גוף, נפש וקיימות

כשמדברים על הגוף שלנו אנחנו לא אחת מתייחסים לאוכל שאנחנו אוכלים, לפן הנפשי המשפיע על הפיזי ועל כמה חשוב לכבד אותו. אבל מעט מאוד מקשרים את כל זה לקיימות ולסביבה שבה אנחנו חיים. ד"ר חגית אולנובסקי, מרצה לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה מסבירה איך הפעילות האנושית והתזונתית משפיעה על משבר האקלים? אילו חלבונים פחות פוגעים בסביבה? ובגדול, מה הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות למען הסביבה וגם לעצמנו?

החיים שלנו תלויים באיכות הסביבה שלנו, בתזונה, באוויר שאנחנו נושמים ובמים שאנחנו שותים. לכל אחד מאתנו יש את הזכות לנשום אוויר נקי, לשתות מים הבטוחים לשתייה ולאכול מזון בריא. כדי לשמור על הבריאות שלנו יחד עם הסביבה שלנו יש כלל פשוט – מה שטוב לאדם טוב לכדור הארץ. ניתן לראות את זה החל מצריכת פירות וירקות כשהמחיר הסביבתי של גידולם לא גבוה יחסית למוצרי מזון אחרים, ועד תזונה מחלבונים מהצומח שמחירם הסביבתי נמוך משמעותית מהמחיר הסביבתי של חלבונים מהחי. הנזקים לסביבה באים לידי ביטוי בצורת פליטות של גזי חממה, משאבי מים באיכות של מי שתייה שמשמשים להשקייה, פליטות של חנקן וכדו' שההשפעה שלהן לא רק מקומית אלא גם חובקת עולם.

אז איך אפשר לאכול בריא ותוך כדי לשמור על הסביבה שלנו?

להשתדל לבשל יותר בבית ופחות לאכול בחוץ או לקנות מזון מהיר שהאריזות בהן הוא מגיע גורמות לנזקים סביבתיים ובריאותיים. להשתמש בירקות ופירות עונתיים ואפילו קפואים, לקנות במידה ולא להתפתות למבצעים, לרכוש מוצרים באריזות קטנות ולהתאים את כמות האוכל שמבשלים לכמות הסועדים, כדי לצמצם את בזבוז המזון המיותר הנזרק לפח שגובה מחיר סביבתי עצום.

ומה לגבי השתייה?

אולי תתפלאו לשמוע אבל המים בישראל מצוינים לשתייה. אנחנו אחת המדינות שיש בהן מים מעולים בכל רחבי הארץ. גם אלה המותפלים שמועשרים בסידן. עובדה זו מייתרת למעשה את הצורך בשימוש וקנייה של מים מינרליים שיש בהם לפעמים מיקרו פלסטיק מהבקבוק או כאלה שאנחנו נוהגים לקנות לעיתים בשישיות בתחנות דלק שיש לגביהם חשש שנחשפו לשמש ולטמפרטורות גבוהות בקיץ. אם אתם מסננים את המים בבית חשוב להקפיד על החלפת הסנן וניקוי של המערכת לפי ההנחיות. אם אתם גרים בבית שבו הצנרת ישנה שעשויה בדרך כלל ממתכת וצבע המים הוא מעט אדמדם, מומלץ לתת להם לזרום לכ-30 שניות כדי לקבל מים נקיים ובטוחים לשתייה. ודבר נוסף, להשתדל לשתות או לבשל עם ברז המים הקרים ולא החמים שמקורם בדוד המים.

שמירה על הבריאות והסביבה

"בכלל, בכל מה שקשור לתזונה ולסביבה מילות המפתח הן לגוון ולהתגמש", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מרצה בתוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באקדמית אחוה ומומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "למשל, הוספה וגיוון של מקורות חלבון מהצומח כמו קטניות, בעיקר למי שאינו צמחוני או טבעוני ולא צורך מספיק קטניות בשגרה. ידוע לכל שגיוון באכילת פירות וירקות עונתיים, מקומיים ובכמה צבעים מספק מבחינה תזונתית מגוון של ויטמינים ומינרלים, אבל לא כולם יודעים שגיוון כזה גם מפחית את הסיכון לחשיפה לחומרי הדברה. בכל הקשור לגמישות, אם נשים לב נראה שאנחנו מאוד מקובעים על דברים שאנחנו אוהבים לאכול. מומלץ טיפה להיפתח, לנסות דברים חדשים ובשאיפה גם יותר בריאים ופחות מזיקים, ולצאת מאזור הנוחות שלנו, זה יכול אפילו להפתיע אותנו. שינוי קטן, אפילו בהפחתה של 10% ממה שאנחנו רגילים לצרוך, יכול לעזור ולשמור על הסביבה ועל הבריאות".

לא לכולם נכון אותו שינוי, כל אחד צריך לבדוק מה השינוי שנכון עבורו באופן אישי. לבדוק, לראות אם מצליח, או לנסות משהו אחר. אין אמת אחת שמתאימה לכולם ויש אין סוף דרכים לעזור לסביבה. אחרי הכל, הכלל הוא פשוט בשמירה על הבריאות והסביבה – מה שטוב לאדם טוב גם לכדור הארץ. משרד הבריאות הישראלי וארגון הבריאות העולמי ממליצים על תזונה ים תיכוני, מבוססת צומח, עשירה בירקות, קטניות, פירות ושמן זית, עם הרבה דגנים מלאים ופחות חלבון מהחי, בדגש על בשר בקר. אותן המלצות תזונה בריאות גם לכדור הארץ, ואם כולנו נפחית בצריכת הבשר ונגדיל את צריכת הקטניות – נהיה בריאים יותר ונשמור טוב יותר על הסביבה.

"הסברה שאנחנו חיים בעולם שבו יש לנו את זכות הבחירה החופשית וכל אחד אחראי לעצמו היא מטעה" אומרת ד"ר אולנובסקי. "הבחירה שלנו היא לא חופשית מהמון סיבות, אם בדרך שבה החנות מסודרת, הסטנדים מלאי הממתקים העומדים לצדי הקופות, הפרסומות שמדברות אל תת המודע שלנו, ההכרות שלנו עם מותגים. זה אין סופי וזו מלחמה שאנחנו לא ננצח בה. מה כן? עידוד ייצור של אריזות קטנות יותר שיעזור לווסת את הצריכה, סימונים ברורים על המוצרים עם מסרים פחות מבלבלים והטעיות, וברמה האישית יותר מודעות. לצרוך במידה הנכונה, להחזיר את השליטה הצרכנית לידיים שלנו ולהבין את ההשלכות על הבריאות שלנו וכמובן על הסביבה שלנו. נכון, זו בעיה שהעולם כולו מתמודד איתה, אבל פה, בישראל אם כל אחד יכול לעשות צעד קטן אחד לכיוון סביבתי האפקט יהיה הרבה יותר משמעותי".

מה זה קיימות?

"קיימות היא היכולת שלנו לחיות טוב על פני כדור הארץ. לאכול, לשתות, לנשום אוויר נקי, וגם להשאיר את אותם משאבים לילדים ולנכדים שלנו, לדורות הבאים. זו המטרה של התוכנית לתואר שני בקיימות באקדמית אחוה שכוללת גם סטאז' בקידום קיימות בארגונים וחברות. כחלק ממכללה שמסתכלת למחר בעיניים, התואר בקיימות בהחלט מתבקש. אנחנו ערים לאתגרי הסביבה שהחיים במאה ה-21 מייצרים לנו ולדורות הבאים. משברי האקלים, הפסולת והמגוון הביולוגי שהגורמים להם נובעים מפעילות האדם, לצד המשך גידול האוכלוסין המואץ, העלייה ברמת החיים ותרבות הצריכה המערבית. כל אלה אינם מבשרים טובות לגבי העתיד. התואר בקיימות באקדמית אחוה נוצר והותאם בתכניו ובכלים היישומיים שהוא מציע לאורם של אתגרים אלה, והדרך להשיג אותם היא על-ידי מתן כלים בכל תחומי הסביבה והקיימות. כלים של יזמות ומנהיגות. כלים שמבוססים על ידע בכלכלה סביבתית, משפט סביבתי ותכנון סביבתי. זה הרבה יותר מהוצאת הכלים החד פעמיים ומיחזור בקבוקי השתייה, זה האפשרות שלנו לכוון את הסטודנטים והבוגרים של לימודי קיימות לאתגרים משמעותיים יותר ביצירת אימפקט על הקהילה והסביבה. כל אחד ואחת שיקבלו את הכלים הנכונים ויבינו את המשמעות והאפקטיביות של הצעדים הסביבתיים יוכל להביא את השינוי".