שינוי האקלים מעמידים בסכנה את המשך קיומה של שונית האלמוגים הגדולה בעולם

רמות קטסטרופליות של הלבנת ותמותת אלמוגים בשונית המחסום הגדולה באוסטרליה – ד"ר עדי לוי ראש התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה על הסכנה הממשית, המשמעויות ואיך עדיין ניתן להציל משאב כל-כך יקר של הטבע

מחקר חדש חושף את ההשפעות הקשות של שינויי האקלים על שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. מהמחקר עולה כי בשנים האחרונות חווה השונית הדרדרות מואצת בגלל גלי חום ימיים קיצוניים. החוקרים עקבו אחרי 462 מושבות של אלמוגים בדרום השונית במהלך גל חום ימי בין השנים 2024-2023 ודיווחו על הלבנת רוב האלמוגים ותמותה של עשרות אחוזים מהם. מינים מסוימים אף חוו תמותה של עד 95%. ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל באגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, על הסכנה הממשית, המשמעויות ואיך עדיין ניתן להציל משאב כל-כך יקר של הטבע.

בשנים 2024-2023 התרחש באוקיינוס השקט לחופי אוסטרליה גל חום קיצוני ששילב שני גורמים עיקריים. שנת האל ניניו (תופעה אקלימית הגורמת לעלייה בטמפרטורת מי האוקיינוס השקט) שיצרה תנאי מזג אוויר קיצוניים במקומות רבים בעולם, לצד שינוי אקלים גלובלי מואץ המתרחש כיום בייתר שאת. גורמים אלה יצרו השפעות מיידיות על שונית האלמוגים הרגישה ממילא המשתרעת על שטח של 2,300 ק"מ מצפון מזרח אוסטרליה ועד למרכזה. המחקר, שהתקיים בחלקה הדרומי ביותר של השונית, עקב אחר מצבם של 462 מושבות אלמוגים במשך 161 ימים במטרה לראות מה קורה לדינמיקה של השונית כשהמים מתחממים ומגיעים עד לסף של הלבנה.

"אלמוג הוא בעל חיים שבתוך הרקמה שלו חיות אצות חד-תאיות (סימביודיניום) שמספקות לו חלק גדול מהסוכרים שהן מייצרת בתהליך הפוטוסינתזה, ומאפשרות לו בעצם מספיק אנרגיה כדי לייצר שלד מקלציום קרבונט (סידן פחמתי) ולבנות את השונית. בזכותן שונית המחסום הגדולה היא המבנה הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ", מסביר ד"ר עדי לוי ראש התוכנית לתואר בקיימות באקדמית אחוה. "שיתוף הפעולה, הסימביוזה, היא חשובה מאוד עבור האלמוגים. אחד הטריגרים להלבנה, לאובדן של אותן אצות, הוא טמפרטורה גבוהה מהממוצע. מספיקה טמפרטורה של מעלה-מעלה וחצי צלזיוס יותר מטמפרטורת המקסימום הממוצעת בקיץ שתשרור סביב השונית במשך מספר שבועות, בכדי שחלק מהאלמוגים יתחילו לעבור הלבנה. הלבנה הוא מצב שבו אנחנו רואים את השלד הלבן של האלמוג דרך רקמתו השקופה לאחר שהאצות עזבו ברובן. כחלק מהתהליך, האלמוג מאבד את האצות שנפגעות פיזיולוגית מהחום (ממברנות בתוך הכלורופלסט מתפרקות), ומפרישות רדיקליים חופשיים שזולגים מתוך האצות אל האלמוג שנפגע מהם גם הוא ונותר ללא אחד ממקורות האנרגיה המשמעותיים ביותר שלו. הלבנה של שוניות אלמוגית היא אומנם תופעה טבעית, אך תדירות ההופעה שלה בטבע עלתה מפעם בכמה עשורים לכל ארבע-חמש שנים כפי שאנחנו רואים בשנים האחרונות. בשל קצב הגדילה האיטי שלהם (מספר ס"מ בשנה) עלייה זו בתדירות ההלבנה לא מאפשרת בעצם לשוניות להתחדש ולהשתקם".

על המירוץ לשונית ועל לימודי קיימות

היות ומדובר בתופעה שהאיצה בשנים האחרונות היו לא מעט ניסיונות לעצור את ההתקדמות, חלקן בעזרת טכנולוגיות שונות, אולם יותר מכל הראה המחקר שהקצב המהיר והפתאומי הוא שהפתיע את כולם. "החוקרים ראו שכבר באמצע הקיץ מתרחשת הלבנה של 66% במושבות האלמוגים ולקראת תחילת הסתיו המספר הזה עלה ל-80%. עוד עולה מהמחקר כי 44% ממושבות האלמוגים שהולבנו מתו או מהפגיעה של הרדיקליים או מהרעבה. מה שעוד יותר קיצוני במקרה של שונית המחסום הגדולה האוסטרלית שבמיני אלמוגים, שבדרך כלל רגישים יותר להלבנה, נרשמה תמותה כמעט מוחלטת של 95%", אומר ד"ר לוי. "מדובר באירוע קיצוני יחסית גם למה שהכרנו עד היום של הלבנה ותמותה, כאשר הבעיה הגדולה שלנו היא לא רק היקף התמותה אלא בעיקר התדירות. במידה והאירוע הבא היה מתרחש עוד 20 או 30 שנה השונית הייתה מספיקה להתאושש ולהתחדש, אבל לאור העובדה שקצב התרחשות התופעה רק הולך ומתגבר, נראה שהנזק שנגרם לאותן שוניות עלול להיות חמור עד בלתי הפיך".

יש לזכור כי שונית היא לא רק אלמוגים, צבע ויופי, אלא בית גידול מהמגוונים ביותר של חיים ימיים. היא מכונה גם יער הגשם של הים, המקום הכי עשיר במגוון ביולוגי והיא מעניקה לנו, לבני האדם, המון שירותים. השוניות מגינות מפני כוחות שיכולים לשחוק את החופים ואת המצוק החופי (זרמים, גלים וסערות), הן בית גידול ומקור הפצה לדגי מאכל רבים ולמזון שלהם שמקיימים ענפי דייג מקומיים עשירים, והן גם אתרי תיירות מניבים מאוד למדינות בהן הן נמצאות. לכן, מדובר בתופעה שפוגעת לא רק בבעל חיים מעניין ומרתק, אלא גם מייצרת פגיעה כלכלית, גיאומורפולוגית מקומית ופוגעת במגוון הביולוגי העולמי. "שירות נוסף שאנחנו יכולים לקבל משוניות הוא חומרי טבע. ספוגים ויצורים אחרים שמכילים חומרים אנטי-בקטריאליים, אנטי-פטרייתיים ואנטי-ויראליים וחקר שלהם יכול לשמש את תעשיית התרופות ולהביא תועלת רבה לאדם", מוסיף ד"ר לוי. "אם הכל מת אנחנו פשוט מאבדים את הסיכוי לגלות את אותם חומרים. מדובר באובדן משמעותי לטבע וגם לאדם ולכן יש לנקוט בצעדים כמה שיותר מהירים כדי לנסות ולמתן את שינוי האקלים באמצעות הפחתה גלובלית של פליטות גזי החממה".

אז מה עושים?

לצד אותן ניסיונות ידועים כמו מעבר לאנרגיות מתחדשות, צמצום צריכת בשר בקר, צמצום פליטות גזי החממה מהתעשייה, החקלאות, מהתחבורה ומפסולת, באופן ממוקד לשוניות, ניתן לנסות ולחפש מינים או תתי מינים אמידים יותר, להעתיק אלמוגים אמידים ולשתול במקום אותם אלמוגים רגישים יותר. ניתן לעשות שימוש מבוקר גם בהנדסה גנטית וטכנולוגיות חדשניות שיעזרו לשונית להתחדש או לצמוח מחדש עם אלמוגים אמידים יותר. אבל חשוב לזכור שגם במקרים אלה יש סף מסוים של עמידות שאם יחצה, השונית תלבין ותמות. לכן חשוב להבין שהפתרון האמיתי להמשך קיומן של שוניות אלמוגים על פני כדור הארץ הוא פתרון גלובלי, של צמצום דרמטי בפליטות גזי החממה והסרת כל האיומים הנוספים על השונית כגון דייג ייתר של דגים אוכלי אצות שמתחרות באלמוגים, זיהום הים ועודף מתרחצים/צוללים באמצעות הקמתן של שמורות טבע, שיאפשרו לטבע להתחדש ולהתאושש גם עבורנו, בני האדם".

לריאיון המלא לחצו על הלינק…