"*" אינדוקטור שדות חובה
מתעניינים/ות בלימודים? השאירו פרטים ונחזור אליכם/ן
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו כבר עכשיו 3622*
"*" אינדוקטור שדות חובה
מפלס קרח הים באנטרקטיקה בשפל היסטורי ואלסקה מתחילה להתחמם. ד"ר עדי לוי, ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באחוה, על נתונים חדשים ומדאיגים שמגיעים מהאזורים הקרים של העולם ומשפיעים על העולם כולו
העולם מתחמם, אבל הפעם ניקח אתכם לשני מקומות קרים במיוחד והכי רחוקים שאפשר אולי ללכת אליהם. הראשון הוא אנטרקטיקה והשני הוא החוג הארקטי בצפון אלסקה. בשניהם מתרחשים תהליכים דומים שצריכים להדאיג אותנו. באנטרקטיקה מפלס קרח הים הגיע לשפל היסטורי בשלוש השנים האחרונות, זאת השנה השלישית ברציפות. ישנו מחסור של 1.8 מיליון קמ"ר של קרח ימי שנרשם בשנת 2023, המצטרף למחסור של שנה קודם לכן שעומד על כשני מיליון קמ"ר. המסה של קרח ים, קרח שנמצא מעל פני הים, גורם בפועל לשני תהליכים. אחד, שינוי אלבדו, כלומר, שינוי בהחזרת אור השמש מפני כדור הארץ. משטח לבן מחזיר כ-90% מהקרינה של השמש שפוגעת בו ולכן הוא מתחמם מאוד לאט, כאשר מתחת למשטח הלבן הזה ישנו ים כחול שמחזיר רק 3% מהקרינה. לכן כאשר קרח הים נמס ומשטח לבן מוחלף בכחול בפועל כ-97% מקרינת השמש חודרת אל הים ומחממת אותו, מה שמוביל להמסה מוגברת יותר של קרח ימי כמו מעגל שמגביר את עצמו. בנוסף, מי ים חמים יותר ממיסים את מדפי הקרח המחוברים ליבשה וגורמים להם להתנתק ממנה. בפועל תהליך זה מביא לעלייה של מפלס מי הים מכיוון שמדובר בקרח יבשתי שמתווסף אל הים. ב-25 השנים האחרונות מדפי הקרח באנטרקטיקה שחררו טריליוני טונות של מים אל האוקיינוסים, ואם תהליך ההמסה הזה יואץ יש לזה פוטנציאל להעלאה משמעותית של מפלס פני הים בעולם כולו.
מאנטרקטיקה נקפוץ צפונה לחוג הארקטי. שם יש תופעה אחרת שגם קשורה להמסה של הקרח הימי. תופעה מעניינת מאוד וקצת מורכבת. כדי להבין אותה יש לדעת שבשנים האחרונות אנחנו רואים שגם כמות הקרח הימי בחוג הארקטי, בדומה לאנטרקטיקה, אחרי המסתו במהלך ימי הקיץ הולכת ופוחתת. כפועל יוצא מזה יותר ויותר מי ים כחולים נחשפים מה שמוביל לאותו אפקט אלבדו שמחמם את הים היות והם מחזירים אחוזים בודדים של קרינה. אלא שבשונה מאנטרקטיקה, בחוג הארקטי ישנה רוח קרה שעוברת מעל המים ואוספת הרבה מאוד לחות היוצרת עננים ומשקעים, ואלה נכנסים ליבשה וממטירים כמות גדולה יחסית של שלג על הטונדרה. כשזה קורה, עצי האשוח הלבן המצויים באזור נבלעים תחת מעטה סמיך של שלג שמבודד אותם מהקור בחוץ ומסייע לעצים הצעירים לשרוד. אבל האדמה הקפואה באזור זה (פרמפרוסט או קפאת העד בעברית) שמוגנת גם היא בשל מעטה השלג העבה מהקור בחוץ, מתחילה לעבור תהליך מואץ יותר של הפשרה. כך, בעקבות התחממות הקרקע מתרבים בה חיידקים שמפרקים את מאגר החומר האורגני העצום שקיים בה ומשחררים תוך כדי כך כמויות גדולות מאוד של פחמן דו-חמצני, הרבה מעבר למה שהעצים באזור יכולים לקלוט. הפחמן הדו-חמצני מתווסף לפחמן באטמוספרה, ובנוסף נפלטת מהפעילות החיידקית כמות גדולה מאוד גם של גז מתאן שהוא פי 80 חזק יותר כגז חממה מאשר פחמן דו-חמצני (במהלך 20 שנות שהות באטמוספרה).
"במאזן הסופי, מאזורים שבאופן טבעי החזירו חלק גדול מקרינת השמש אנחנו מקבלים אזורים שגם מתחממים בקצב מהיר יותר וגם מאזן נטו של שחרור הרבה יותר גזי חממה מאשר קליטה שלהם על-ידי העצים", מסביר ד"ר עדי לוי ראש התוכנית לתואר שני בקיימות במרחב העירוני והכפרי באקדמית אחוה וחבר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "מכאן נובעת הדאגה הגדולה. אם נוסיף לכך את קצב ההתחממות המהיר ב-30 השנה האחרונות, אנחנו מודדים כבר התחממות ממוצעת של מעל 1.2 מעלות צלזיוס, קרוב מאוד לסף שהגדירה IPCC (הפאנל הבין ממשלתי לשינוי האקלים) סף שמעליו יתרבו מאוד אירועי הקיצון האקלימיים ונזקי שינוי האקלים יהפכו קשים בהרבה לכלל הסקטורים. לכן כדאי מאוד שנתעורר ונתחיל לפעול יחד עם יתר מדינות העולם לצמצום משמעותי של פליטות גזי החממה של האנושות".
אתגרים אלו הם חלק מהאתגרים של המאה ה-21 שהתואר השני באקדמית אחוה עוסק בהם. התואר בקיימות נבנה על מנת לאפשר לבוגריו ובאמצעותם לאוכלוסייה בישראל להתמודד טוב יותר עם מה שקורה כאן ועכשיו אך גם עם מה שעתיד להתרחש באזורנו בו קצב ההתחממות מהיר בהרבה מהממוצע העולמי ומלווה במגמה של מדבור ועלייה בתדירות הבצורות ושריפות היער. מדובר באתגרים עצומים שכוללים את משברי האקלים, הפסולת והמגוון הביולוגי ואף בהחרפה שלהם בעקבות המשך גידול האוכלוסין המואץ, העלייה ברמת החיים ותרבות הצריכה המערבית הבזבזנית במשאבים. תוכנית הלימודים של התואר נבנתה לאורם של יעדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא הכוללים מטרות ומדדים להערכת המצב הקיים וקצב ההתקדמות להשגתם.
התוכנית מתאימה לבוגרי תואר ראשון מכל התחומים והיא גם מותאמת במיוחד לאנשי ונשות קריירה המועסקים בשלטון המקומי, במשרדי ממשלה, בחברות ציבוריות ופרטיות, בארגונים סביבתיים ובחקלאות, המעוניינים להרחיב את הידע שלהם בתחומי הקיימות והסביבה או לפתח קריירה עצמאית כמומחים ויועצי קיימות.
יחד עם סגל מרצים מומחים בתחומם, קורסים ותכנים שמחוברים לעולם הקיימות המעשית יאפשרו לבוגרי התואר בלימודי קיימות הזדמנות להשתלב, להוביל ולהשפיע על העתיד הסביבתי שלנו. אם זה בלנהל את תחום הקיימות במחלקות רלוונטיות במגזר העסקי, בתחומי הקלינטק, האגרוטק, הביוטק וההייטק, ואם זה בתפקידים ייעודיים בתחום איכות הסביבה והקיימות בתעשייה בשלטון המקומי, בעמותות וארגוני מגזר שלישי ועוד.
"בעולם שבו קיימות הופכת לערך מרכזי, התואר השני באקדמית אחוה שמותאם לנשות ואנשי קריירה, מציע הזדמנות ייחודית לפתח קריירה משמעותית ומתגמלת. הוא מעניק את הכלים, הידע והניסיון הדרושים להצלחה בשוק העבודה המשתנה, ומאפשר לבוגריו להוביל שינוי משמעותי וחיובי ברמה האישית, ברמה הארגונית ובחברה כולה. זוהי השקעה בעתיד האישי ובעצם בעתיד המשותף של כולנו ביחד", מסכם ד"ר לוי.