניינים לעבוד. על רצף הנע בין טיפול אקוטי במחלקות בבתי החולים, במרפאות ובאשפוז יום, במכונים ומרכזים שיקומיים בקהילה, ובקליניקות. בין היתר, פסיכולוגים שיקומיים עובדים במוסדות החינוך המיוחד, במרפאות לבריאות הנפש, בתי סוהר, פנימיות, מוסדות גמילה, מרכזים לגיל השלישי ועוד.