עוגנים חושיים של משמעות: כלי לחיזוק התמודדות וחוסן במצבי מלחמה Embodied meaning-making: a sensory-based intervention to foster psychological well-being

המחקר בחן התערבות מבוססת־חושים ומכוונת־משמעות, בקרב 216 מבוגרים, והשווה אותה לקבוצת ביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להיזכר בזיכרון משמעותי המעוגן בחוש דומיננטי כלשהו (כגון ריח, טעם, צליל, מגע או מראה), להעמיק במשמעותו הרגשית והערכית, ולאחר מכן לבצע במהלך השבוע פעולה חושית הקשורה אליו. הממצאים הראו כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, ההתערבות הובילה לעלייה מובהקת ברווחה הסובייקטיבית, בתובנה העצמית, בתעדוף משמעות בחיי היומיום ובתקווה, וכן לירידה מובהקת במדדי מצוקה נפשית. בנוסף, הממצאים האיכותניים הראו כי ההתנסות חיזקה תחושות של צמיחה אישית, חיבור למשפחה, מודעות חושית, קשרים בין־אישיים והבנה עמוקה יותר של מקורות כוח ומשמעות. חשוב לציין כי אמנם בתוך קבוצת ההתערבות נמצאו גם שיפורים במיינדפולנס, חוסן ותחושת משמעות בחיים, אך בהשוואה הבין־קבוצתית שינויים אלה לא הגיעו למובהקות.

בהקשר של התמודדות וחוסן בזמן מלחמה, למחקר יש השתמעויות יישומיות חשובות במיוחד. בתקופות של איום מתמשך, עומס רגשי ותחושת ניתוק, לא תמיד קל לעבד חוויות דרך שיחה או חשיבה מופשטת בלבד. ההתערבות המוצעת מצביעה על כך שגישה פשוטה יחסית, המחברת בין זיכרון אישי משמעותי, עיגון חושי ופעולה קטנה תואמת־ערכים, יכולה לסייע בשיקום תחושת רצף, חיבור לעצמי, תקווה ויכולת פעולה גם תחת מציאות קשה. לכן ניתן לשלב עקרונות דומים בעבודה טיפולית, חינוכית וקהילתית בזמן מלחמה: למשל הזמנה להיזכר בריח, בטעם, במוזיקה או במקום שמעוררים תחושת בית, שייכות או כוח; לעבד בקצרה מה הערך הגלום בזיכרון הזה; ואז לתרגם אותו לפעולה יומיומית קטנה וממשית. התערבויות כאלה עשויות להיות נגישות במיוחד במצבים של הצפה, שחיקה או קושי במלל, ולחזק חוסן לא רק דרך הפחתת מצוקה אלא גם דרך חידוש הקשר למשמעות, למשאבים הפנימיים ולאנשים החשובים בחיים.

למאמר המלא לחצו על הלינק