אוכלוסיית הפינגווינים והשפעתם על האקלים

פינגווינים. יש הרבה סיבות לחבב אותם ועכשיו יש סיבה נוספת. מתברר שהם עוזרים לקרר את כדור הארץ לא פחות מאשר הקקי שלהם. מחקר חדש הראה שמהצואה של הפינגווינים משתחרר חומר בשם אמוניה שמאיץ היווצרות של עננים שמקררים את האזור בו הם נמצאים, גם הרבה אחרי שהם נדדו משם. בעקבות המידע עולה השאלה – האם מצאנו את הפתרון לבעיית האקלים שלנו?
"במילה אחת לא", אומר ד"ר עדי לוי ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי במכללה האקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, "אבל, המחקר החדש מראה לנו על קשר מאוד מעניין בין מערכת אקולוגית, מושבות גדולות של עשרות אלפי פינגווינים באנטרקטיקה וההפרשות שלהם, לבין מערכת האקלים באותו אזור שיכולות לגרום להשפעות שונות בהקשר של האטמוספרה".

גילוי מפתיע על השפעת מושבות פינגווינים

כמו לא מעט מחקרים נראה שגם במקרה הזה חוקרים עלו על משהו שהם לא ציפו לו. החוקרים עבדו בתחנת מחקר ארגנטינאית באנטרקטיקה ומדדו ריכוזי אמוניה באוויר. הם ציפו למדוד איזה שהם שינויים הקשורים לסביבה, אבל ברגע שנשבה רוח מכיוון של מושבה של כ-90 אלף פינגווינים שנמצאת שמונה ק"מ מתחנת המחקר, רמות האמוניה שהם מדדו זינקו פי אלף מהרמה הצפויה. מה שעוד גילו החוקרים שגם אחרי שהפינגווינים עוזבים את המושבה, עדיין רואים ריכוזים גבוהים מאוד של אמוניה מהרמה הרגילה, גם חודש אחרי. בעקבות הגילוי החוקרים העריכו שההתחממות באנטרקטיקה בעונת הקיץ ממיסה חלק מאותם הפרשות קפואות של אותם פינגווינים מה שמשחרר עוד ועוד אמוניה עד שהיא ממצה את עצמה.

כיצד הפרשות פינגווינים משפיעות על היווצרות עננים?

"למה זה בעצם מעניין אותנו?", מסביר ד"ר עדי לוי ראש התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה. "כי אמוניה מעורבת ביצירת גרעיני התעבות שמאיצה מאוד את היווצרות העננים. לתהליך הזה נכנס גורם נוסף של חומר הנפלט מפעילות מחיידקים ואצות בים באופן טבעי. השילוב בין החומר הזה לאמוניה מייצר יחסית מהר מאוד את אותם גרעיני התעבות סביבם נוצרות טיפות מים שלבסוף מייצרות עננים. אם נפשט את זה, ההפרשות של הפינגווינים מאיצות היווצרות של עננים בגובה נמוך באזורים הסמוכים לפליטות של ההפרשות שלהם והסמוכים גם לים".
מכאן עולה שאלה נוספת, איפה העננים האלה נמצאים? מדובר לבסוף בעננים בהירים, והרי ידוע שכל דבר בהיר מחזיר חלק מקרינת השמש. לכן, אם העננים האלה נמצאים ליד הים נוצר אפקט של קירור. ידוע כי אוקיינוסים קולטים 97% מקרינת השמש ומתחממים ממנה, אך כשמעל האוקיינוסים האלה נוצרים עננים בהירים, הם מחזירים חלק גדול מקרינת השמש. אולם, אם העננים האלה נוצרים מעל היבשה שמכוסה בקרח, הקרח מחזיר כמעט את כל קרינת השמש שפוגעת בו, 90% ומעלה, ולכן במקרה הזה העננים לאו דווקא מקררים ואולי אפילו קולטים יותר קרינה מהקרח.

פינגווינים, אצות והאקלים: מבט על מורכבות המערכת האקולוגית

"זה עונה לנו על השאלה הראשונה. הפינגווינים לא באמת שולטים לנו על האקלים, אבל עדיין יש מנגנון מאוד מעניין שקשור לשתי קבוצות של יצורים, אצות/חיידקים ופינגווינים, והחומרים ששתי הקבוצות האלה משחררות כשהם בכמויות גדולות ובסנכרון אחד של השני, לסביבה. עצם הגילוי אולי לא פותר לנו את משבר האקלים, אבל הוא בהחלט מעלה את החשיבות של אותן מושבות של פינגווינים, שהיום אנחנו יודעים שהן מאוד מושפעות מהתחממות. אם אותה התחממות תפגע במושבות שלהם, כמו גם זיהום או יד אדם, אז כנראה שגם התהליך הזה ידעך ויהיה פחות אפקטיבי. זה מלמד אותנו על מורכבות המערכת האקולוגית באנטרקטיקה, מקום שאנחנו לא מספיק מכירים. מקום מרתק, קיצוני ומעניין. עוד זה מלמד אותנו שאנחנו צריכים להסתכל הרבה פעמים גם על התמונה הרחבה, לנסות לחבר את הקווים ולהבין מה משפיע על מה. המערכת האקולוגית היא מערכת ייחודית, מורכבת ויחסית שמורה, ועלינו לנסות לצמצם את ההשפעות לנו עליה כמה שאפשר, וכמובן להאט את קצב שינוי האקלים כמה שאנחנו יכולים, בעזרת צמצום פליטות גזי חממה וכדו'".

לכתבה המלאה לחצו על הלינק…